חלב? לא עכשיו: תחליפים טבעוניים לחלב בקר
דווקא בגלל האוריינטציה הגבינתית, חג השבועות הוא הזדמנות מצוינת לבחון דרכים אחרות לשדרג את כוס הקפה או את קערת הקורנפלס, ללא חלב מן החי. החדשות הטובות: האופציות רק גדלות. החדשות הרעות: זה לא תמיד טעים
לשמחת הנמנעים, האלטרנטיבות לחלב המגיע מהפרה הולכות ומתרחבות. כיום יש בשוק שלל משקאות צמחיים שיכולים להחליף אותו, לפחות בחלק מהתפקידים הקולינריים שלו. אז מה מוסיפים לקפה, עם מה אוכלים את הקורנפלקס ומה אפשר להכניס לבלילה של העוגה? הנה כמה אופציות מומלצות.
ה"חלב" הצמחי הנפוץ ביותר וגם מהוותיקים בקטגוריה. יש שני מוצרים בולטים בתחום: משקה ממותק, הרבה פעמים גם עם תוספת וניל, ומשקה טבעי שעשוי ממים ומפולי סויה בלבד (יש גם שוקו, דיאט, משקה מועשר ועוד).
משקה הסויה מתערבב טוב עם הקפה, מתאים לבישול דייסות וחובבי וניל ומתיקות אוהבים אותו גם עם הקורנפלקס. בנוסף, אפשר להשתמש בו לבישול ואפייה – מהכנת אינסטנט פודינג ועד בלילות מכל הסוגים. תכולת החלבון הגבוהה יחסית הופכת אותו לתחליף טוב לחלב במתכונים בלי הרבה הגבלות, אם כי בכמות גדולה יש חשש לטעם לוואי.
באופן אישי, אני מעדיפה את משקה הסויה בטעם הטבעי של חברת אלפרו, שלא מצריך חישובים מחודשים של כמות הסוכר בעוגה או במלבי ואין לו ארומה מלאכותית של וניל. בשביל משקאות הסויה כבר לא צריך ללכת לחנות טבע, אבל צריך לזכור שהסויה היא מוצר מזון שאינו מתאים לכולם בגלל מולקולות צמחיות דמויות אסטרוגן שמצויות בה.
תת-קבוצה במשקאות הצמחיים היא אלה שעשויים מדגנים. יש בהם פחות שומן וחלבון מהמשקאות האחרים ולכן הם אינם נותנים אפקט "קרמי" כשמוסיפים אותם לתבשילים.
רוב האנשים חושבים שהוא ממש לא טעים, ובצדק. למשקאות אורז רבים, אך לא לכולם, יש מרקם לא אחיד, תחושה אבקתית וטעם לוואי, או שהם סתם תפלים. אפשר למצוא אותם בגרסה טבעית, ממותקת או בטעם וניל. בהרבה מקרים יש במשקאות האורז תוספת של שמן ומלח. החדשות הטובות הן שיש מוצר מוצלח למדי – משקה אורז של Vitariz, שמגיע בשתי גרסאות: פשוטה או בתוספת שקדים. יש לו מרקם נעים, מתקתקות טבעית, הוא מתערבב טוב בקפה ומתאים לדייסות, כתוספת נוזלית לעוגות ולהעשרת תבשילים - אם לא צריך יותר מדי ממנו. משקאות האורז חצו לאחרונה את קו בתי הטבע ואפשר להשיג אותם גם בחנויות מזון "רגילות".
גם משקה זה מגיע בטעם טבעי או מתקתק עם וניל. מסקר קצר ולא מחייב עולה שהאנשים שצורכים משקה שיבולת-שועל משתמשים בו בעיקר, ובכן, להכנת דייסת שיבולת-שועל (קוואקר).
לשיבולת-שועל, גם בצורתה המוצקה, יש ניחוח וטעם טבעי עדינים וטובים, לכן המשקה מתאים להכנת שייקים, כתוספת לתבשילים (אפילו במתכון לפירה מצאתי אותו), כרכיב נוזלי בעוגה ועוד – כל עוד אין צורך בנוזל עם רמות שומן וחלבון כמו בחלב פרה. היתרון הוא שאין למשקה שיבולת-שועל טעם לוואי מטריד.
חבר חדש יחסית במשקאות הדגנים. כמו חלב האורז, המשקה מכיל חוץ מכוסמין ומים גם מעט שמן ומלח. אפשר להוסיף אותו לקפה, לדגנים, לדייסה ולעוגה, אבל הוא כנראה לא יתחרה עם המשקאות האחרים בגלל מחיר גבוה (כ-20 שקל לליטר), טעם לא אטרקטיבי במיוחד בהשוואה לחלופות וזמינות לא משהו, לפחות כרגע.
משקאות אגוזים הם תת קטגוריה נוספת בתחליפי החלב. הם מתאפיינים, באופן טבעי, בטעם אגוזי חזק שמשפיע על השימושים האפשריים בהם.
חלב השקדים מגיע בטעם טבעי או בטעם וניל מתקתק, ואילו חלב אגוזי הלוז נצפה כרגע בגרסה אחת מאגוזי לוז קלויים, אורז ומים.
משקאות האגוזים מתאימים לקפה, קורנפלקס, דייסות ומאפים מתוקים - בתנאי שלוקחים בחשבון את הטעם הדומיננטי. חלב אגוזי לוז ישתלב יפה במאפינס אגוז-בננה, לדוגמה, וגם יכול להיות תוספת מעניינת לעוגת שוקולד, אבל לא בטוח שכדאי להוסיף אותו לפירה או לרוטב פטריות. לחלב השקדים יש ארומה חזקה במיוחד שאפשר לנצל לחיזוק הטעם של מאפים מתוקים המכילים שקדים. שני המשקאות האלה עשויים להתחבב כתוספת לקפה למי שאוהב קפה בטעמים.
נא להמתין לטעינת התגובות
