אם אין לחם, תאכלו תחליף: חיים ללא גלוטן
אחד מכל 157 ישראלים מאובחן כחולה צליאק ולא יכול לאכול מוצרים המכילים גלוטן. השפית עינת מזור, אם לילדה החולה במחלה, מוציאה עכשיו ספר מתכונים מיוחד ונטול חיטה, ומגלה איך נראים החיים בלי פיצה ומה צריך להשתנות ביחס הסביבה
והיא גדלה?
"בקושי. במשך שלוש שנים לא הייתי צריכה לקנות לה בגדים חדשים, כי היא לבשה את אותה המידה. הסתובבתי עם התחושה שהילדה בסדר ואצלי משהו לא בסדר, ככה הרי אמרו הרופאים. בפרספקטיבה אחורה אני מבינה שהנטייה הטבעית שלך, גם כאמא, היא להאמין לרופא. כשבר סמכא רפואי אומר לך שהכל בסדר, אז כנראה הכל בסדר".
רק כשנולד הילד השני שלה, הבינה מזור שהתחושה הפנימית שלה נכונה. “פתאום ראיתי את ההבדל”, היא מסבירה. "נכון שהוא בן והיא בת, אבל ההבדל היה קיצוני. ראיתי איך הוא גדל ואיך היא גדלה. יום אחד הסתכלתי עליה ואמרתי שזהו, אני הולכת לרופא ומבקשת בצורה חד משמעית בדיקות מקיפות. אם יש הרגשה שמשהו לא בסדר, הרבה פעמים צריך להיות סמכותי, להתעקש ולדרוש שעוד זוג עיניים של רופא יראו אותה.
"ביקשתי להיפגש עם רופא שמתמחה בהורמונים וגדילה, הגעתי לאנדוקרינולוג שאחרי יומיים התקשר ואמר שיש חשד סביר שהיא חולה בצליאק. במשפחה שלי אין אף אחד שיש לו צליאק, גם לא בסביבה הקרובה. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה הזו".
אחד מכל 157 ישראלים חולה ב'צליאק', או 'דגנת' כפי שקבעה האקדמיה ללשון העברית. בעבר קראו למחלה 'כרסת' כי פעמים רבות לחולים במחלה הייתה בטן נפוחה. כך או כך, החולים בה אינם יכולים לעכל טוב את הגלוטן, חלבון מהצומח שנמצא בחיטה, שעורה, שיפון, כוסמין, סולת, וכמובן בכל המוצרים שמייצרים מהם: קוסקוס, בורגול, מאפים (לחם, פיצה, בייגלה, קרואסונים), תבלינים, והרשימה ארוכה מאוד. אפילו בפלסטלינה אפשר למצוא גלוטן.
אנשים שאובחנו בצליאק, לא יכולים לעכל גלוטן. אכילת גלוטן או נוכחות שלו במזון, אפילו מזערית, גורמת לתגובה אוטואימונית קשה. מערכת החיסון מופעלת, הגוף תוקף את המעי הדק וגורם לדלקת כרונית, בעקבותיה נפגעת כל פעולת פירוק וספיגת המזון בגוף.
מרגע האבחון, השתנו חייה של משפחת מזור. "אנחנו אוהבים מאוד לאכול טוב, ופתאום צורת האכילה החווייתית והמשפחתית הפכה להיות משהו שצריך לחשוב עליו. אין ספונטניות של 'יאללה יוצאים, אוכלים, נהנים, חוזרים הביתה'. בבת אחת חוויית האוכל הפשוטה נעלמה. רציתי להחזיר את תחושת הביחד. את היכולת לאכול ארוחת ערב משותפת, בלי שמישהו מאיתנו מרגיש חריג וצריך לבדוק מה מותר או אסור לו”.
היא זרקה את כל מה שהיה במטבח, והתחילה מאפס. "בניתי את המזווה מחדש, קניתי סט חדש של כלי אפיה ומטבח כדי שלא תהיה בעיה של זיהום משני. התחלתי לקרוא את כל האותיות הקטנות של חומרי הגלם. היה לי חשוב לראות מה המוצרים מכילים וזה הפך להיות טבע שני לבדוק כל דבר”.
זה כל כך נורא אם היא תאכל משהו שיש בו קצת גלוטן?
"אם הבת שלי אוכלת משהו שהזדהם בגלוטן, היא מתחילה להקיא ולשלשל. עד גיל שש זה לא קרה מכיוון שהמערכת שלה הייתה חולה. ברגע שהמערכת החלימה, היא מקיאה מתוכה תרתי משמע את הדברים שמזיקים לה".
הבעיה היא שההתמודדות הקשה באמת של חולי הצליאק, מתחילה מחוץ למטבח המשפחתי. ילדים שלא אוכלים גלוטן רגילים לא לאכול מעוגת יום ההולדת של החברים, לא להכין חלות עם כולם, לקבל ממתק מיוחד משל אחרים בזמן קבלת שבת.
איך הבת שלך התמודדה עם המצב החדש?
"היה לה מאוד קשה להתרגל לעובדה שהיא לא יכולה לאכול כמו כולם, אבל היא גם הבינה שזה לטובתה והייתה מאוד בוגרת. לא הכל תלוי רק בה, חשוב שכל מי שנמצא סביבה יידע. חילקתי פלאיירים עם חומר על המחלה ועל מה צריך לעשות ואיך להקל את החיים של כולנו לטובת הבת שלי.
"אם יש מסיבת יום הולדת, אני מתקשרת להורים מראש ושואלת מה הם מתכוונים להגיש במסיבה, ואז דואגת לצייד את הבת שלי באוכל זהה. בבתי ספר אני תמיד דואגת שלבת שלי יהיה חטיף סגור. גם להרצות מול המורים וההורים ולהיות חלק בלתי נפרד מהמערכת התומכת זה התפקיד שלי".
אתם אוכלים מולה גלוטן? לכם הרי מותר.
“90 אחוז מהבית נקי מגלוטן. כולם התרגלו לאכול פסטות נטולות גלוטן ויש הרבה מאוד מאכלים כמו בשר, אורז ופירה שלגביהם אין בעיה בכלל. אין לי בעיה לאכול מולה אוכל עם גלוטן אבל רק אחרי שהיא כבר קיבלה את המנה שלה. הכל חוזר בסופו של דבר אל הרצון לשבת כולם יחד ולאכול ביחד".
למה כל כך קשה לאפות בלי גלוטן?
"כל התצורה היפה והגמישה שיש לנו במאפים, היא תוצאה של פעולת הגלוטן. הגלוטן לא מתמוסס במים ולכן הוא משמש מעין דבק. בסביבה מימית ובלישה הוא יוצר רשת דביקה של סיבים שעוזרת בתהליך ההתפחה של השמרים, ומעניק לבצק צורה וגמישות”.
אז איך אופים בלי גלוטן?
"בכל מתכון צריך להשתמש בתערובת של קמחים. קמח חומוס, קמח טפיוקה, קמח אורז ועוד. כדי לקבל תוצר מאפה טעים, נימוח או פריך צריך תערובת. באופן שרירותי, ככל שמערבבים יותר קמחים, התוצאה תהיה איכותית יותר. זו אקסיומה שאי אפשר להתעלם ממנה.
"אני לא מצפה שכולם יבינו בתערובות השונות, אבל אני כן חושבת שבכל בית שנכנס לתוך עולם האפייה והבישול בלי גלוטן יש מספר קמחים שכדאי לשמור במקרר או בפריזר ולעבוד איתם. את העבודה המסובכת של מינון הקמחים אני עשיתי. בספר יש מתכון מיוחד לתערובת קמחים. ברגע שיש את התערובת, אפשר לקבל מאפים עם טעם וגמישות מצוינים. לא צריך לפחד מרשימת הקמחים, רק לעשות סוויץ' במחשבה”.
בשנים האחרונות עולה מאוד השכיחות של הרגישים לגלוטן, לא רק של הצליאקים.
"המזון שלנו וחומרי הגלם הופכים לצערי להיות יותר מתועשים ומעובדים. רבים מהדגנים שלנו מהונדסים גנטית. הסויה, התירס, הבוטנים, החיטה, אלה החומרים שעוברים הכי הרבה שינויים גנטיים כי הם צריכים להאכיל מיליארדי פיות. משנים את התכונות של הדגן כדי שיעמוד בפני תנאים קשים של מזג אוויר. שהגרגר יהיה עמיד בפני מזיקים, עמיד בשינוע ממקום אחד למקום. שלמוצר יהיו חיי מדף יותר ארוכים. זאת אומרת שהדגן שאת אוכלת בשנת 2013 זה לא אותו דגן שאכלת לפני 30 שנה. כתוצאה מכך, הרבה יותר אנשים מדווחים על רגישויות למזון”.
ויש גם טרנד חם של דיאטה נטולת גלוטן.
"נכון, אבל צריך לזכור שיש פער עצום בין מחירי האוכל הרגיל למחירי האוכל נטול הגלוטן. מי שיכול לבחור, יכול לעשות את השיקול הכלכלי. מי שחולה בצליאק לא יכול להרשות לעצמו לא לקנות את הדברים האלה. אין לו דרך מילוט. בכנסת הקודמת הוגשו שתי הצעות חוק בעניין, ושתיהן ירדו לטמיון בגלל פיזור הכנסת. חייבים לחוקק חוק לרווחת חולי הצליאק”.
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
לעוד כתבות באתר אונלייף היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות