 |
/images/archive/gallery/562/465.jpg ליאור קיי
צילום: nrg מעריב  |
|
|
|
|
| ליאור קיי, פעיל בקהילה הגאה העומד בראש פורום "אדום ורוד" של חד"ש, מאמין ששירו של אילן שיינפלד בעד המלחמה מייצג עשב שוטה שהולך ומתרבה בקרקע הפורייה של השמאל הציוני |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת,
וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת
וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים
אֶת-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים..."
 |
| תחזקנה |
|
בעקבות שירי המחאה הראשונים, אילן שיינפלד כתב שיר כדי לחזק את החיילים ומשפחות הנופלים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
("בעיר ההריגה", ח.נ ביאליק)
אילן, אני מכיר אותך הרבה שנים עוד מהימים שאני הייתי בארון. קורא את שיריך, חלקם אהבתי, חלקם היו קשים לעיכול לבטנו של נער בן 16. אני זוכר איך הבטתי אליך בהערצה כאשר הגעת לסמינר של נוער מרצ והסברת את ההומו-אירוטיקה בשירה העיברית. אך עכשיו שמת עצמך על אותו מדף של מאיר אריאל, אריאל זילבר ואחרים.
אחרי הכעס והזעזוע משירך, "תחזקנה", אני פשוט מתבייש בך, אילן. אני מתבייש בך אחרי שחזרתי וקראתי כמה פעמים את ה"עָלוּ עַל לְבָנוֹן וְגַם עַל עַזָּה בְּמַחְרֵשׁוֹת וָמֶלַח. הַחֲרִיבוּן עַד אֵין תּוֹשָׁב. הִפְכוּ אוֹתָן מִדְבָּר צָחִיחַ. עִיִּים שֶׁל חֳרָבוֹת. עֵמֶק עָכוּר, לֹא מְיֻשָּׁב".
לחלוחית של עצב עלתה בעיני, כי אחרי הכל אתה חלק ממני והיום אני מרגיש שכרתתי גט סופי מהמחנה שאתה עליו שייך וממנו יצאת, מפ"ם ושאר "השמאל הציוני".
אתה לא העשב השוטה היחיד במחנה הזה; אתה צמחת בקרקע פוריה של צביעות וגילגול עיניים לשמיים.קראתי הבהרה שפרסמת אך היא לא מספקת. גם לפני הפוגרום המטורף בכפר קנא נהרגו 700 אזרחים. למה צריך לחכות לתמונות של גופות כדי להתעורר ולצאת לרחובות?
מלחמת לבנון השניה שוב מראה את הפחדנות של היונים במחנה השלום. גם אם תנועות "שלום עכשיו" ומרצ יחדלו משתיקתן, הנזק כבר נעשה. גרוע מכך, בשתיקה הזאת הם היו שותפות לפשע הנורא של המשך המלחמה, מלחמה ארורה שנפגעו בה אזרחים ישראלים ולבנונים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| הנזק כבר נעשה. יו"ר מרצ, ח"כ ד"ר יוסי ביילין. צילום: ישראל הדרי
| /images/archive/gallery/459/099.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
להציל את כבודנו
|
|
|
 |
|
|
|
קצת היסטוריה: ב-1948 אנשי מפ"ם ירו בכו וציקצקו בלשונם כאשר נעשתה ה"נכבה" לאוכלוסיה הפלסטינית וכמה חודשים מאוחר יותר הקימו קיבוצים על האדמות הגזולות. ב-1967 מחנה השמאל הציוני עמד בתור בכדי לחבק ולנשק את משה דיין על כיבושיו, כיבושים שהחברה הישראלית תשלם עליהם מחיר יקר .
גם במלחמת לבנון בימיה הראשונים, אל"מ רן כהן הילל ושיבח את המלחמה. ל"שלום עכשיו" לקחו כמה חודשים עד שהתעוררו ויצאו לרחובות. רק הרצחו של אמיל גרינצוויג העיר את השבט והוציא אחריו כמה מאות אלפים לכיכרות. דווקא כאשר יוסי שריד אמר בטון מתנשא לעם הפלסטיני "חפשו אותי", צחוק הגורל היה שיצחק רבין - שובר הידיים והרגלים של העם הפלסטיני באינתיפאדה - אזר אומץ לעקוף את חבורת המתנשאים של "מחנה השלום" ולחץ את ידו של יאסר ערפאת.
ולכך יש להוסיף את אירועי אוקטובר 2000, כאשר מרצ החליטה להישאר בממשלה. אלו היו אותם אנשים המתקראים "מלח הארץ", אלה שיורים ובוכים בשטחים, ובחופשת הצבא שלהם הולכים לבכות בכיכר נגד הכיבוש הלא מוסרי.
אך על הכל עולה שתיקת הפודלים
של יולי 2006.
למה רצח של אזרחים בעזה יותר מוסרי מרצח של נשים וילדים בלבנון? מכיוון ששר בטחון הוא ממפלצת העבודה ולא מהליכוד? משום שאולי יוסי ביילין מתכוון לערוך מערך משותף עם עמיר פרץ בבחירות הבאות?
היום נמאס לי לדבר באותה נשימה על תושבי הצפון ותושבי לבנון.
שמאל ציוני יקר, אין הבדל בין קטיושה שנפילתה לא מדויקת לבין פצצה "חכמה" של חצי טון שמוטלת ממטוס המצלם את יעדי התקיפה שלו מראש. מובן שכואב לי על אחי ובני דודי בצפון ובלבנון, הסובלים את פשעי המלחמה. עם זאת, אני לא אזרח לבנוני; אני אזרח ישראלי. על כן אמחה בכל כוחי על פשעי המלחמה שממשלתי עושה, בשעה שחברי - שותפיי למחאה למען הפסקת הכיבוש ובעד זכויות האדם - יושבים ושותקים לנוכח הג'נוסייד שאנו מבצעים, בכוונה או "בטעות", כנגד אזרחים חפים מפשע.
עוד אפשר, אילן, לנסות להציל את כבודנו; להתעורר עכשיו ולמחות נגד פשעים הנעשים מעבר לגבול. ההיסטוריה, אילן, תזכור מי שתק. אך היא גם יכולה לזכור מי התעורר ברגע האחרון . יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם.
ליאור קיי הוא יושב "פורום אדום ורוד", הפורום הגאה של תנועת חד"ש
|
|
|
|
|
|
|  | | רבין היה זה שאזר את האומץ. צילום: פלאש 90
| /images/archive/gallery/384/498.jpg | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
