פשוט לבשל בריא: איך אומרים לא לבורקס

מה עושים כשרוצים לבשל אוכל בריא אבל אין מספיק זמן להקדיש להכנתו? ליה שומרון-פינדר, עורכת דין שנטשה את תחום המשפטים לטובת עיסוק בתזונה, מציעה שיטת בישול שבועית, המתבססת על הכנה מראש, אחסון במקרר וערבובים יצירתיים. ואם זה נשמע לכם לא טרי, אתם כנראה טועים

את\
ריטה גולדשטיין | 29/5/2013 8:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
רק לפני כחודש ילדה ליה שומרון-פינדר את בנה השני, דניאל, אבל מי שלא מכיר אותה יתקשה לראות בגופה כל זכר ללידה. בבית הקפה שבו אנחנו נפגשות היא לוגמת כוס מיץ גזר ומכרסמת לאטה כריך מלחם מלא עם חביתה וירקות חתוכים. "נולדתי לאמא צמחונית שהייתה חזק בענייני בריאות", אומרת שומרון-פינדר, 34, אחרי שהיא מסבירה שגם היא, כמו כולנו, חוטאת לעתים בקינוח רווי שומן או באיזה סטייק טוב.

אף שזיכרונות הילדות שלה הכילו תמיד אוכל מזין ומוקפד, עבור מחברת הספר החדש "פשוט לבשל בריא" (הוצאת כל טקסט), בכלל לא היה פשוט לבשל בריא. "כשהייתי ילדה זה מאוד לא דיבר אלי. זה נראה לי כמו עונש. הייתי ממש מחכה לאכול אצל סבא וסבתא שניצל וגלידה, וכשהייתי הולכת לחברים הייתי עושה לי שוקו משוקולית או אוכלת פיצה מקפיצה ומתענגת", היא צוחקת. "היה לי ברור שהתזונה של אמא שלי יותר בריאה, ושזה לטובתי, אבל מחוץ לבית בא לי המון דברים. הייתי תמיד מחפשת ממתקים, כי בבית היה רק שוקולד חרובים או אננס מיובש".
ארוחת עזובי תל אביב

תחילה, כנערה מתבגרת, היא בעטה מטאפורית בסירים מבית אמא. "בכיתה י"ב ולאורך שירותי הצבאי הייתי צריכה לדאוג לעצמי, כי ההורים שלי טסו לחיות בחו"ל", היא מספרת, "אז בהתחלה ממש שברתי את החוקים שגדלתי לפיהם. הייתי אוכלת כל היום קורנפלקס מכל הסוגים והמון שוקולדים. מהר מאוד ראיתי שזה לא כל כך עובד לי. לא הרגשתי טוב, והבסיס של'אין יום שעובר בלי סלט', שהיה מאוד חזק אצלנו בבית, חסר לי. חזרתי לתזונה מאוזנת ובריאה, כי הרגשתי שמשהו חסר אצלי, בראש או בגוף".

באותם ימים היא ואחותה גרו בתלאביב, ובשל געגועים לארוחות המשפחתיות של ימי שישי החלו השתיים לבשל ולארח. "היינו קוראות לזה ארוחת'עזובי תל-אביב'. בישלתי שם לפי העקרונות של האוכל הבריא, כי לא יכולתי אחרת. היינו ממציאות דברים ואנשים נורא התלהבו. זה היה טעים וכיף". היא הייתה אז באמצע הסטאז' כעורכת דין, לאחר שלמדה בתוכנית מצטיינים למשפטים ומנהל עסקים עם התמחות במימון ויזמות, אך התעוררו בה ספקות. "ידעתי שלא אתעסק בעריכת דין. לקחתי קורסים כמו צרפתית ותפירה ובישלתי בבית קפה. הייתי כמו ילדה בכיתה ד', הולכת כל יום לחוגים, רק שאמא שלה כבר לא מסיעה אותה".

לאט-לאט הבינה שהדבר הנכון בשבילה הוא להפוך את אורח החיים שגדלה בו ולהפוך אותו לעבודה שלה. "האירוח שלי ושל אחותי אחת לשבוע, כל תהליך בניית הארוחה הבריאה, ואפילו האוכל שהייתי מביאה איתי לסטאז' ואנשים היו מתלהבים ממנו - כל אלה גרמו לי להבין שבעצם אני רוצה ללמוד בישול בריא. בזה אני רוצה להתעסק וזה מה שאני אוהבת".

מכאן ועד העלייה למטוס לניו יורק כדי ללמוד ולהתעמק בתחום הדרך הייתה קצרה. היא נרשמה לand Culinary Arts, לחצי שנה של לימודים אינטנסיביים בבישול אוכל בריא. "חזרתי לישראל חדורת מוטיבציה לעשות שינוי בחברה. אבל אחרי שהגעתי הבנתי שזה תהליך, ושהוא לוקח זמן ודורש הרבה מאמץ".

הפסטה הופכת ללביבות

כשחזרה מניו יורק עשתה הכל מכל - בישלה לאנשים בבית, כתבה על אוכל בריא בבלוגים ובעיתונים, והחלה לערוך סדנאות בישול. עד שהחליטה להתמקד ולא להתפזר. היא החלה ללמוד תזונה במכללת רידמן. "החלטתי שאני מתעסקת באנשים שרוצים לאכול יותר בריא, ולחלקם יש בעיות בריאות, לכן היה לי חשוב להבין איך תהליכים עובדים. אחרי הכל, יש המון שרלטנים שלא יודעים מה הם אומרים, והיום אני יודעת להסביר באמת לאנשים מה יותר בריא ולמה, מה זה עושה לגוף. ההבנה הזאת גורמת לי להיות שליחה עוד יותר גדולה של הנושא הבריאותי, כי ככל שאני מבינה יותר אנטומיה ופיזיולוגיה, אני רואה שכל תחלואי שנות האלפיים קשורים למה שאנחנו אוכלים, ואז אפשר להסביר לאנשים איך להביא את הידע הזה לידי ביטוי בצלחת".

עם סיום הלימודים השתתפה שומרוןפינדר בתוכנית הבישול "מתכון בטוח" בערוץ 2, וכיום היא מרצה ומעבירה סדנאות על אוכל בריא ומייעצת לכל מי שרוצים לשנות את תזונתם ואורח חייהם. בספר "פשוט לבשל בריא" היא מציגה את שיטת ה-Mix & Match שלה , שיכולה לקצר זמנים ותהליכים במטבח. הרעיון הבסיסי הוא להכין מראש כמה מרכיבים, שישולבו מדי יום וייצרו מאכלים חדשים. "השיטה היא להכין בתחילת השבוע סיר של איזשהו דגן כמו קינואה, גריסים, בורגול, אורז או פסטה, סיר של קטניות כמו עדשים, שעועית מש, אפונה או חומוס, ובמקביל לאפות או לאדות ירקות נבחרים", היא מסבירה, "ואז אפשר להכין מהם מנות שונות - סלטים, פשטידות, לביבות, תבשילים, ממרחים ואפילו קינוחים".

פינדר-שומרון מציגה בספר מיקסים שונים, עם הסבר לחומרי הגלם הבסיסיים, שאותם מכינים בתחילת כל שבוע, ודוגמאות של מתכונים רבים למאכלים שאפשר להכין מהם. "השיטה נבעה מכך שכשהייתי בחופשת הלידה הקודמת שלי הייתי רעבה, אבל לא בא לי לאכול כלום", היא מספרת. "הגעתי למצב שהייתי צריכה לאכול פונקציונלית. הייתי עייפה וטרודה בנושאים אחרים, לכן לבחור מה לאכול הפך להיות מטרד. עם זאת, המודעות הגבוהה שלי לא אפשרה לי, כמו נשים אחרות אחרי לידה, לעבור בסופר ולקנות בורקס. לא יכולתי לחיות כל היום על ג'אנק, והייתי צריכה לאכול אוכל שמזין את הגוף והנפש. לכן אמרתי שקודם כל אכין חומרי גלם, ואחרי כן אראה מה אעשה איתם. הייתי מעמידה שני סירים, שמה ירקות בתנור ואחר כך מרכיבה משהו מהכל. בהמשך הבנתי שזה חוסך זמן ואנרגיה".

כך הבינה פינדר-שומרון כי מעדשים, פסטה וירקות צלויים שהכינה בתחילת השבוע היא יכולה להכין בקלות במהלך השבוע לביבות עדשים וכרובית, ממרח קישואים או לזניה. ואם נשארו לה במקרר דג שנאפה בתנור, ביצים קשות ותפוחי אדמה מאודים עם כרובית, אלה יכולים בקלות להיהפך בהמשך השבוע למאפינס כרובית, קציצות דג אפויות או פטוצ'יני עם סלמון.

המחסום הפסיכולוגי

היא החלה לחלוק את שיטת ההתנהלות שלה עם אחרים, שהביעו התלהבות. "ראיתי שאם עושים את ההכנה מראש הזאת, שהיא פשוטה יותר מללכת לסופר ולקנות מצרכים, זה מאפשר שיהיה לך אוכל בריא לכל השבוע כמעט בלי מאמץ. כשהבנתי שיש כאן שיטה רציתי לכתוב את הספר הזה".

מרבית המתכונים בספר צמחוניים או טבעוניים, חלקם מתאימים לרגישים לגלוטן ומיעוטם בשריים. בנוסף לכך כולל הספר מדריך מזווה, שמסביר אילו מוצרים וחומרי גלם כדאי להחזיק בבית, וכן קבוצת מתכונים של וריאציות בריאות למאכלים מוכרים, כך שכל מי שמחפשים שינוי תזונתי יכולים למצוא בו עזר.

על השאלה איך ממשיכים לאכול אוכל שכבר בילה כמה ימים במקרר, היא עונה שמדובר רק בשינוי של תפיסה. "הרי אם הכנת פשטידה או מרק בשבת, אין לך בעיה לאכול אותם אחר כך במשך ארבעה ימים", היא מסבירה. "כשמכינים משהו כתוצר סופי, צורת הראייה היא אחרת. אבל אם הכנתי סיר אורז וביום הראשון אני מוסיפה אותו למרק, ביום השני אני עושה איתו קציצות וביום השלישי משהו אחר, זה לא בסדר? לי דווקא נראה שתפיסתית, אוכל שהכנתי היום, גם אם עשוי מאורז שיושב יומיים במקרר, נותן תחושה יותר טרייה".

בנוסף לכך היא אומרת ש"בישול של חומר גלם מאריך את חייו. הרי כשאת קונה עוף, אחרי יום-יומיים במקרר את חייבת להכין אותו, גם אם את לא רוצה עכשיו עוף. אבל אחרי שאת מבשלת אותו, את מאריכה את חייו ביומיים. השאלה פה היא איפה המחסום הפסיכולוגי. תרד, למשל, כשהוא מתחיל לנבול אפשר לזרוק אותו, אבל אם את חולטת אותו ולמחרת משתמשת בו בחביתה, זה מצוין. אם לא היית חולטת אותו, היית זורקת. יש משהו באוכל ששינה צורה שבעיני הוא כמו אוכל חדש. אף אחד בסופו של דבר לא אוהב לזרוק אוכל, אבל לשאריות יש מוניטין רע שאפשר להתגבר עליו אם משנים את האוכל שמכינים מהן ".

לעוד כתבות באתר אונלייף היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...