שוברי מסורת: המומחים מרוצים מהיין הישראלי
לרגל תערוכת ישרא-וינאקספו 2012, פגשנו כמה מעיתונאי היין החשובים בארה"ב. הם הסכימו שהיינות הישראליים הכשרים עולים בהרבה על האמריקאיים, שמשמשים בעיקר לטקסים היהודיים
מספר היהודים בארצות הברית הוא בערך חמישה מיליון איש וחצי. מספרם בישראל גדול קצת יותר. ההפרש בין שתי האוכלוסיות האלה קטן ממספר תושביה של ירושלים. הודות לעובדות אלה אפשר להבין מדוע יש בארצות הברית יקבים יהודיים רבים המפיקים יין כשר. ברוב המקרים מדובר ביין רע שנועד לקיום הטקסים הדתיים בלבד.
אפילו בתקופת היובש של ראשית המאה שעברה הרשו השלטונות האמריקאים ליהודים להמשיך ולהפיק יינות לצרכים דתיים. רובם הופקו אז מענבי מאכל, בלית ברירה. "מסורת" נלוזה זו נשמרת עד היום בחלק מהיקבים.
השבוע מתקיימת בתל אביב תערוכת היין ישרא-וינאקספו 2012 ולכבודה הגיעו, ביוזמת מכון הייצוא, עשרות עיתונאים וסוחרי יין מרחבי העולם, מסין ועד ארצות הברית. פגשתי שניים מהם, אמריקאים עם רקע יהודי, בקבלת הפנים שנערכה להם אחרי נחיתתם בארץ הקודש.
בארצות הברית כל חובב יין יכול להתפרנס היטב מתחביבו. שניהם כותבים, מרצים, מייעצים ומנהלים בלוג אישי בנושאי יין. בריאן פרידמן, צעיר יהודי מפילדלפיה, הודה שזה ביקורו הראשון בישראל.
"האם כמו כל ילד יהודי גם אתה גדלת על יינות ענבי מאכל מתוקים שנאלצת לשתות בכל חג יהודי?", שאלתי אותו בניסיון להבין למה יינות ישראל לא משכו אותו לכאן עד היום. "לא, אני יהודי בר מזל", הוא ענה לי בחיוך מקצועי כובש.
בריאן הוא אורח מבוקש בנושאי יין בכל תחנות הטלוויזיה בעירו. "בבית שלנו היה מרתף יין עמוס כל טוב", הוא מגלה. "מגיל שש אבי היה מוריד אותי למרתף כדי שנבחר ביחד יין שמתאים למה שאמי בישלה. נכון שבחגים היהודיים התמונה השתנתה ושתינו את מה ששתו כולם בקהילה היהודית. אני גמלתי טובה לאבי על הדרך שבה חינך אותי וגיליתי לו בשנים האחרונות יינות כשרים טובים שהגיעו מישראל. לא תאמין, הוא דחף אותי להיענות להזמנה שלכם להגיע לישראל ולסקר את התערוכה. עד היום סיירתי רק במחוזות היין המפורסמים ביותר בעולם".
לפני שנה בריאן פרסם מאמר שכותרתו: "האם מחוז מנדוזה בארגנטינה יצטרף לרשימת מחוזות היין הגדולים בעולם?". האם הגליל או הרי יהודה יזכו אצלו לכותרת דומה? מי יודע. ישבנו ואכלנו במסעדה לא כשרה בחוף תל אביב ובריאן נתן לנו להבין שהוא יהודי שגם טרף הוא אוכל טוב בשבילו. מיטב היינות של היקבים הכי גדולים של ישראל נמזגו באותו ערב. "זה מעניין", הוא צחק. "בכלל לא מפריע לי שהיינות כשרים".
דאג פולדינג, שישב באותו שולחן, לא היה אמור בכלל לשים לב להבחנה האירונית של בריאן. הרי מה לעיתונאי יין פרוטסטנטי מניו יורק ולכשרותם של יינות ארצנו. אלא שכמו בריאן הוא הביע את הפתעתו מאיכות היינות. "Israelized me She", הוא אומר ומצביע על אשתו היהודייה לינדה, שישבה מולו. קצת שותים והסודות המשפחתיים נשפכים על השולחן. "אנחנו חיים כמו כל היהודים החילונים בישראל", התוודה העיתונאי הפרוטסטנטי. "לילד עשינו בר מצווה ולקראת פסח מחפשים את היין הטוב ביותר. כעיתונאי יין, אחרי שהכרתי את לינדה חרשתי את ניו יורק כדי למצוא יין כשר טוב. התוצאות היו מחרידות עד שגיליתי את היינות הישראליים. זה נכון שהמהפך אצלכם חל לפני עשרים שנה? ", הוא שאל.
סיפרתי להם שהיין הישראלי הראשון שהוגדר כיין מעולה היה הרוטשילד רזרב מבציר 1976 של יקבי כרמל. היין הזה נמכר במסעדות ניו יורקיות בראשית שנות השמונים ב-30 דולר, סכום משמעותי אז. זהו מחיר שרק יינות רמת הגולן עברו אותו, כמעט עשר שנים מאוחר יותר. "1976 זו שנה סמלית גם בשבילכם", מלמלתי במסגרת הסמול טוק של ערב כזה. "זו הייתה חגיגת המאתיים לעצמאותכם".
לינדה התערבה בשיחה ואמרה שאין ליהודים מה להתבייש בתרבות היין שלהם. "היא השתתפה בחפירות ארכיאולוגיות בעקרון וגילתה שם גת עתיקה", התגאה בעלה הפרוטסטנטי בלהט ציוני. "בגללה אני מבקר בארץ לעתים קרובות. היא מתמחה בשפות שמיות, משתתפת בקורסים ב'יד ושם' ואני, בלית ברירה, משלים כמה סיורי טעימות. אבל היא המובילה. אפילו כשביקרנו בגללי ביקב פלם שבשיפולי הרי יהודה עזבנו כדי לבקר בגת עתיקה שנמצאה במקום". עוד כמה עיתונאים כאלה ואולי נאמר כי מציון תצא תורה של תהילת יינות ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
