שום קשר לכדורגל: על זכיית ספרד במונדיאל

גבירותיי ורבותיי, שכניי היקרים, הוובוזלה הזו ששמעתם אמש (א') לקראת חצות לא היתה באמת וובוזלה, אלא נחירה אחת שברחה לי מהמזגן. ג'יזס, איזה שיעמום! 


אברם גרנט טען פעם שהמשחק המושלם הוא משחק שמסתיים ב‭.0:0-‬ המשחק המושלם הוא זה שבו הקהל מקבל תמורה מלאה לכספו, או כזה שהכסחן הראשון בו מורחק בדקה השנייה ולא בהארכה.
אילו האוורד ווב היה יושב עם קלטת של עובדיה בן-יצחק ולא של גרנט, הגמר הזה היה נגמר הרבה יותר מוקדם. הולנד נענשה אתמול על כך שהיא באה לגמר הזה כדי להרביץ. אמרו עליה שהיא דווקא
מזכירה את גרמניה בימיה האפלים, לי ואן בומל הזכיר את גידו בוכוואלד.

לא ספרתי כמה כרטיסים שלף ווב בגמר הזה, אבל הרבה זמן לא נראה שופט כל-כך מלא בעצמו שלא מצליח לשלוט בנעשה במגרש. האיש נתן להרביץ חופשי עם כל שליפות הצהובים שלו. רק כשנגמרו לו הצהובים, הוא עבר לאדומים. אשתו צודקת בכל מילה. הוא לא מסוגל לשלוט בשני הילדים שלהם, למה שישלוט על 22 מתקוטטים שרצים אחרי ג'אבולאני אחד.

גמר שאין בו נבחרת באמת דומיננטית, במיוחד כזה שהזוכה בו עושה זאת בפעם הראשונה, הוא גמר שהפחד שולט בו. אילו ספרד היתה פוחדת פחות, פיקה היה נזכר לפעמים לצאת לנבדל וקסיאס לא היה הופך להיות גיבור לאומי כשהוא מוקף קטאלונים. אילו הולנד לא היתה פוחדת, שחקן כמו הונטלאר היה מושלך לגמר הזה על חשבון ואן פארסה, בדיוק כפי שדל-בוסקה השליך את פדרו על חשבון טורס.

אי אפשר לקבל צ'אנס לזכות בגביע העולמי פעם בהיסטוריה ולא להעז. בגלל זה הגמרים זה הדבר הכי מתיש במונדיאל שנמשך חודש ויותר מ‭60-‬ משחקים.

אתה לא מצליח לסחוב את עצמך עד לרגע האמת. אז למה ספרד ניצחה בסוף? מה, לא ברור? הקלמרי הימר שהיא תזכה, אז היא זכתה. אין שום קשר לכדורגל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...