משמח לבב אנוש: עשור לפסטיבל היין בירושלים
פסטיבל היין הירושלמי חוגג עשור, ומעניק לחובבי היין חוויה מענגת. אפשר להסתובב ברחבי מוזיאון ישראל ולטעום יינות אדומים ולבנים, יבשים וחצי יבשים, יינות מרעננים, חנפנים וחצופים. מזג האוויר המושלם באחריות ירושלים והכוס נשארת למזכרת.
הפסטיבל החוגג השנה עשור לפעילותו מציג כחמישים יקבים מובילים שעלו אף הם על פק"לאותיהם לשם, והם מטעימים את הבאים במבחר תוצרתם, קרי – יין ישראלי משובח.
מחיר הכניסה שאיננו גבוה גם לא נמוך במיוחד (85 ₪ לאדם), והוא מהווה סנן חשוב ויעיל לחבורות צעירים משועממים שבאירועים קודמים באו 'לדפוק את הראש' ולעשות בלאגן במחיר הכי זול בעיר. הפעם, לטובת כולנו, הם נשארו בחוץ.
עם קבלת כוס הטעימה המקצועית (שנשארת אצלכם למזכרת לסוף האירוע) פצחנו בסיבוב ראשון, אותו הקדשנו ליינות לבנים. אל תוותרו על השרדונה המקסים של יקב הר אודם וגם של רקנאטי, הלבן החצי יבש החנפן של גוש עציון, הסוביניון בלאן המצוינים של יקבי כרמל וגם של טפרברג או על העלמה הלבן והאלגנטי של דלתון. חדי העין הבחינו אתמול באלכס הרוני, בעלי יקב דלתון, עומד בדוכן ומשמש כברמן לכל דבר ועניין – חוויה בפני עצמה. אם אתם מחפשים יינות מרעננים ושונים תמצאו אותם בדוכן של יקב תבור – רוסאן צעיר המשפריץ ארומות אשכולית לבנה, ויוניה קלאסי ואפילו רוזה מעורר. חבל שהגוורצטרמינר החביב כל כך על הישראלים, נגמר להם מוקדם מהצפוי.
מילה אחת על הקהל – כבר בשעת הפתיחה המוקדמת (19:00) ניצפו עשרות חובבי יין, שהלכו והתרבו וכבשו את הגן המרהיב. ההטרוגניות שולטת – חילונים ודתיים, ישראלים ודוברי אנגלית, בני שישים ובני תשחורת – כולם מסתובבים, טועמים, מערסלים את היין בכוסות ומחליפים רשמים. הרכב מוסיקלי שמנעים את האוזן, דוכני מזון (סושי, פיש אנד צ'יפס) מדיפי ריח שגורמים לבלוטות הרוק לעבוד שעות נוספות (בתשלום נפרד) ומזג אויר פנטסטי שתל אביבים כמונו רגילים אליו רק בחו"ל בשלב הזה של השנה יצרו אוירה מופלאה וערב מהנה במיוחד. איזה כיף!
את הסיבוב השני ייחדנו בסופו של דבר ולאחר התלבטות לא קלה ליין אדום, שלמרות החיבה הרבה שאנו רוחשים מתאים באמת יותר לחורף ולא לאמצע אוגוסט. איזה מזל שלא ויתרנו עליו. נסו את הממסך החדש של יקבי רמת הגולן בסדרת השמורה, את הקברנה רזרב של בן חיים שיוצאים במיתוג מחודש בתערוכה הזו, טעמו גם את היינות הכייפים והקלילים של יקב ירושלים (בכל זאת – היקב היחיד שבאמת נמצא בירושלים..), את האוור-רד המיוחד של עמק האלה ואפילו את הקברנה 'הלל' של יורם כהן מיודענו מיקב תניא – הנמזג ישירות מהחבית!
בתום השיטוט, אחרי שדאגתם להשאיר גם קצת מקום לסיבובון קצר של יינות קינוח מתוקים (יקב שילה שולטתתת!) ורק אם הראש שלכם עדיין במקום – נצלו את ההזדמנות והיכנסו לתערוכת "הורדוס" המוצגת בימים אלו במוזיאון. מסתבר שהורדוס זה היה גרגרן לא קטן, ובתור מלך ישראל יכול גם היה להרשות לעצמו ייבוא אישי של יינות משובחים מרחבי האימפריה הרומית – שליחים מיוחדים ובקיאים בתחום נשלחו לאיטליה וספרד והביאו משם אמפורות (כדי חרס אימתניים) מלאים ביין טוסקני משובח שנבחר בקפידה מחלקות כרם מובחרות ובמעדנים נוספים כתפוחים, זיתים ואפילו חומץ דגים מספרד!
אחרי שגם המוח שלנו התמלא בידע היסטורי מעניין – הבטן שלנו הרגישה פתאום מקופחת והחלה לקרקר. מכיוון שמסעדת המוזיאון כבר הייתה סגורה (בכל זאת, המחוגים נעו לקראת חצות) נסענו למוסד ירושלמי קרוב אחר - שיפודיית 'סימה' שברח' אגריפס (רגע, הוא היה נכד של הורדוס, לא? איך הכל מתחבר...) וסיימנו את הלילה במנה הגונה של 'מעורב'.
ואם אחרי כל זה עדיין לא השתכנעתם להגיע הערב לירושלים, אולי תתרצו רק כשיבנה המקדש.
לעוד כתבות באתר אונלייף היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות