כתבה מלוקקת: סיור בגלידריות בוטיק
השפית תמר כהן צדק והמבקר הצעיר דידי רייף יצאו לסיור בגלידריות בוטיק והתענגו על גלידות כנאפה, פחזניות ואפילו וניל ושמן זית. ללקק את האצבעות
>> מבחן הגלידות הגדול
>> מתכוני פסטה קרירים
>> ארוחה על טהרת האפרסק
לדברי כהן צדק, גלידה תמיד תהיה אחד המתוקים שהיא תעדיף לקנח בהם ארוחה. גם התפריט של מסעדתה, ששואב השראה מחבליה השונים של איטליה, כולל גלידות ביתיות שהיא מכינה במקום. עיקר טעמי הגלידה במסעדתה הם שוקולד, קרמה, בננה וקפה, ויש גם טעמים שמתווספים לפי עונות השנה. “באופן אישי אני מתחברת יותר לגלידות ה’כבדות’. אני לא מתייחסת לאחוזי השומן, ואם אני אוכלת גלידה, אז אני אוכלת גלידה!”, אומרת כהן צדק בחיוך.
לסיור המתוק הצטרף גם דידי רייף (11), בנם של עפרה וישראל רייף, נכדם של עתליה ושלמה שמלצר. רייף, שמאוד אוהב גלידות, ונבחר לדגום את טעמי הילדים.
לג’נדה, רוטשילד 45, תל אביב
הבעלים: אורי פינקלשטיין ודודו מינה (בעלי הרשת), דודי פנחס (בעל הסניף).
שנת הקמה: 2001.
מספר סניפים: 12.
ספיישל: גלידת גורמה איטלקית, רוב חומרי הגלם מיובאים מאיטליה, כל החומרים טבעיים, ללא חומרי צבע וטעם.
מגוון טעמים: 80.
טעמים ייחודיים: 20.
המלצת הבעלים: נוצ’ולה (“קרם אגוזים בציפוי שוקולד ואגוזים”); חומוס ("גלידה העשויה מגרגירי חומוס, טחינה ושמן זית, טעמה מתקתק מעט ומזכיר את החומוס").
מחירים: כדור - 13 שקל; חצי־חצי - 15 שקל; 2 כדורים - 20 שקל; 3 כדורים - 24 שקל, טייק אווי - 74 שקל לק”ג.
תמר כהן צדק:
מקרר הגלידות: “מרשים מאוד, הגלידות נראות טריות”.
טעמי הבסיס: “שוקולד - טוב מאוד, מרגישים את השוקולד, קיימת התחושה שאת אוכלת שוקולד; וניל - עדין; תות - מרקם טוב, ממש קשה להאמין שזה סורבה”.
המיוחדים: “נוצ’ולה - הגלידה מצוינת, אבל הפריע לי השוקולד שמעל שמטשטש מעט את הטעם העדין; סורבה תפוז־גזר - מרקם מצוין, גלידה טובה מאוד”.
ציון כולל: 8.5 (“הכל היה טעים, אבל שום דבר לא עשה לי ‘וואו’”).
דידי רייף:
בואנו ביאנקו: “טעים מאוד, יש לזה טעם של ילדים, מזכיר לי את החטיף קינדר בואנו, אבל בגלידה יש גם נגיעות וניל, לא הכל קינדר בואנו. זה טיפה משודרג מהחטיף”.
ציון: 8.5 (“הייתי מוסיף לגלידה קצפת מעל וגם שוקולד”).
קוקיז: “יש לזה טעם של הפרורים של הקוקיז, וזה טעים כי כל ילד אוהב את העוגיות האלה. אין את הטעם הזה בהרבה מקומות”.
ציון: 9.5 (“הייתי משלב את זה עם עוגיות אוראו”).
סיציליאנית, אבן גבירול 63, תל אביב
הבעלים: רפאל וקרן ארביב, אילן שהרבני.
שנת הקמה: 2000.
מספר סניפים: 3.
ספיישל: גלידה בסגנון הסיציליאני, קלה ומותאמת לאקלים הים תיכוני, 4־6 אחוזי שומן בגלידות החלביות.
מגוון טעמים: 37.
טעמים ייחודיים: 7.
המלצת הבעלים: דובדבן שוקולד ואמרטו (שילוב של חמוץ ומתוק עם קרנץ’ שוקולד ושקדים).
מחירים: מנת ילדים (2 כדורים קטנים) - 14 שקל; 2 כדורים רגילים - 19 שקל; 3 כדורים - 24 שקל; טייק אווי - 80 שקל לק”ג.
תמר כהן צדק:
מקרר הגלידות: “מקסים, נותן הרגשה ביתית, אמיתית מהלב. מרגישים לטובה את הקיציות האיטלקית המקסימה”.
טעמי הבסיס: “שוקולד - מצוין, מר ומתוק בדיוק במידה; וניל - טעים, אבל לא ‘וואו’; תות - תחושה של סורבה טוב”.
המיוחדים: “דובדבן שוקולד ואמרטו - טעים מאוד, הגלידה לא מתוקה מדי, ולכן גם מרגישים את הטעם החמצמץ של הדובדבן; ערמונים - מצוין, גלידה מאוד עדינה, לא רכה מדי וגם לא מתוקה מדי”.
ציון כולל: 9.
דידי רייף:
פררו רושה: “טעים מאוד, אהבתי את השוקולד המריר שמאפיין אותו, ויש בו גם וניל עדין. ממש מעולה”.
ציון: 8.5 (“הייתי מוסיף לזה אולי עוגיות שוקולד עם פירורים כלשהם שילדים אוהבים, כי הטעם הזה בנוי רק על מה שהמבוגרים אוהבים”).
קרם נוטלה: “טעים מאוד, אהבתי את הטריות של הנוטלה והקריספיות של השקדים”.
ציון: 9.5 (“הייתי מחליף את השקדים בקרם עוגיות”).
וניליה, אבן גבירול 98, תל אביב
הבעלים: איתי וניצן רוגוזינסקי.
שנת הקמה: 2002.
מספר סניפים: 9.
ספיישל: תרגום של תוצרת חקלאית לגלידה משובחת. העבודה בעיקרה מתבססת על בחירת חומרי גלם מיוחדים עם התערבות מינימלית.
מגוון טעמים: 47.
טעמים ייחודיים: 15.
המלצת הבעלים: נוצ’ולה דה לה לנגה (“אגוזי הלוז הטובים בעולם”).
מחירים: מנה רגילה (140 גר’) - 15 שקל; מנה בינונית (240 גר’) - 21 שקל; מנה ענקית (320 גר’) - 25 שקל; טייק אווי - 86 שקל לק”ג.
תמר כהן צדק:
מקרר הגלידות: “לא נראה מזמין באותה מידה שהגלידות באמת טעימות ומצוינות”.
טעמי הבסיס: “שוקולד, וניל ותות - מעולים. אין משהו מתחנף בטעמים, מרגישים את הטעמים של השוקולד והווניל, מרגישים שחומר הגלם עצמו מצוין ושרק ‘עזרו’ לו”.
המיוחדים: “וניל שמן זית - מיוחד מאוד, מרגישים גם את הווניל, גם את שמן הזית, האחד לא מכסה על האחר; בויסנברי - מאוד ארומטי וטעים, מרגישים את הפרי בעל הטעם המיוחד”.
ציון כולל: 10.
דידי רייף:
אוראו: “הטעם האהוב עליי, אבל אני לא מרגיש בו איזושהי מקוריות, איזשהו ייחוד”.
ציון: 7.5 (“אולי הייתי מוסיף לזה עוגיות שוקולד צ’יפס וקינדר בואנו”).
מרשמלו: “מאוד מקורי, אבל לא אהבתי אותו, כי מצד אחד הוא מתוק, מצד שני חמוץ, וזה לא כל כך התחבר לי בפה”.
ציון: 7.5 (“הייתי מוסיף לזה צבע מאכל, שייראה ורוד ולא לבן, והייתי מוריד את הטעם החמוץ”).
פאפא אלדו, אבן גבירול 107, תל אביב
הבעלים: קרן רוזן.
שנת הקמה: 2004.
מספר סניפים: 2.
ספיישל: גלידה איטלקית ביתית, מבחר רחב של גלידות העשויות מפירות טריים.
מגוון טעמים: 150.
טעמים ייחודיים: 6.
המלצת הבעלים: קרם שניט (“אחד לאחד כמו העוגה, זיכרון מתוק מסבתא שלי”).
מחירים: כדור - 14 שקל; חצי-חצי - 15 שקל; 2 כדורים - 19 שקל; 3 כדורים - 22 שקל; טייק אווי - 78 שקל לק”ג.
תמר כהן צדק:
מקרר הגלידות: “מקסים בעיניי, הכל מסודר יפה, מקושט וצבעוני”.
טעמי הבסיס: “שוקולד, וניל ותות – טעימים. הטעמים האלה מאופיינים במרקם דחוס יותר במובן החיובי. התות מאוד טעים, ממש הרגשתי את הטעם של התות, כמו לאכול תות טרי”.
המיוחדים: “קרם שניט - מצוין, כמו לאכול עוגת קרם שניט ביתית; בננה פקאן - פחות הרגשתי את הפקאן, אבל הבננה הייתה מעולה ולגמרי הורגש שהגלידה מבננות טריות”.
ציון כולל: 9.5.
דידי רייף:
פחזניות: “אף פעם לא נתקלתי בגלידת פחזניות. זה ממש טעים”.
ציון: 10 (“לא הייתי מוסיף לזה שום דבר, זה טעים כמו שזה”).
קינדר ג’וי: “גם מאוד טעים, אהבתי את המרירות שלה, את השוקולד שלה”.
ציון: 9.5 (“גם לטעם הזה לא הייתי מוסיף כלום”).
שקד, האנגר 7, נמל תל אביב
הבעלים: אורן ומני שקד.
שנת הקמה: 1993.
מספר סניפים: 2.
ספיישל: גלידות איכותיות מפתיעות מבחינת הטעמים, עשויות מחומרי גלם מובחרים.
מגוון טעמים: 80.
טעמים ייחודיים: 12.
המלצת הבעלים: כנאפה (“טעם פופולרי מאוד, ממש כמו מאפה הכנאפה”).
מחירים: כדור - 14 שקל; 2 כדורים - 19 שקל; 3 כדורים - 24 שקל; טייק אווי - 72 שקל לק”ג.
תמר כהן צדק:
מקרר הגלידות: “נקי ואסתטי, אבל נראה סטנדרטי ולא מפתיע”.
טעמי הבסיס: “שוקולד - מאוד פשוט, השוקולד לא היה דומיננטי, חושבת שניתן להגדיל את אחוזי השוקולד בבלילת הגלידה; וניל - טעים, אבל לא מפתיע; תות - השמנת מוצלחת יותר מהסורבה. השילוב של מתיקות השמנת וחמיצות התות היה מוצלח”.
המיוחדים: “כנאפה - טוב, טעים, אהבתי את הקרנצ’יות של שערות הכנאפה והפיסטוקים. היה מוצלח וגם הורגש שמדובר בגלידה ביתית; שוקולד פרלינים - באופן אישי היה לי מתוק מדי, אבל אני בטוחה שאנשי המתוק יאהבו אותה”.
ציון כולל: 8.
דידי רייף:
דרדסים: “מתוק לי מדי, סינתטי, לא טעים. יש לגלידה טעם מקורי, אבל מוזר”.
ציון: 6 (“אישית אני לא אוהב אותה, אבל אני מכיר ילדים שיתחברו יותר ממני לטעם החמוץ שבה ולמרקם המימי”).
קינדר ג’וי: “סטנדרטי. לא אהבתי את התחושה היחסית מימית של המרקם, פחות הרגשתי מרקם של שמנת”.
ציון: 7.5 (“הייתי משפר את הטעם בצורה כזו שירגישו יותר את השוקולד, כדי שזה יתאים לילדים”).
נא להמתין לטעינת התגובות
