פרה בפיתה: למה האוקראינים חזקים?

כבר שבוע שאני אוכל מנות ילדים באוקראינה. יש לי
את כל צעצועי ההרכבה שמקבלים בהזמנה וגם סיימתי את החוברות לחופש הגדול, שהמלצר הציע. מה לעשות, ישראלי ממוצע לא יכול לאכול מנה אוקראינית מסורתית. טעים מאוד, אבל ג'מבו.

בפעם הראשונה עוד לקחתי. אתם מכירים את הצבר, מחזור אנטליה ‭.'98‬ זול, אז מעמיסים. אחרי המנה הראשונה התלוננתי על מיחושים בקיבה, בחצי של העיקרית סימנתי למלצרית על חילוף דחוף. הודעתי שלערב אני בספק גדול.

לפרקים הקודמים של אייל לוי באוקראינה

שאלה אם האוכל לא לטעמי. עניתי שלטעמי מאוד, רק שבישראל אנחנו רגילים לאכול שיפוד בפיתה ולא פרה בפיתה. לא פלא שהם ענקיים. בצק, בשר, רוטב סמיך וזה רק הספתח של הבוקר. את כל הקלוריות שהורדתם אחרי פסח ושבועות אתם מכניסים בבראנץ' אחד. סוחטים את הקציצה ויש שמן לשמונה ימים, נס אמיתי.

אבל אנחנו לא בררנים, באנו בשביל הכנסת האורחים. לפני כמה ימים, בחארקוב, ראיתי שלט "קרפרי" וחשבתי שאין כמו קרפ טוב בכדי לפתוח את הבוקר. המראה קצת הטעה. מסעדה בעלת תפריט צרפתי עם עיצוב אפריקאי. חניתות, שנהב. לא נורא, אמרתי. יכול להיות שמדובר בקולוניה, בואו לא נדקדק במיקום הגיאוגרפי.

כל החדשות והפרשנויות של יורו 2012. כנסו 

"ארוחת בוקר‭,"?‬ הציע המלצר המנומס. עניתי שהולך מצוין. הייתי לבד, השמש חיממה. רק מה, תוך שנייה המגיש הפתיע את הסועד כשהציב שעון חול קטן על השולחן והחל להתרוצץ. מביא סכין מפה, מזלג משם. יורה הוראות ברורות למטבח, שהגיב בצייתנות מופתית. שאלתי את המלצר למה אני צריך שעון חול מול העיניים והוא הסביר שצריך לסיים את ההגשה לפני שהגרגר האחרון ייפול, משימת חייו.

אבי רצון מרוצה מאוד מבית המוות

בראש כבר רצו כל מיני תסריטים במקרה והבחור החביב לא יספיק. הנה אני זוכה בארוחה חינם מראש העיר. לא, בעצם חופשה משפחתית בחארקוב. בתסריט הקיצוני אחראי משמרת ייצא עם חרב סמוראים, יתנצל בקידה ואז יחתוך למלצר את הזרת, כמנהג

היאקוזה.

לשמחתי המלצר היה זריז. הוא סיים את תפקידו בערך 87 גרגרים לפני שעת השין. ביציאה, מסקרנות, שאלתי אותו מה היה קורה במידה והיה מפשל. הוא חשב שנייה ואז הדהים את העולם עם התשובה המהפכנית: "כלום‭."‬

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...