אבא שלך גנן: מתכונים עם פרחי מאכל
חומר גלם אחד, עובדות החיים ושלושה מתכונים. החומר שממנו עשויה האהבה והפעם: פרחים
מאכל איטלקי קלאסי. פרט להשגת פרחי זוקיני - כל יתר המצרכים הם באמת קלי קלות. אני מעדיפה לעטוף את הפרחים הממולאים בבלילת טמפורה ולטגן בשמן עמוק, אבל אם אתם נרתעים מהתהליך תוכלו גם לעטוף אותם כמו שניצלים בביצה ובפירורי לחם ולטגן בשמן עמוק פחות.
החומרים:
10 פרחי זוקיני
כוס ריקוטה
½ כוס פרמזן מגוררת
1 כפית מלח
1 שן שום כתושה
1 ביצה
לציפוי:
שמן
2 כוסות קמח טמפורה
1/2 1 כפיות מלח
מים קרים
ההכנה:
1. מורידים את הגבעול של פרח הזוקיני ומשאירים ממנו רק כ-2 ס"מ.
2. מערבבים את הריקוטה עם הפרמזן, המלח, השום והביצה. מפשקים בעדינות את עלי הכותרת וממלאים בשתי כפיות מהמילוי. סוגרים את עלי הכותרת מלמעלה ומסובבים אותם בתנועת הברגה כדי לסגור את המילוי בפנים.
3. מכינים את הטמפורה: מערבבים את קמח הטמפורה עם המלח ומוסיפים את המים הקרים בהדרגה עד שמתקבלת בלילה סמיכה.
4. מחממים את השמן העמוק לטיגון. טובלים כל תפרחת ממולאת בבלילת הטמפורה ומעבירים אותה מיד לשמן החם. מטגנים עד שהצבע הופך זהוב ומעבירים לצלחת מרופדת בנייר אפייה.
דרך מעולה ופשוטה לשמר פרחים, למצות את טעמם ולנצל את יופיים גם שבועות קדימה. השיטה מתאימה במיוחד לעלי סיגליות, ורדים ואמנון ותמר. כשהם מוכנים אפשר להשתמש בהם במקום קוביית סוכר בכוס התה, רק צריך להיאזר בסבלנות ולתת להם להתייבש כמו שצריך.
החומרים:
פרחים שלמים, כמו אמנון ותמר, או עלי כותרת, כמו של ורדים
1 חלבון
1 כוס סוכר
מכחול עדין שלא השתמשתם בו לצביעה
מגש מצופה בנייר אפייה
ההכנה:
1. מכינים את הסוכר: מכניסים את הסוכר למעבד מזון וטוחנים אותו דק-דק. אפשר לקנות סוכר דק- דק, אבל הוא לא נמכר בכל מקום ותוכלו להכין אותו בבית. באבקת סוכר יש גם עמילן ולכן היא לא מתאימה למתכון.
2. מקציפים את החלבון לקצף רך עד שהוא יוצא מנקודת המוצא החלבונית שלו.
3. מושחים כל פרח או עלה כותרת משני הצדדים בחלבון בעזרת המכחול, ובוזקים מעליו את הסוכר הטחון. הוא צריך להיות מכוסה כולו. מניחים את עלי הכותרת המסוכרים ונותנים להם להתייבש במקום קריר ומוצל במשך כמה ימים עד שהם קשים לחלוטין. מאחסנים בכלי סגור במשך כמה שבועות.
בשביל למצות טעם, ריח וארומה של ורדים, צריך לבחור מראש בפרחים שיש להם התכונות הללו. את הבחירה עושים בעזרת האף. אם יש ניחוח - יהיה גם טעם.
החומרים:
4 כוסות עלי כותרת של ורדים שנקטפו בעדינות מהפרח עצמו
1/2 1 כוסות מים
2 כוסות סוכר
כמה טיפות מיץ לימון
ההכנה:
1. שוטפים היטב את עלי הכותרת בקערה גדולה עם מים כדי לוודא שאין בהם חיפושיות, חרקים ואבק.
2. שמים בסיר עם כוס וחצי מים ומרתיחים כרבע שעה, עד לנקודת רתיחה. מסננים דרך חיתול בד ומחזירים שוב לסיר.
3. מוסיפים את הסוכר ואת הלימון, מבשלים עד שהתערובת מסמיכה ומקבלת מרקם של סירופ, ומאחסנים בצנצנות.
4. מתאים כממתיק ללימונדה, מעל פנקייק, וכתוספת טעם לעוגיות ולמאכלים נוספים. אם לא הצלחתם להשיג עלי ורדים בעלי ריח חזק, תוסיפו לסיר כפית וחצי תמצית ורדים ואל תספרו לאף אחד.
כשהייתי ילדה ועברנו לגור במושב, אמא שלי התחילה להכין ריבת שושנים, או כך לפחות קראנו לה, על אף שהיתה עשויה בכלל מוורדים. בגרסה שלה, עלי הכותרת נשארו שלמים ולא נטחנו כמו בחלק מהמתכונים שמצאתי. עם הסירופ המתוק שעוטף את העלים מתקבל מין ממתק ריחני.
החומרים:
3 כוסות עלי כותרת של ורדים ריחניים אדומים ולא מרוססים (כ-300 גרם)
1 קילו סוכר
4 כוסות מים
מיץ מחצי לימון
ההכנה:
1. קוטמים במספריים לכל עלה כותרת את החלק הלבן הקטן שבו הוא נצמד לבסיס הפרח. בחלק הקטן הזה טמונה הרבה מרירות. מנקים את כלי הכותרת היטב בקערה מלאה במים.
2. שמים את עלי הכותרת בקערה גדולה ושופכים עליהם את הסוכר. מעסים טוב טוב עם הידיים את העלים ואת הסוכר ומניחים להם לעמוד יחד לפחות שעתיים.
3. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את מיץ הלימון. מנמיכים להבה ומבשלים עד שהמרקם מסמיך.
4. איך יודעים שהריבה מוכנה? זה קצת ניג'וס. שמים צלחת קטנה במקפיא וכל רבע שעה יוצקים כמה טיפות על הצלחת הקרה. הריבה צריכה להישאר יציבה יחסית במקומה ואם תחצו בתוך בריכת הריבה שביל עם האצבע, הוא לא ימהר להיסגר.
5. מעבירים את הריבה לצנצנות מעוקרות ושומרים במקום חשוך וקריר. מגישים לצד חלה קלויה וחמאה.
- נא לא לאכול את זר הנרקיסים שבסלון. נרקיסים אינם למאכל.
- פרחים של עשבי תיבול, כמו רוזמרין, לבנדר, אורגנו וטימין, הם חלופה מעודנת לעלי הצמח. הם מתאימים בעיקר להוספה של טעם וצבע ברגע האחרון.
- גם פרח הציפורן אכיל: חוץ מהבסיס הלבן של עלי הכותרת שנחשבים קצת מרירים, העלה עצמו עדין ומתקתק. הנה מצאתם מה לעשות עם הזר הבא שמישהו יקנה לכם בפיצוצייה.
- כלומר רק אם הפיצוצייה אורגנית. פרחים לאכילה צריכים להיות מיועדים לכך מראש ולא מרוססים. עדיף לקנות אותם ארוזים למאכל (חברת אקזוטיקה משווקת אצל הירקנים המובחרים), או לגדל לבד.
- לפרחי ההדרים יש ריח מהנעימים שבנמצא. אולי לא כיף ללעוס את העלים הבשרניים שלהם, אבל הארומה והמתקתקות ישמחו לתרום את חלקם לכל לימונדה, מים עם עשבי תיבול, חליטת תה ואפילו שמן איכותי.
- קיימים הרבה סוגים של פרחי אמנון ותמר, וכולם מתאימים למאכל. יש להם כישרון לגרום אפילו לפשטידת תירס להיראות כמו אירוע במסעדת מישלן.
- את עלי הוורדים נחמד ללעוס, בייחוד כשהם מסוכרים או בצורת ריבה.
- דרום צרפת נחשבת לבירת הפרחים המסוכרים, אבל הטובים ביותר שטעמתי הגיעו דווקא ממעדנייה של פושון בפריז. אחרי כל הברדק העסקי שהתרחש בצמרת החברה בשנים האחרונות, אתקשה לעמוד מאחורי הקביעה הזאת עד שאבדוק שוב את הסחורה.
- לפרח הבורג', המוכר גם בשם זיפן, יש תפרחת כחולה-סגולה עדינה וטעם מפתיע של אויסטרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
