 |
/images/archive/gallery/237/916.jpg זוג לסביות בחתונתן. למצולמות אין קשר לכתבה.
צילום: רויטרס  |
|
|
| עוד סיבה טובה להעדיף נשים |
|
| מחקר באוסטרליה מגלה כי נשים שסובלות מתופעות של תסמונת קדם-וסתית נוטות למצוא תמיכה רבה יותר במערכות יחסים לסביות, מאשר במערכות יחסים עם גברים |
|
|
|
 | דפדף בגאווה |  |
|
NRG מעריב וסוכנויות הידיעות
4/5/2006 2:02 |
|
|
|
|
|
|
|
נשים סובלות מתסמונת טרום-וסת בגלל גברים ותמצאנה יותר הבנה וחמלה במערכת יחסים לסבית. כך לפחות טוען מחקר חדש שפורסם על-ידי פסיכולוגית מאוניברסיטת מערב סידני.
מדענים ניתחו את ההבדל בין מערכות יחסים הטרוסקסואליות ללסביות, וגילו כי נשים מגלות יותר חמלה בהשוואה לגברים, היכולים להיות חסרי רגישות ביחס לתסמונת ולתופעותיה.
פרופסור ג'יין אוּשֵר הציגה את ממצאי המחקר, שסקר מערכות יחסים של זוגות באוסטרליה, לכנס פסיכולוגים שנערך השבוע במדינה. היא אמרה לחדשות ABC כי "נשים שמקבלות את הסימפטומים אינן שונות ביולוגיות מאלו שאינן". "מה שיכול לגרום בדרך כלל לסימפטומים הוא שילוב של כמה מרכיבים, מה שקורה בגוף שלך ומה שמתרחש בסביבתך".
"הגברים בהחלט משחקים תפקיד משמעותי בתסמונת הזאת ויכולים למלא תפקיד משמעותי מאוד מבחינת דיכאון שעובר על האישה וזעם שהיא חשה בזמן המחזור".
היא הוסיפה כי "מקרה קלאסי של התסמונת הוא אישה שעובדת במשרה מלאה, דואגת לכולם בבית, עושה קניות אחרי העבודה, אוספת את הילדים מבית הספר ומוצאת מעט מאוד פנאי לעצמה".
"נשים יכולות לשמור על תפקיד הסופרוומן במשך שלושה שבועות בחודש, אולם הן אינן יכולות או רוצות לעשות זאת יותר מפרק הזמן הזה. או שהן נסוגות וחשות מדוכאות או שהן הופכות לנזעמות ביחס למשפחה. הייתי אומרת שזה לא ביולוגי, יש לזה קשר עם מה שקורה במשפחה ובמערכת היחסים".
את טענותיה אוּשֵר מבססת על סמך השוואת זוגות הטרוסקסואלים ולסבים. "נשים אחרות הן יותר מבינות ביחס לשינויים קדם-ויסתיים משום שלעיתים קרובות הן עוברות אותם בעצמן", היא אמרה, והוסיפה כי "נשים הן פחות שיפוטיות ביחס לזה, כאשר בני זוג גברים נוטים יותר להאשים את האישה".
"אם את אישה עם תסמונת קדם-ויסתית ויש לך בת זוג, בת הזוג תאמר כנראה, 'קומי, לכי לעשות מקלחת, אל תדאגי בנוגע למה שיש לך לעשות היום'. גברים לא יודעים איך להגיב. הם מרגישים מבולבלים, הם חשים שכל מה שהם אומרים הוא טעות".
היא הטעימה כי גברים רבים אינם מבינים איך התסמונת יכולה להתרחש ויש כאלה שחשים תחושת חוסר-אונים בהתמודדות עם התופעות הנלוות לכך.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
