אליפות אירופה: הקפה הכי מדובר בעיר
שמונה סיבות לכך שקפה אירופה, הבר-מסעדה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, הוא המקום החם של הקיץ
תל-אביב היא עיר של הייפ - בכל רגע נתון ישנם הבר שחייבים לשתות בו, המסעדה שמוכרחים להזמין בה מקום, והמסיבה שכולם עושים לה אטנדינג. אבל תופעה כמו קפה אירופה היא יוצאת דופן אפילו בקנה מידה תל-אביבי. המקום נפתח לפני חודשיים בלבד בדרום שדרות רוטשילד בתל-אביב, ומרגע פתיחתו הצליח להתברג לנישה הנחשקת של המקום הנכון להיות בו. בפתח החצר ההומה בשדרות רוטשילד מתגודד מדי ערב מערבי השבוע תור קטן המורכב מסועדים הכמהים להיכנס אל הארץ המובטחת. לא הזמנתם מראש? כנראה שהתשובה שתקבלו היא שהמקום מלא.
הבאזז סביב קפה אירופה הוא בלתי פוסק, ואינספור פרצופים מוכרים סימנו וי על המקום בשבועות האחרונים. בקפה אירופה לא אוהבים לדבר על הייפ. "זה לא רק הייפ, זו אווירה. אנשים עוברים פה חוויה", הם אומרים, ומדגישים שהמטרה שלהם היא לבנות מסעדה שתעבוד לטווח ארוך, ולא מקום שמתבסס על טרנדיות ועל באזז. כבר עכשיו, הם מספרים, המקום הפך לספוט קבוע עבור אנשים לא מעטים.
מאחורי קפה אירופה עומדת חבורה בלתי צפויה של אנשים, שהקשר ביניהם לא ממש ברור ממבט ראשון: דוד טור, אדריכל ואיש חיי לילה מצליח (ברקפסט קלאב, החתול והכלב ועוד), מעוז אלונים ואיתי הרגיל, בעלי המסעדה המדוברת "הבסטה", ושלומי זידן, אחד הדי.ג'ייז המוערכים בעיר, שמעורב בפרויקטים הליליים ההיפסטריים פורט סעיד ותדר.
מה הקשר בין הארבעה האלה, חוץ מרמה בלתי אפשרית של קוליות? "המקום נוצר מאנשים שבאים מקצוות בלי פשרות", אומר אלונים. "מצאנו את עצמנו בטיימינג ולוקיישן שהביאו אותנו לרצון ליצור משהו אחר. הבנו שדווקא החיבורים הם שיוצרים את העניין". ובמילים אחרות: כל אחד מהארבעה מביא את המיטב בתחום שלו, וביחד השלם הזה כנראה גדול מסך חלקיו.
את הבניין יוצא הדופן בשדרות רוטשילד 9 בתל-אביב, שאיש עד היום לא היה מודע כלל לקיומו מאחר שהסתתר מאחורי עצים, מצא זידן באחד הסיבובים שלו בשדרה. "נכנסתי להשתין וראיתי את המבנה", הוא מתמצת. מדובר בבניין צר בן שלוש קומות שנבנה ב-1933, שימש בעבר כמשרד אדריכלות, ובשנים האחרונות עמד נטוש. "הלוקיישן הזה הוא הכי טריוויאלי בעולם", אומר אלונים, "ומצד שני, הוא לוקיישן לא קיים, הוא פנטזיה. לקחנו את הפנטזיה הזו, השארנו אותה נקייה וניסינו לתת לה טאץ'".
אחרי חודשים לא מעטים של עבודות שיפוץ, המקום נולד מחדש. כאשר נכנסים לחצר ההומה היישר משדרות רוטשילד, אי אפשר שלא להתרשם מהעץ המעוטר בנורות בסגנון חג המולד, שהוא אולי האלמנט העיצובי הבולט ביותר כאן. המקום מורכב מחצר פתוחה ובה בר ושולחנות בגבהים וגדלים שונים, ובקומה השנייה - בר קטן באווירה לילית ואדג'ית יותר, ובו מרפסת שאפשר לעמוד בה עם הדרינק ולהשקיף על המבלים. בזמן העלייה לקומה השנייה חולפים בתוך המטבח הפתוח ורוחש הפעילות.
לעיצוב המקום אחראי דוד טור, וניתן לזהות בו אלמנטים שמלווים אותו במקומות שבבעלותו, כמו בר השיש הגדול בקומה השנייה, הפרזולים של מעקה המדרגות המובילות לשירותים (בהם משולבים ראשי התיבות של שמו של אהרון שלוש, הבעלים המקורי של המבנה), ועיטורי הגבס על התקרה. על הקיר בקומה השנייה מתנוססות מלתעות של כריש. "אני צדתי את הכריש הזה באיי סיישל", טוען טור בתוקף. תבחרו אם להאמין לזה או לא.
קפה אירופה הוא מקום עם סטייל, נקודה. זה מקום שמתלבשים אליו יפה. או במילים אחרות: סוף סוף יש לאן להתלבש בתל-אביב. מאחר שסטייל הוא מושג כה חמקמק, קשה להצביע במדויק על הגורמים שיוצרים אותו כאן. סביר להניח שזהו שילוב של הקהל מבין העניין, המוזיקה הנכונה והעיצוב, עם הפרטים הכי קטנים - כמו כוסות הזכוכית בסגנון האר דקו שבהן מוגש לך הדרינק, הסכו"ם האותנטי שהובא במיוחד מגאורגיה, ופרוסות המלפפון שנחות בפסגת קוקטייל הגרין ג'ין - כנראה הקוקטייל השיקי בעיר.
"אנשים מתלבשים כשהם באים לפה. יש פה סטייל", אומר שלומי זידן. "אם את מקבלת קוקטייל עם מלפפון, אז את צריכה להתלבש בהתאם".
קפה אירופה, לפני הכל, הוא מסעדה. האוכל כאן הוא הכוכב המרכזי, וכל מנה היא שילוב לא צפוי של חומרי גלם משובחים: טרטר בקר נא ועז טעמים המנוקד בחלמון שליו; סביצ'ה טונה שמלווה בקולרבי וחזרת, שנזללה עד תומה על ידי סועדת צמחונית; תפוח אדמה מהאש ועליו ערימה יפהפייה של בצל, אנשובי ושמנת חמוצה; טורטליני כבש שרצוי לנגב את הרוטב שלו עד הטיפה האחרונה, קציצות שרימפס בחלב קוקוס, שמאיימות להפוך למנת הדגל של המקום, ורביולי סלק ממולא בריקוטה - מנה שנראית כאילו יצאה מהפקה של מגזין גורמה. מחירי המנות בהחלט ידידותיים, ונעים בין 24 ל-89 שקל.
"המחשבה היא לעשות אוכל פשוט אבל טעים", אומר הרגיל. "המנות הן סקסיות וקלילות, שהולכות טוב עם המקום ומתאימות גם לארוחת ערב וגם לליווי של דרינק בשעות הלילה המאוחרות. ניסינו לעשות משהו שונה מ'הבסטה', לפנות לקהל יותר רחב מבחינת מחירים. להשתמש בחומרי גלם לא פחות טובים, אבל יותר פשוטים וזמינים". "אני בא מהתפריט של 'הבסטה', מתפיסה שאומרת שחומר גלם זה הדבר הכי חשוב", מוסיף אלונים. "מזה זרקנו דברים שמכעיסים אנשים, למשל המחיר של המנות, אבל לא ירדנו מהאג'נדה הברורה שלנו".
המוזיקה היא אחד השחקנים המרכזיים בתמהיל של המקום. היא יכולה לגרום לך לקום ולפצוח בריקוד באמצע המנה, והיא יכולה פשוט להוות ליווי סקסי לארוחה או לדרינק. זידן שקד על הקו המוזיקלי הזה, לדבריו, במשך חודשים.
"חקרתי כל מדינה אפשרית. מוזיקה מכל העולם. הקטע היה לקחת מכל מקום את הדברים הלא מסורתיים. נגיד, טורקיה: לא חיפשתי מוזיקה טורקית מסורתית, אלא גרוב טורקי, פרוגרסיב רוק טורקי, מוזיקה טורקית משנות ה-70. אני משלב את זה עם סן רמו איטלקי וצרפתי, מוזיקה איראנית. דברים מדהימים. הפעם באמת הגעתי לסלקשן שהפתעתי את עצמי", הוא מתלהב. "חיפשתי משהו שאני לא שומע במקומות אחרים. מוזיקה אותנטית אבל לא עממית, שמח אבל לא חאפלות. אני אוהב שדברים קורים בטבעיות".
לבושה בשמלת מיני שחורה, מצוידת בשפתון אדום לוהט ונראית כאילו יצאה מהפקה במגזין "ניילון", ניצבת שאנטי גידרון בפתח קפה אירופה מדי לילה. תחת הכותרת "מנהלת תחום אירוח ומעצבת קהל", היא זו שמפרידה בין המתגודדים בכניסה לבין המטרה הנכספת - מקום ישיבה בספוט הכי חם בעיר. "אני מעדיפה לא להתייחס לזה כאל עמדת כוח", היא אומרת.
אפשר להגיד ששאנטי היא הפנים של המקום, אבל היא ללא ספק הרבה יותר מפנים. היא רק בת 23 וכבר מצטיירת כאיט גירל של עולם הלילה והקולינריה התלאביבי. היא הספיקה לעבוד כמארחת בבר הטקסידרמי של אדם הורוביץ בשיא ההייפ סביב המקום, עבדה במסעדת המזללה בתקופה שבה להשיג שם מקום היה בגדר משימה בלתי אפשרית, ועכשיו היא כאן. "יש לי אינטואיציה", היא אומרת.
- מה שונה פה מבמקומות אחרים?
"האווירה זה משהו אחר. זה לא משהו שאני מכירה בתל-אביב. משהו מאוד אירופאי - כנראה זה בא עם השם. זה מקום מאוד רומנטי - הבניין הקטן שנראה כאילו נחת פה מאיזו עיר אירופאית, העצים הגדולים בחצר. זה מקום ששעות הערביים והלילה מתערבבות בו, זו גם מסעדה וגם בר. זה משהו שהרבה אנשים חיפשו".
האם מדובר פה בננה שרייר הבאה? "אני מאוד נהנית מתחום האוכל והאלכוהול, ואני מאמינה שביום מן הימים אהיה שותפה לאיזשהו מקום", היא אומרת. לא חשבנו אחרת.
איך לא חשבו על זה קודם?
נא להמתין לטעינת התגובות