זה קר ומתוק: מבחן הגלידות של nrg מעריב
זהו זה, חודש יולי כבר כאן, החופש הגדול החל ואפשר רשמית לפתוח את עונת הגלידות, השלגונים והקרטיבים. אבל מה הכי טעים? איזה חידושים יש והאם נמצא סוף סוף שלגון דל קלוריות מוצלח? התשובות במבחן הטעימות שלנו

מי: הגלידות של חברת שטראוס.
מה: 3 טעמי מגנום סולו, מגנום דאבל, מגנום אינפיניטי, מקס טוויסטר, מקס הפתעה, מקס גלשן, קליק, קרמיסימו אנד מור דובדבן, קרמיסימו בומבה, מארז לייט אגוזים, לימונענע.
איך: התלהבות רבתי נרשמה מחטיף הגלידה קליק, שהזכיר לרובנו את הגלידוניות הטעימות והמוכרות, רק בשקית שמתאימה לנשנוש תוך כדי הליכה. המגנומים לעומת זאת, התקבלו ברגשות מעורבים, כשנטיית הלב פנתה דווקא לשלגונים האישיים (בדגש על ארטיק דאבל שוקולד לבן וחלב) ולא לירסת מיכל הגלידה. בולטת לטובה היתה גלידת המגנום שקדים בקרמל שהוגדרה על ידי אחת הטועמות כ"טעימה בטירוף", אבל הוסיפה שחבל שאין קצת יותר קרמל.
עוד גלידות שהוזכרו לטובה היו גרסת הבומבה של שלגון הבומבה הוותיק, שאחת הטועמות דאגה לשלח את המיכל מידית לחדר אחר כדי שלא תאכל את כולו והלימונענע המרענן. שלגוני המקס התקבלו בקרירות, כשבולט לרעה היה שלגון המקס הפתעה, ש"הצטיין" בטעמים תפלים משהו. שלגוני הלייט אגוזים היו חביבים, אך הבהירו לשומרות על המשקל שהדרך לשלגון קל טעים באמת עוד לפנינו.
איפה מלקקים: ברשתות השיווק השונות. מיכלי מגנום סולו, 23.9 שקל; שלגון מגנום, 9.8 שקל.
למאגדת: 33.5 שקל; מקס טוויסטר, 5.2 שקל; מקס הפתעה, 8.10 שקל; מקס גלשן, 2.8 שקל; קליק-8.50 שקל; קרמסימו, 24.70 שקל; מארז לייט אגוזים, 26.9 שקל; לימונענע, 8.50 שקל.
שורה תחתונה: כמה יציאות מוצלחות שעושות את העבודה.

מי: חברת הגלידות הוותיקה פלדמן.
מה: גלידת סורבה איילנד, חטיף בוטנים קראש, שלגון שוקולד לבן ותות, קסטה Black&white, כוכב ההפתעות, שלגון שוקולד השחר, milk bar מייפל ופקאן ושלגוני יוגורט בטעמים שונים.
איך: גלידת סורבה האיילנד מזכירה בצורה מושלמת את המשקה המוכר מימי סיני העליזים. אם התחברתם למשקה, סביר להניח שתחבבו גם את הגלידה שנוצרה בהשראתו.
חטיף הקראש היה קראנצ'י מאוד, אבל עם כל הכבוד לניסיון, סניקרס זה לא, בעיקר בגלל גלידה סטנדרטית משהו.
למרות הכיוון לקהל הילדים, דווקא הגבר שטעם את שלגון כוכב ההפתעות התלהב מאוד, ואמר שהשלגון טעים מאוד, רק שגומי הלעיסה שבשלגון לא מפשיר ביחד עם כולו וקצת מפריע למהלך התקין של אכילת הארטיק.
קסטת ה-Black&white היתה חביבה עם טעמי פתי בר עדינים ונזק קלורי לא מזיק כלל.
שלגון השחר הזכיר מאוד לכולם את הממרח המוכר והידוע, אבל בד בבד שחזר את טעמי הלוואי שלו - אבל בסדר, אנחנו רגילים וסולחים.
סדרת שלגוני היוגורט הפתיעה כולה והיו כאילו שהרגישו שהיא מתאימה יותר לחום הכבד מאשר הגלידות השמנות יותר. בולט לטובה בסדרה היה שלגון היוגורט תפוח מלון שהיה טעים מאוד, מתוק כמו שצריך ולא הרגיש כאילו השומרת על המשקל נמצאת בעונש.
גם שלגון השוקולד לבן ותות קיבל תגובות טובות, עם סייג אחד לגבי כמות השוקולד הלבן, שהיתה מועטה מדי לטענת הטועמת.
איפה מלקקים: ברשתות השיווק השונות ובפיצוציות.
מחיר מומלץ לצרכן: שלגון שוקולד השחר, 4.95 שקלים; גלידת סורבה איילנד, 25.99 שקל; שלגוני יוגורט פרי טבעי: לשלגון: 4.70 שקל. למאגדת 6 יחידות: 27.90 שקל; שלגוני מילק בר, 5.10 שקלים ליחידה; קראש, 4 שקלים; כוכב ההפתעות, 5 שקלים; Black&white, מחיר: 3.5 שקלים.
שורה תחתונה: יציאות מפתיעות למותג חביב ומתחדש.

מי: מותג נסטלה.
מה: קרטיב תה מנגו אננס, קרטיב תה אפרסק, קרטיב עידן הקרח, גלידת היוקרה ג'ויה, טילון אקסטרים שוקולד קוקוס, שלגון אנגרי בירדז, קורנטו שוקולד קוקוס ושברי עוגיות, ארטיק קופיקו, סקיני קאו סנדוויץ' ווניל קפוצ'ינו וסנדוויץ' ווניל אוכמניות וגרנולידה - עוגיה עם גלידה בפנים.
איך: קרטיב התה מנגו אננס היה טעים ומרענן עם טעמים עדינים ולא מתוקים מדי. נהדר ליום חם וכך גם קרטיב תה האפרסק. עידן הקרח היה קרטיב אננס סטנדרטי, אבל סביר שהילדים יתלהבו מקעקוע המתנה שבפנים.
גלידות ג'ויה לא זכו לאהדה גדולה. לטועמים היתה תחושה שלמרות המארז הנאה מדובר בטעמים סטנדרטיים, אפילו מיושנים מעט ועם מרקם שמנוני למדי. מאכזב במיוחד היה טעם הקוקוס שקדים ושוקולד. כל הטעמים לא השאירו טעם של עוד.
הכוכבת הגדולה של מבחן הטעימות היתה הגרנולידה, שהוכתרה כ"טעימה בטירוף, עוגיות בטעם מושלם ועם איזון טוב עם קרם האוכמניות.
שתי האטרקציות של הקיץ, שלגון הקופיקו הייחודי, המורכב מגלידת וניל מצופה ג'לי בננה מתקלף יהיה חתיכת אטרקציה לילדים. יש משהו מגניב בלאחוז בארטיק שהופך ויזואלית לצורת בננה. למבוגרים הוא היה מעט מתוק מדי, אבל אין ספק שהילדים יתלהבו מאוד.
גלידת האנגרי בירדז, שכוללת בובה חמודה היתה גם היא קצת מתוקה מדי למבוגרים, אבל הילדים בוודאי ישמחו לאסוף את סדרת הבובות החביבות.
טילון האקסטרים שוקולד קוקוס היה טעים, אבל כנראה שאין דבר כזה יותר מדי קוקוס, שכן כולם הרגישו צורך עז בנוכחות חזקה יותר של שבבים קטנים ולבנבנים.
איפה מלקקים: ברשתות השיווק השונות.
מחיר מומלץ לצרכן: אנגרי בירדס", 7.10 שקלים; עידן הקרח, 3 שקלים; קופיקו, 3.7 שקלים;
נוק אאוט וניל קפוצ'ינו, 9.20 שקלים; ג'ויה, 29.9 שקל; אקסטרים שוקולד קוקוס, 9 שקלים; מאגדת סקיני קאו, 29.9 שקל; גרנולידה, 9.20 שקל, קרחוני Nestea בטעמי אפרסק ומנגו אננס, 2.9 שקלים.
שורה תחתונה: גרנולידה להורים, קופיקו לילדים.

מי: גלידה דידה.
מה: (מה לא?) פבלובה, קוקיס, אגסים ביין, יוגורט משמש, שטרודל תפוחי עץ וקינמון, גבינה פירורים מסקרפונה, אלפחורס, בנופי פאי בננות טופי קוקוס קלוי ובצק פריך, סורבה קוקוס, סורבה אבטיח, קדאיף, מלבי, שוקולד מריר 70%, ג'נדבה מריר נוגט וקקאו, סורבה רימונענע וקמפרי אשכוליות.
איך:הפבלובה הוגדר כחביב אך לא מדהים. יש כאלה שטענו שהטעם מתוק מדי, אך כולם הסכימו שהתוספות השונות בגלידה מוסיפות לחוויה. הקוקיס, שהפך לטעם החביב על הטועמים, היה מתקתק וחביב ועשיר בעוגיות. האגסים ביין התחבבו עלינו במיוחד, והרגישו כמו הדבר האמיתי.
גלידת היוגורט משמש, שהיא דלה יותר בקלוריות התקבלה באהבה ונאמר עליה שהיא "עדינה ומרגישה ממש כמו הפרי האמיתי".
אבחנה שחזרה על עצמה בטעמים "עם דברים בפנים", כמו השטרודל, האלפחורס, הקדאיף והבנופי, היא שמעבר לתוספות - מדובר בגלידת וניל סטנדרטית שפשוט הכניסו לתוכה חתיכות של דברים, וחבל.
לגבי גלידות הסורבה גם כן נשמעו טענות דומות, שאמרו כי "הטעם עצמו נהדר, אבל המרקם לא מרגיש "סורבטי" מספיק. בולט לטובה היה סורבה הקוקוס שהרגישה ללקטוז שבחבורה אמרה שהוא "נהדר" ומרגיש כמו גלידת שמנת. בולט לרעה היה סורבה הרימונענע, שעל דעת כולם היה בעייתי מאוד ולא מהנה במיוחד.
איפה מלקקים: לרשת סניף בקניון G בכפר סבא ובתחנת הדלק שבצומת רופין בשרון.
מחיר: מנת ילדים, שני טעמים, 14 שקל; גלידה במיכל במשקל 1 ק"ג, 78 שקל.
שורה תחתונה: טעים, אבל טעון שיפור.

מי: מותג הגלדיות האמריקאי "האגן דאז".
מה: שוקולד בלגי, וניל קרמל ובראוניז, תות.
איך:השוקולד הבלגי כמעט וזכה לקונצנזוס כשנקבע כי הוא טעים מאוד ולא מתוק מדי, עם טעם עשיר של שוקולד, כשהפצפוצים מוסיפים מאוד לטעם. לעומת כולנו, אחת הטועמות טענה שהשוקולד קצת כבד ומריר לה מדי, ודי שמחנו, כי ככה נשאר לנו יותר.
טעם הווניל קרמל ובראוניז גם הוא הפך להצלחה, כשהשילוב בין שלושת הטעמים היה מוצלח במיוחד ולמרות הקרמל, לא סבל ממתיקות יתר. היתה מי שהגדירה את הטעם כמוצלח מבין השלושה וכינתה אותו "אידיאלי".
החוליה החלשה בשלישיה של המותג היתה התות, עליו נאמר שהוא "מתוק מדי", כשרבים התקשו לאכול ממנו יותר מכפית אחת.
איפה מלקקים: ברשתות השיווק השונות.
מחיר: גביע אישי (80 גר'), 9.90 שקל; אריזה משפחתית (1/2 ק"ג), 29.90 שקל (מחירים מומלצים לצרכן).
שורה תחתונה: תענוג להמונים.

מי: רשת הגלידות וניליה.
מה: פיסטוק, שוקולד דובדבני אמרנה, טירמיסו, פבלובה וסורבה בוייסנברי.
איך: הטעם המפתיע ביותר היה הפיסטוק, לא רק בגלל שהיה טעים מאוד, אלא גם בגלל שברור מאוד שמדובר בפיסטוקים אמיתיים ולא במשחה בטעם פיסטוק, מה שגרם לטועמים לקחת עוד ועוד כפית כאילו הם צופים בגמר היורו עם שקית פיצוחים.
טעם הטירמיסו התקבל ברגשות מעורבים. היו כאלה שאמרו כי הם מתקשים להניח את הכפית והוא "מרענן, אם כי מעט מתוק מדי", וש"ניתן היה לחזק את הטעם בכמה שוטים של אספרסו". אחרים דווקא טענו שטעם הקפה משתלט על שאר הטעמים ומזכיר קצת גלידה בטעם מוקה שכידוע, מדובר בטעם בעייתי.
חילוקי הדעות נמשכו גם בטעמים הבאים, כשהפבלובה הוכרזה בידי אחדים כ"חמוצה מדי", ואילו בידי אחרים כ"שחזור מדויק של פבלובה אמיתית". כולם הסכימו, כל אחד מסיבותיו, שאי אפשר לאכול ממנה יותר מדי.
הפתעה נרשמה בגזרת הסורבה בוייסנברי. גם אלה שלא מוכנים לקבל את הסורבה כגלידה הסכימו שהמרקם מושלם ומרענן מאוד ולא היו מתנגדים למנה שלו ביום לוהט.
אכזבה נרשמה כשטעמנו את השוקולד דובדבני אמרנה, כיוון שהתחושה היתה שמדובר בטעם חורפי וכבד, שלא כל כך מתאים למזג האוויר החם והלח.
איפה מלקקים: לרשת שבעה סניפים ברחבי תל אביב, אחד ברמת השרון ואחד בהוד השרון.
מחיר: מ-15 שקלים לגביע קטן ועד 86 שקלים לאריזת ק"ג
שורה תחתונה: לחובבי האותנטיות.

מי: רשת הגלידריות אניטה.
מה: שוקולד מריר, קוקימן נוטלה ביסקוויט ומרנג, שוקולד שקדים וקרמל ווניל מדגסקר.
איך:השוקולד מריר התקבל באהדה. הטועמים הסכימו כי הוא טעים מאוד ועשיר, וקצת מזכיר מעדני שוקולד, אבל במקרה הזה זה דווקא חיובי. כולם ההסכימו שעל הגלידה הזאת קשה "לשבת" לבד (לבד בבית, עם כפית וסינור, כשאף אחד לא רואה אתכם) והסתפקו בכמה כפיות בלבד.
על גלידת הקוקימן נוצר פולמוס קטן, סערה בגביע גלידה עם תרצו. חלק טענו שהאי מתוקה מדי, וכמות המרנג - מרקם שלא כולם מתחברים אליו - היא מוגזמת. החלק השני טען שלא מתוק מדי ולא נעליים, שהמרנג מעניק אוויריריות לגלידה וגם השוקולד שהיה למעלה עשה רק טוב.
גלידת השוקולד שקדים זכתה להצלחה, למרות שגם כאן, חלק טענו כי יש יותר מדי שקדים על הגלידה ואילו החלק השני, שאוהב לנגוס בגלידה שלו, אמר שאין דבר כזה יותר מדי שקדים. על כל פנים, טעם השקדים, שלפעמים יכול לסחוף לכיוון מרציפני מדי, לא היה דומיננטי במיוחד. המרקם לדעת כולם היה מענג.
טעם הווניל היה טעים מאוד לכולם, ונתן הרגשה של עומק ב טעמים עם תחושה של וניל אמיתי.
איפה מלקקים: לרשת שני סניפים בנוה צדק ואחד בפלורנטין.
מחיר: 14 שקל לכדור, 80 שקל למיכל במשקל 1 ק"ג.
שורה תחתונה: מומלץ בחום יולי-אוגוסט.

מי: גלידה שקד.
מה: גלידת טירמיסו, גלידת טורינו, גלידת טחינה וגלידת טארט לימון ופירות יער.
איך: גלידת הטירמיסו זכתה לביקורות מעורבות. חלק אמרו כי היא טעימה, עשירה מאוד ומרגישה ממש כמו לאכול טירמיסו אמיתי רק בגלידה. אחרים טענו כי הטירמיסו דווקא לא איכותי במיוחד, ונוכחות המסקרפונה והביסקוטי היתה לוקה בחסר.
גם הטורינו זכה לדעות חלוקות, אבל מכיוון אחר. אלה שאהבו את הממתק המיתולוגי טענו שהטורינו טעים ומאוד נוסטלגי וכי הטעם שלו זהה לחלוטין לטורינו הקלאסי. חלק טענו כי ציפוי השוקולד שמגיע עם הגלידה הואמעט שומני, ואילו האחרים טענו שבשילוב עם הגלידה נוצרת הרמוניה של ממש.
גלידת הטחינה, שנטעמה בידי חובבי טחינה בלבד, הצליחה לשמר טעם ייחודי ולא ליפול למחוזות החלבה. הגלידה הוגדרה בידי רבים כ"מעולה", אבל כולם הסכימו שכדאי למתן את כמות גרגרי השומשום שבגלידה.
את התגובות הקרירות ביותר קיבל טארט הלימון. חלק טענו שהוא "חביב, אבל קצת חמוץ מדי וקשה לאכול ממנו יותר משתי כפיות" ואילו האחרים דווקא טענו שהוא לא חמוץ מדי, והחיזור עם פירות היער מיותר. כולם הסכימו שהגלידה הרגישה בעיקר בטעם לימון ולא עם לימון אמיתי, וחבל.
מחיר: מנה קטנה, 14 שקלים, גלידה במשקל 1 קילוגרם, 72 שקל.
איפה מלקקים: דרך כ"ג יורדי הסירה נמל ת"א, תל אביב.
שורה תחתונה: מתאים במיוחד לחובבי טעמים עשירים מאוד.