 |
/images/archive/gallery/186/400.jpg סינמה
עיבוד מחשב  |
|
|
|
|
| ערוץ nrg גאווה ממשיך לסקר את פסטיבל הסרטים ההומו-לסבי, המתקדם אל עבר סיומו המוצלח. כתבת הערוץ יצאה פעם נוספת לצפות בסרטים וחזרה עם חוויות - ושלל המלצות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אז אתה הולך להומואים ג'?", שואלת צעירה גלוחת שיער חבר גבוה שנראה מתלבט ומיוסר.
"אני לא יודע, יש אחר כך גם את הומואים ב' שנראה לי מצוין והבטחתי לעדי שאני אבוא איתה ללסביות א'".
הדיאלוג המשעשע וההזוי הזה ארע אתמול על מדרגות העלייה לקומה ההקרנה ב"אוזן השלישית". עוברים ושבים שחלפו בגרם המדרגות ונחשפו לשיחה, פלטו פרצי צחוק קלים וגלגלו עיניים מחויכות. "אנחנו הולכים רק למקבצים כי יש לנו במיוחד עניין בסרטים הקצרים", מסביר לי הבחור הגבוה מבלי שנשאל. "אפשר ככה לתפוס חוויה מגוונת יותר, אבל אנחנו פשוט לא מצליחים להחליט על מה".
פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי הבין לאומי נכנס ליומו השלישי ורבים כבר מאיישים את הספות הצבעוניות בכניסה, את מושבי הבר ואת הספסלים מחוצה לו, בגינה. באיחור קל, אני נכנסת בדממה למקבץ הסרטים הקצרים "הומואים ג'" כדי לנסות לשפוך קצת זווית גברית וטוסטסטרון על הכתבה. בשונה משאר מיתר ההקרנות, אני מזהה באולם רק גברים. על המסך סקס מתעלל ואלים, חצי מצונזר, בין תוקף חסון לבין קורבן בלתי-נראה שזווית הצילום מדמה את מאור עיניו. אני נעה במושב באי-נוחות קלה שכן, אין ספק שמדובר בטבילת אש ארטיסטית קיצונית, והבחור שיושב לשמאלי פולט דרך קבע "אלוהים" או "וואו", בהתאמה.
המיוחד במקבץ הוא שאת כל הסרטים – עשרה במספר – ביימו (בנפרד) שלושה במאים בלבד. על אף שהאחרון בהם ישראלי, הטאץ' הלא מקומי בולט וניכר. זיגמונד
פרויד מגיע למכון כושר מודרני ומתקשה להתמודד עם הגברים החסונים במכנסיים הצמודים, אל ופרד עוברים חוויה אלימה בבוקר הנישואין עם טוויסט נפלא בעלילה וג'ון נודד מגבר לגבר וממיטה ולמיטה ומדגמן ללא מילים ריקנות בהוויתה. מבלי לגלוש לספוילרים מדובר במקבץ איכותי ומומלץ.
את החוויה התל-אביבית ותמצית הרפש נוסח ארץ הקודש אני חוטפת ללא הכנה בהקרנה הבאה: "כרוניקה קצרה של מחלה", בבימויו ובמשחקו של ערן קידר. הסרט נועץ טפרים באתוס הצביעות הלאומי וחוגג בביקורתיות על יחסי ערבים-יהודים, גייז חולים וחברה מתדרדרת. את כל זאת הוא עושה על פני מרצפות כתומות המוכרות מכל דירה תל-אביבית קלאסית ישנה. הוא מגולל את סיפור גלישתו לפסיכוזה של מיקי, אקדמאי גאה המנהל מערכת יחסים חולנית עם פלשתינאי המשתף פעולה עם השב"כ.
קידר, הנמנה על צוות ה"אוזן", מפטפט איתי לאחר הצפייה. "הפעם לא נכנסתי להקרנה", הוא מספר, "אבל בקודמת ישבתי ושמעתי את אנחות הרתיעה והזעזוע של הצופים. אני יודע שזה סרט קשה ובדרך כלל, או שאנשים אוהבים אותו ממש או שהם יוצאים ממנו ונסים על נפשם".
"אימא שלי, למשל, צפתה בסרט כי אני הבן שלה", הוא צוחק. "זה לא בדיוק הסגנון שלה". קידר לא מהסס להצביע על נקודות הרתיעה: "הוא מאוד אלים, אין לו רצף ברור, הוא שופט את ישראל כבית משוגעים, את הפרנויות כאן ואת הפחד האימתני מכל מי שאחר. "בקיצור", הוא מוסיף בחיוך, "לא בדיוק כיף חיים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| דיאלוגים במדרגות קומת ההקרנה
| /images/archive/gallery/118/054.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
הדייקס באות - לא רק למינרווה
|
|
|
 |
|
|
|
פרט למגוון הסרטים והשיח הקווירי ניתן לאתר במעט הקשבה דרמות משנה מעניינות לא פחות שמתרחשות בפסטיבל. פיק-אפ והיכרויות למשל. נועה, 23, מתיישבת לצידי בין ההקרנות ואומרת: "אלוהים, יש לא מעט דייקס שבחיים לא ראיתי. זה פשוט מדהים, מסתבר שלא כולן הולכות למינרווה".
יצא מזה משהו?
"האמת היא שאתמול הגעתי עם כמה חברות והכרנו קבוצה אחרת של בחורות ממש חמודות שלומדות בחוג מקביל לשלי באוניברסיטה אבל לא היה לי מושג שהן לסביות. אחר כך הלכנו לשבת יחד באיזשהו פאב בקינג ג'ורג' ונרקמו קשרים. אני לא רוצה לקרוא לזה פיק-אפ, למרות שאין לי בעיה להצטייר כ'סלאט', אבל זה ממש אחלה דבר".
פאר אורן מצטרף לשיחה.
"אני לא אגיד שאני בא לכאן כדי לזיין. יש מספיק מקומות, במיוחד לנו הגברים שמאפשרים את זה, ובצדק הפסטיבל לא רוצה שיצא לו שם של בימת זיונים, אבל בהחלט אפשר להכיר פה אנשים מצוינים שבאים לראות תרבות קווירית וליצור מזה קשרים", הוא אומר.
מחוץ לאירוע עומד נער מסורק, לבוש חולצה לבנה ומתבונן בדלת הכניסה. הוא עומד במרכז המדרכה, נראה כאילו נצמד לאספלט וכוסס ציפורניים. אני בוחרת שלא לגשת אליו על מנת שלא להביך אותו אבל ממשיכה להביט בו במשך עשרים הדקות הבאות. שישים שניות לפני סבב ההקרנות הבא, כפי שנכתב בתוכנייה, הוא רץ למעלה, מועד במדרגות, משתדל שלא ליצור קשר עם אף אחד ונעלם באחד האולמות.
איתי שטרן, כתב התרבות של nrg מעריב ומדריך בארגון הנוער הגאה, וגל אוחובסקי, מנכ"ל הארגון, מגיעים למתחם ומתכוננים לצפייה. "אני חושב שעצם זה ש'האוזן השלישית' תולה על כל הקומפלקס שלה דגלי גאווה חושף את הסרטים לקהל המאוד-רחב ולאופציית הצפייה", אומר איתי. "אפשר להיכנס לכאן ולהרגיש נוח. זה מקבל לגיטימציה. אתה לא חייב להיות הומו בשביל לראות סרטים על הומואים. תחת המחסה הזה, גם צעירים ונוער יכולים להיחשף לכל מיני סרטי גייז ולגלות שהשד, לא רק שהוא לא נורא, אלא גם מאוד מעניין ומרגש".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חרדיות - ולסביות
|
|
|
|
|
|
|
על בניית התוכנייה עמלו יוזמי הפסטיבל, יאיר הוכנר וגדי לשמן, והצליחו לאפשר הקרנה לסרטים נדירים ולא מוכרים שחלק עשויים היו להיקבר בבית היוצרים ובבתי ארכיון וחלקם, מסיבות כמו חשש מחשיפה יתרה, לא היו מגיעים למעמד הנדיר ולבימה המיוחדת של הפסטיבל.
הסרט "את שאהבה נפשי" הוא דוגמא מצוינת לעניין. הסרט, בבימויה של אילאיל אלכסנדר שהגיעה להקרנה, מספר את סיפורן הנדיר של לסביות חרדיות נוסח מאה שערים. הוא שודר בטלוויזיה פעמים רבות אך לא ניתן להשיג עותק, מתוך ניסיון לשמור על פרטיותן של המשתתפות, באף אחת מספריות הווידאו בארץ.
הסרט זכה בלמעלה בשישה פרסים ברחבי העולם מאז זכייתו בפרס יצירת הביכורים ב"דוק אביב" בשנת 2004.
אלכסנדר מצטרפת "בפעם האלף" לצפייה, ומבטיחה לענות על שאלות הצופים שמילאו את כל ספסלי את אולם ההקרנה האינטימי. מחיאות כפיים וקריאות התרגשות ממלאות את המקום מקיר לקיר עם עלייתה של כתובית הקרדיטים האחרונה. אילאיל משיבה לאינספור שאלות הצופים בחינניות, בפתיחות ובחביבות כמעט מפתיעה.
"הרעיון לסרט החל כששמעתי על סיפור של בחורה חרדית שנהרגה בפיגוע בירושלים בשנת 1995, ואף אחד לא בא לזהות את הגופה במשך שבוע בגלל מי ומה שהיא הייתה. רציתי לעשות סרט על בדידות והתגלגלתי לתוצאה שראיתם", היא מספרת.
"הבחורות המשתתפות היו בהרבה מקרים אמיצות ממני. היו לי סיוטים וחרדות מהחשיפה ועד היום, למרות שאנחנו בקשר חברי ונפלא, אני עוד חווה ייסורי מצפון".
"בחוויה שלי, של המפגש עם הקהל, אין חשיבות לשיוך של קהל לחתך מסוים - בין אם זה דווקא קהל לסבי, דתי, חילוני, ישראלי או בינלאומי. לב העניין מבחינתי הוא דווקא בחלל. אם החלל של המפגש שאחרי ההקרנה הוא אינטימי, רצוי לא מואר מידי, לא גדול מידי - מתאפשרת אינטימיות, ואז נוצר איזה קסם, של מפגש אמיתי שבו אני מרגישה שאני נפגשת כבן אדם, לא כיוצרת, עם אנשים אחרים, לא כצופים, ואלו רגעים מקסימים".
"בסופו של דבר, מאחורי הסרט שעשית, הרבה יותר מה'תשובות', עומדות מחשבות שחשבת,
שאלות ששאלת, והשיחה האינטימית מוציאה דווקא אותם, את המקומות הפחות יודעים ופחות בטוחים ששם את הכי רוצה דיאלוג עם אנשים אחרים", היא אומרת.
כעבור כמעט שעה, נאלץ יאיר, מנהל הפסטיבל, לפזר בנימוס את הנוכחים שמרותק לבימאית האנרגטית. "יש עוד הקרנות", הוא מסביר לקהל בהתנצלות וזה בתגובה קם על רגליו בחוסר רצון ובתחושת רעב ופספוס. את הסרט לא ניתן להשיג אך ורק בהפצה פרטית מטעם הבימאית. ניתן לפנות אליה בדואר אלקטרוני ilila@bezeqint.net.
לקראת ליל אני עוזבת את המקום ומנסה לשחזר את חוויות היום. עוד יומיים נותרו לפסטיבל ושלל סרטים טרם הוקרנו כלל. תעודת העיתונאי נופלת לי על הרצפה ושחקנית מוכרת מסדרת עבר קולטת את שארע, מרימה ומחזירה לי אותו ופונה לדוכן מכירת הכרטיסים.
"ראית?", שואל אותי ערן לסינגר, שותפי לצפייה. "זאת ההיא מהסדרה. מעניין אם היא לסבית", הוא תוהה, "או שבעצם היא שמאלנית שחשוב לה לקדם קולנוע שוליים. או, או שבכלל היא סתם מכירה פה מישהו. בעצם, יכול להיות שהיא סטרייטית שסתם מתעניינת בסרטים..."
ערן ממשיך למלמל, מוציא אותי מדעתי ולמעשה, מסכם את היום מצוין. אי אפשר ולא רצוי לתייג את הבאים בשערי הפסטיבל, אבל מומלץ בחום להגיע ביום וחצי הנוספים עד הנעילה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| פרס ביכורים בפסטיבל "דוק אביב". צילום אילוסטרציה מהפסטיבל
| /images/archive/gallery/480/573.jpg |
|
|
|
|
|
|
|
המלצות
|
|
|
|
|
|
|
כמיטב המסורת קבלו סיכום המלצות אישיות להקרנות סוף השבוע פרי חוות דעתם של מגוון צופים ושל המארגנים:
יום שישי, 16 ביוני
הסרט "הנוף של מגדלי התאומים" ישודר בשעה 17:00 בערב באולם 3.
הסרט "האיש הזה" בבימויו של פיטר ברלין ישודר בשעה 21:00 בערב באולם 1.
המלצת המערכת:
הסרט "סוף הקשת" ישודר בשעה 19:00 בערב באולם 3 בנוכחות הבמאי.
יום שבת, 17 ביוני
יומו האחרון של הפסטיבל מכונה "שבת ישראלית" ויכלול הרצאות, הקרנות קטעי בכורה ודיונים סביב היצירה הקולנועית הגאה הישראלית. בניגוד לטעות שנפלה בקרב רבים, משבצות האירועים הוקפו באדום בתוכנייה על מנת להדגיש את האירועים ולא על מנת לסמל את מכירת כל הכרטיסים.
סרטים מומלצים:
הסרט "האיש הזה" בבימויו של פיטר ברלין ישודר בשעה 17:30 בערב באולם 3.
הסרט "פשעי שנאה" ישודר בשעה 17:00 אחה"צ באולם 1.
הסרט "פירות מוזרים" ישודר בשעה 19:00 בערב, אף הוא באולם 1.
המלצת המערכת:
הסרט "מלון גונדולין" ישודר בשעה 16:00 אחה"צ באולם 3.
לדברי המארגנים, מומלץ במיוחד למהר לקנות כרטיסים לסרט הנעילה ולהרצאות השונות במהלך השבת.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
