יש לי גלידה: פותחים את הקיץ במפעל לגלידות
ביקור מעורר השראה באיטליה הביא שני חברים טובים לפתיחת רשת גלידות הבוטיק CONO המקפידה על רכיבים טריים ונמנעת משמנת. תירוץ מספיק טוב לחדור למקררים שלהם ולהצטנן קצת מהחום הלוהט
יש מי שעושה מהלימון לימונדה ויש מי שמנצל את זמנו המבוזבז בפקקים ליצירת טעם חדש של גלידה.
את פקקי הבוקר המרגיזים בדרך ממקום מגוריהם בזיכרון יעקב למפעל הגלידה בכפר סבא, מנצלים צמד השותפים ברשת הגלידריות CONO, אבנר סגל וים נביעות, שני חברי ילדות בני 30, לסיעור מוחות. כלקקנית מלידה, יצאתי לבדוק האם באמת זה כל כך פשוט להכין גלידה ומהו סוד הטעם של קונו, שכבר קנתה לה עדת מעריצים אפילו ברחוב בוגרשוב התל-אביבי, העמוס גם כך בגלידריות בוטיק.
הבוקר, עם הגיעם של סגל ונביעות (באיחור) למפעל ("היו פקקים לא רגילים"), בישרו לי על טעם חדש שנולד לכבוד תחילת הקיץ: "גלידת אבטיח עם גבינה בולגרית!", מגלה אבנר ומיד הם ניגשים לניסוי וטעימות באולם הקטן במפעל הבוטיק. אין טעם מושלם יותר לקיץ הישראלי כשלמי שרוקח אותו קוראים "ים".
בדיוק כפי שהיה עם הגלידה בטעם חזרת עם שוקולד שהשיקו לקראת פסח והפכה ללהיט מבוקש, גם עכשיו הם נמרצים, לא מסתפקים הטעמים הקיימים וכבר חוצים את רף הטעם המאה בוויטרינות בחנויות הרשת (בזכרון יעקב, חיפה, אור עקיבא ותל אביב).
ים, בעל רקע קולינרי והשף והבעלים של מסעדת קוצ'ינה בר הוותיקה בזכרון יעקב, גילה בעת ביקור באיטליה שבצמוד למסעדות הקטנות מוצב מקרר גלידות מתוצרת המקום. הוא רתם את אבנר חברו הטוב וכך התגלגל הרעיון לפתוח מפעל לגלידות בוטיק. לפני כשנתיים החלו בייצור ולפני כשלושה חודשים נפתח הסניף התל-אביבי, הרביעי במספר.
עכשיו, כשגוברת הנטייה לשחזר את סגנון החיים במאה הקודמת, ובכלל זה להשיב לתחייה טעמי "וינטאג" ביתיים החפים ממרכיבים מפוקפקים, אני מתחננת שתשחזר לי את המתכון והיא מתגלגלת מצחוק ואומרת: "אין מתכון! "גלידה זה כל כך פשוט להכין!", וים ואבנר טוענים לאותו דבר בדיוק.
במקום המפעל הענק והמודרני שדמיינתי, מצאתי את עצמי באולם צנוע ובו מכונות בגודל מקררים ביתיים. היום, ים ואבנר שוקדים על הכנת גלידת בננה חותכים קוצצים במו ידיהם וטוחנים את הבננות במעבד מזון ביתי קטן. בכל תנועה שלהם ניכרת אהבה ומעורבות אישית במוצר מעשה ידיהם.
על אשכול הבננות שהגיע היישר ממטעי הבננות של אביו של ים בצפון, תלויות בננות כפולות – זן מיוחד שבו כל קליפה מכילה שתי בננות דבוקות אבל מה שחשוב הוא שהטעם שלהן נפלא.
"הצבע של גלידת בננה הוא לבן", מגלה אבנר טיפ חשוב,"אם הוא צהוב, סימן שהוסיפו לו צבע מאכל". לפני שישחירו, מערבבים היטב חלב ממכונת הפסטור, לתוך מיכל בגודל דלי ביחד עם מחית הבננות ומעבירים למכונת הגלידה. תוך דקות נאסף מרקם לבן ורך אל תוך קופסאות פלסטיק ומועבר לחדר הקירור.
מלבד גלידת הבננות מכינים היום גם סורבה מלון, סורבה שוקולד מריר וסורבה תותים. אבנר מקלף סלק טרי ולפני שאני מנסה לדמיין איזה סורבה סלק הזוי, הוא מוסיף פיסות ממנו למחית התותים הטריים ומסביר שהסלק, שמשמש גם כטעם מאכל טבעי, מעמיק את צבע התות.
הלקוחות הקבועים של "קונו" מתמודדים היטב עם רגשות האשם שצפים לרוב עם כל לק. את הגלידה מייצרים עם חלב ולא עם שמנת ולכן כל כדור מכיל פחות אחוזי שומן, עובדה שאינה פוגמת בטעם המוצר דווקא. המתיקות מעודנת יחסית ובכל סניף מוצג ספרון קלוריות. את הסורבה מרכיבים 65% פרי המגיע ממגדלים קבועים שנבחרו בקפידה. אל תוך התערובת הבסיסית מוסיפים סיבים תזונתיים מעולש טבעי שתורמים לתחושת שובע, מרככים את המרקם ומנטרלים את מכת הקור.
לכבוד הקיץ, שוקדים במקום על סדרת גלידות בטעם קוקטיילים כמו טקילה סאן רייז עם מיץ תפוזים וסירופ תות, לימונענע עם עראק וכמובן השילוב הותיק והאהוב של אשכוליות וקמפרי. רגע לפני שמשנעים את קופסאות הגלידה לסניפים, אני מרגישה חובה עיתונאית להרגיש איך זה להיות גלידה, מגיפה מאחוריי את דלת חדר הקירור, שואפת מכת קור לא אנושי של מינוס 30 מעלות ויוצאת החוצה, ללחות מעיקה ב-30 מעלות פלוס-פלוס של הקיץ ישראלי. אין ברירה, חייבת קצת גלידה כדי להצטנן.
נא להמתין לטעינת התגובות
