פורטוגל פינת טשרניחובסקי: מה במרתף היין של טשרניחובסקי 6?
במשך זמן רב חיפש איל מרון, השף והבעלים של ביסטרו "טשרניחובסקי 6" בתל אביב, טעם חדש שיסעיר את סועדיו. כך התוודע ליינותיה המודרניים של פורטוגל. עכשיו תוכלו לטעום מהם במרתף היין שלו
המשורר שאול טשרניחובסקי, שדמותו תתנוסס בקרוב על שטר 50 השקלים החדש, לא חלם שדווקא בסכום כזה אפשר יהיה להתענג על שלושה יינות פורטוגליים מעולים. "שחקי, שחקי על החלומות. . .", שר ודאי איל מרון לבת זוגו דליה גללוגסי כששכנע אותה להצטרף אליו בהגשמת חלומו.
שנים רבות הם ניהלו מסעדה קטנה בטשרניחובסקי 6 בתל אביב. איל, שף מחונן ויוצא קיבוץ, עבד במטבח. דליה ניהלה את המסעדה בחן וביעילות. לפני חמש שנים הם חצו את הכביש לבית מספר 5 ושדרגו את מסעדתם לביסטרו לאניני הטעם, שזכה להמלצה חמה במהדורה הבינלאומית של "לונלי פלנט". התל אביבים שבאו להתענג מהקלמרי הצרוב על מצע החצילים של איל נאלצו להסתפק בהתנצלויותיה של דליה, שהתיירים תפסו את כל השולחנות.
>> הסיפור של יקב ברקן
>> ארוחה בתוך סנדוויץ'
>> להילחם בחום עם פריטים קרירים
כמו בבדיחה משפחתית שזרים לא מבינים, שמו של המקום נותר "טשרניחובסקי 6", למרות שכתובתו עברה למספר 5. "היתה לכך הצדקה", מסביר איל. "המקום הישן המשיך לתפקד כמחסן וכמטבח הכנות לפסטות ולרטבים".
בין אלה שנהרו למסעדה כדי להתענג מהאוכל (וגם מאוסף הציורים של מיטב אמני ישראל שסעדו במקום) היה גם ד"ר דורון בהר, מומחה לגנטיקה בעל שם עולמי. בראשית העשור שעבר הוא יצא לעיירה בלמונטה שנמצאת במעלה נהר הדואורו שבפורטוגל. תושבי העיירה טענו שהם צאצאי האנוסים היהודים מימי האינקוויזיציה.
בהר הצליח להוכיח באופן מדעי שלכמה מאות פורטוגלים, נוצרים לכאורה, ששמרו בחשאי במשך מאות שנים על כמה מנהגים יהודיים, יש אמא גנטית אחת משותפת. אז בעיירה הוקם בית כנסת חדש שמשמש את תושביה שפוסחים עד היום על שני הסעיפים הדתיים בזהותם.
בזמן שבהר שהה בפורטוגל לצורך מחקרו, הוא התאהב ביינותיה. כשפגש את איל הוא גילה מישהו שמחפש "משהו אחר" שיקרוץ לחך של סועדיו. ככה נולד הרומן הפורטוגלי של טשרניחובסקי. ד"ר בהר מייבא היום לישראל עשרות מותגים של יינות פורטוגליים מודרניים. מכיוון שלא זנח את עיסוקיו האקדמיים, השאיר בידי איל ודליה את מלאכת הפצת היינות במרכז הארץ. אנדרי סואידן מספיישל רזרב בחיפה אחראי על ההפצה בצפון.
פורטוגל התפרסמה בזכות יינות הפורט המחוזקים והמתוקים שלה שהאנגלים הפיצו בכל העולם בשנים שבהן היו אימפריה ששלטה בעולם. הורינו שתו בישראל את יין המתיאוס, רוזה קליל שהופץ בבקבוק סגלגל והיה המתנה האולטימטיבית בישראל של שנות השישים והשבעים.
עם זאת, יינניה הצעירים של המדינה שדרגו את יינותיה לרמה חדשה ולא מוכרת. עשרות זני ענבים שאינם ידועים לאניני היין ברחבי העולם הוטמעו והומתקו במשך דורות רבים בחביות הענקיות של יינות הפורט. הם זוכים כעת לעצמאות אונולוגית שמיוצגת בסדרות חדשות של יינות יבשים, דשנים ועמוסי פרי.
"הכפפה היתה מונחת על הרצפה", מספר מרון, "ולא יכולתי שלא להרים אותה. לא יכול להיות שאנשים לא יקנו יינות מעולים בכמה עשרות שקלים כשיינות ברמה מקבילה מיקבים מפורסמים בצרפת או באיטליה עולים כמה מאות. קשה להגדיר את הטעם של יינות פורטוגל המודרניים. יש להבין שמדובר בכמה מאות תתי-זנים שמפיקים אלפי יינות בכמה מחוזות שונים. בזהירות אני יכול לומר שהם מזכירים משהו שדומה ליין בורגון חזק ועוצמתי. הם ממש קולעים לחך הישראלי".
איל ודליה הוסיפו את השם ADEGA (מרתף יין בפורטוגלית) למסעדתם, ובתפריט הופיעו מנות סרדינים ו"אקווה פצה", מנת דג נפוליטנית עמוסת יין לבן שאין כמותה לליווי היינות הפורטוגליים הלבנים. מעבר לכביש שופץ המקום הישן ונפתחה שם חנות היין שמצדיקה את השם ADEGA. איל תכנן "שרוולי" טעימה של שלושה גביעי יין המוצעים במחירים שנעים בין 40 ל-45 שקלים וכך הלקוחות טועמים ובוחרים. אם קנו יינות ביותר מ-300 שקלים, מחיר הטעימה נספג בסך הקנייה.
בין היינות שאהבתי בטעימה ומחיריהם היו מפתים אפשר למנות את PORAIS 2011, לבן לא קטן, יבש וטעים שמחירו 57 שקלים. ESTANHO רזרבה 2009, אדום פירותי שמופק מכל הזנים שמהם עושים את הפורט, נמכר ב-65 שקלים ו-DAO רזרבה 2009 של PELLADA, יין אדום גדול שמופק מ"תערובת שדה", עירוב הזנים כפי שהם צמחו בכרם בעירוב טבעי במשך עשרות שנים, מחירו 105 שקלים. מובן שאפשר לנשנש בעת הטעימה את מיטב מנותיה של המסעדה שמעבר לכביש. טלפון: 03-6206610.
נא להמתין לטעינת התגובות
