ולנו? יש פלאפל: מאכלי רחוב מהעולם
אפשר לחלק את הישראלים שמטיילים בחו"ל לשניים: אלו שלא אוכלים שום דבר שהם לא מכירים, ואלו שמסתכנים ומתנסים בכל מה שהמקום - והרחוב - יכול להציע להם. קבלו רשימת מאכלים עממיים מרחבי העולם, מינוס חרקים מוקפצים
אפשר למצוא בתאילנד מגוון רחב ביותר של מנות רחוב מוזרות בהרבה מהסום טאם, סלט פפאיה ירוקה, אבל כדי שבכל זאת תעשו ניסיון בביקור הבא בבנגקוק, אין הרבה תירוצים שבגללם תוכלו לומר שלא טעמתם את הסלט שנמכר בדוכנים רבים המפוזרים באיים, זו הרי מנה צמחונית. חמוץ, חריף, מתוק ומלוח. אלו כל הטעמים שתוכלו לחוות בזמן שתטעמו מן הסלט שמצליח גם בארץ על תקן סלט דיאטתי ייחודי.
>>> לישראל נמאס לארח את נסיכת תאילנד
אז נכון שיש בו כוסברה, שיש יותר מדי אנשים בעולם שנוטרים לה טינה, וגם לא חסר בשר חזיר במעדן, מה שיגרום לעוד כמה אנשים בארץ לוותר מראש, אבל הרשו לנו להבטיח לכם שחווית הביקור בהו צ'ין מי לעולם לא תהיה מלאה אם לא תנסו את סנדוויץ' הבאן מי. זה אמנם רק סנדוויץ', אבל סנדוויץ' עם כבד חזיר, בשר חזיר צלוי ברוטב דגים, חלפניו, גזרים מוחמצים וכוסברה ששמים בין שני חלקי בגט פריך, הבאן מי נחשב בקלות לארוחה, ועוד אחת שהיא גם זולה במיוחד. כך שאם אתם לא משומרי הכשרות וכבר הגעתם להו צ'י מין סיטי, נסו את דיסטריקט 1 הפופולרי.
ההורים שלכם יכולים להזהיר אתכם עד מחר מאכילה בדוכן רחוב בהודו, אבל אנחנו טוענים שהזהירות מעט מוגזמת ומדובר במשהו שחייבים לעבור ביבשת כדי לקבל את הודו "לפנים". כדי להקל על העיכול, מומלץ לבחור במנה ידידותית יחסית ומתוקה להפליא של ג'אלבי פריך ודביק, מטוגן בשמן עמוק וטבול בסירופ, שיסגור את הפינה אחרי טאלי מרשים המוגש על עלה בננה. רגע לפני שאתם ממהרים לעזוב את המיין בזאר לכיוון צפון, חפשו את הג'לבי וואלה הישנה והמפורסמת (the old and famous jalebi wala) בצ'אנדי צ'וק שבדלהי, ההנאה מובטחת.
ומיבשת אפריקה נקפוץ לאמריקה הדרומית ובעיקר לברזיל שבה תמצאו דוכני מזון בכל פינה ובעיקר ליד הים עם מנות שהטפיוקה לא זרה להן. ועדיין, אם צריך לבחור מנה אחת שמייצגת את ברזיל וגם קלה מאוד לעיכול, יהיה זה הפסטל הברזילאי שניתן למצוא כמעט בכל מקום.
הפסטל הוא כיס בצק פריך שמטוגן בשמן עמוק וממולא מכל טוב, החל מגבינה ועד לבשר או שרימפס על החוף. למי שמבקר בברזיל, מומלץ לטעום מן המאפה שדומה באופן מחשיד לפאי הוותיק של בורגר ראנץ' ב"פסטל של מריה" בסאו פאולו, שזוכה דרך קבע בתואר הפסטל הטוב ביותר כבר מספר שנים.
למרות שמקסיקו די קולעת לחך הישראלי עם מנות רחוב שמורכבות מטורטיות, ירקות, גבינה, בשר וקצת חריף, המדינה החמימה טרם הצליחה לתקוע יתד קולינרי משמעותי בישראל, אחרת קשה להבין איך זה שעדיין לא נפתחה רשת מזון מהיר ומקסיקני בארץ. בינתיים, כל מי שמזדמן למקסיקו סיטי יכול להתנסות בטאקו, ואם כבר טאקו, אז הכי מומלץ לנעוץ שיניים בטאקוס דה קאנסטה, שנקראים כך על שם הסלסילות (קאנסטות) שבהן הם יושבים מקופלים ומאודים עד שקונים אותם במחיר של שלוש או ארבע פזוס. ואם אתם כבר בעיר, כדאי לנסות את הטורטיות הרכות, הממולאות בתפוחי אדמה ושעועית של "לוס אספיאלס" ששוכנת בשדרות מדרו ליד הסוקאלו.
בירת הג'אנק של העולם נחשבת לאחד ממעוזי האוכל בעמידה בעולם, עם עשרות דוכנים, ארעיים קובעים הנפוצים בכל עיר ופסטיבל. קשה לשים את האצבע על מאכל רחוב אחד שקיבל מעמד מיוחד. אבל עם כל הכבוד לדוכני הנקניקיות המיתולוגיים, אנחנו בעניין של פרעצל.
אין ספק שיש משהו בבצק הפשוט שהתחיל בכלל בתור שאריות קלועות שהביאו נזירים במאה השביעית לילדים טובים שהתפללו. אפילו הניו יורק טיימס בחר בבצק הרך והמומלח כאוכל הרחוב האולטימטיבי. אם תרצו להעמיק מעט יותר בעניין הפרעצל, כדאי לקפוץ לחנות הפרעצלים של זיגמונד באיסט וילג' בניו יורק ולהבין לבד, איך זכה המאכל העממי והפשוט הזה לכבוד.
>>> על מה חולמת כוכבת מאסטר שף?
גם אם נוח לנו לחשוב שתמצית הפסגה הקולינרית של פולין היא גפילטע פיש אפרורי, הפולנים כבר יוכיחו לנו אחרת. את מנת הזפייקאנקה המפורסמת שלהם תוכלו למצוא ברחבי קרקוב ברגע שהלילה יורד על העיר. אז מה זה זפייקאנקה? בצק וגבינה. וביתר פירוט: בגט שממולא בגבינה, פטריות ובשר. ואם אתם באזור, מקום מצוין לקנות בו את הזפייקאנקה, הוא בכיכר החדשה בעיר קרקוב.
כשמדברים על אוכל רחוב, הרבה פעמים עולים בראש מאכלים נוטפי שומן, חריפים ומטוגנים, אבל העם הבלגי הוא עם מאופק יחסית ועל בבואכם למדינה תפגשו בעיקר וופל בלגי (כן, שם הוא נקרא פשוט וופל), מתקתק ועמוס כל טוב.
ובכל זאת, טיפ קטן לחובבי המתוק-מתוק הזה: אם כבר הגעתם עד לבלגיה וחשקתם בוופל עשוי כראוי, כדאי להרחיק עבורו עד ללייז', הנמצאת מרחק שעה נסיעה מבריסל, ולתת לאף להנחות אתכם בכיכר הגדולה של העיר לעבר אחד מהדוכנים המגיש את הקינוח ישירות מהמכשיר בתוספת סוכר מקורמל. יאמי.
>>> טעמנו את הוופל הבלגי של אי זוגי
הקיורטוש המוכר נקלט יפה בארץ ויש לו עדת מכורים לא קטנה, אבל בדרך מהונגריה שכחנו מאכל רחוב מפורסם אחר ששווה אזכור, הלאנגוס. הוא מאפה הונגרי שהחל בתור שארית בצק מלחם והפך במהרה למנה גדולה בפני עצמה שדורשת קורדינאציה מיוחדת כדי לאכול אותה בעמידה.
איך מכינים לאנגוס ראוי? קחו בצק תפוחי אדמה מטוגן, הוסיפו לו שום, גבינה צהובה ושמנת חמוצה והרי לכם לאנגוס מלכותי. ולמי שרוצה לנסות את הגרסה הנמכרת ברחוב, כדאי לבקר בשוק בוסניאק טר שבבודפשט לטעימה מהמנה המוצלחת הזו.
ואם כבר עסקנו בדברים שאוכלים בעמידה, אי אפשר לדבר על אוכל רחוב פופולרי מבלי להזכיר את נקניקיות הקארי, או ה-currywurst בברלין. אם בשר ושומן עסיסי עושים לכם את זה, לא תוכלו להפסיק לאכול מהנקניקייה העשירה שטובלת באמבטיית קטשופ, קארי ופפריקה.
בברלין העלו את נקניקיות הקארי ושאר המאכלים המקומיים לדרגה אחרת ונתנו למקומות שבהם מוכרים אותם את השם imbiss, חטיף בעברית. וכן, מתברר שיש קשר למילה "ביס" שמגיעה גם היא מגרמנית ומשמעותה "לנשוך". למי שמחפש את הקארי-וורסט הטוב ביותר, לכו על סיור בשכונת פרנצלאואר ברג ועצירה בעם ביס מקומי.
ולסיום, כמה טיפים לאכילה בעמידה בחו"ל. כדאי לוודא לכך שהדוכן נראה נקי ומזמין. תור ארוך ליד הדוכן הוא תמיד סימן טוב לבאות כי הוא מעיד על תחלופת חומרי גלם תכופה. ירקות, דגים ופירות ים במקום שמתהדר בחופים, זה סימן טוב לטריות. אז למה ללכת על איזו רשת המבורגריות כשזה גם יותר יקר, גם פחות אותנטי והכי חשוב פחות טעים?
נא להמתין לטעינת התגובות
