 |
/images/archive/gallery/715/191.jpg מוזיאון השמן
צילום: כליל אדר, קק''ל  |
|
|
| סיפור עצוב עם דמעות של שמן |
|
| כליל אדר נוטש רק לרגע את הטיולים ביער ועובר לעסוק בנשיאת אבנים כבדות במיוחד ממוזיאון שמן לבית קק"ל |
|
|
|
 | דפדף בתיירות |  |
|
כליל אדר, קק''ל
28/2/2007 15:54 |
כליל אדר, קק''ל
28/2/2007 15:54 |
|
|
|
|
|
|
|
בסיפור הזה מעורבים אנשים רבים. בסיפור הזה רבים אנשים. בסיפור הזה אין מנצחים ואין הצלחות ובכל זאת ולמרות הכל יש בסיפור העצוב הזה גם אור ותקווה. הסיפור הוא על מוזיאון השמן בחיפה. למען האמת זהו סיפור על גסיסתו של מוזיאון השמן שאצר בחובו תערוכות נדירות בנושא שמן הזית.
כחיפאי לשעבר, ניסיתי לשחזר מדוע לא בקרתי שם בימי ביה"ס העליזים. מתברר שבגרתי מוקדם מדי, לפני 1984, בה הוקם המוזיאון בחצר מפעלי "שמן" בחוף שמן. המוזיאון הוקם ביוזמת בנימין ג'יבלי, מנכ"ל המפעלים דאז, ופעל במשך שנים בניהולו המוצלח של דוד עיטם ומאוחר יותר ע"י סופי לוי. דוד עיטם רתם מוזיאונים רבים ברחבי הארץ לתרום פריטי אבן נדירים וייחודיים בתחום תעשיות בית הבד הקדומות.
בבנין האבן הישן של מפעל "עתיד" (1905), חלוץ התעשייה העברית בא"י, שנבנה ביוזמת שמואל פבזנר, הוצבה התצוגה. ייעודו של מפעל זה היה לייצר שמן מזוכך וסבון באיכות גבוהה ולשווקו ליישוב היהודי הקטן ולתושבי סוריה, מצרים ואסיה
הקטנה. סביב למבנה זה גדל והתפתח מפעל "שמן" הפועל עד עצם היום הזה.
ד"ר רפי פרנקל הארכיאולוג, מומחה מספר 1 בתחומו בארץ, ואולי גם בעולם לנושא בתי הבד והגתות, תמך, הדריך, כתב ופעל רבות להגשמת האתר כמוזיאון הארצי לתעשיית השמן בעולם הקדום. בעקבות החלטה של הנהלת מפעל "שמן" לסגור את המוזיאון, נסענו לשם, רפי ואני, להעמיס משקולות עתיקות ולהעבירן לפרויקט החצר הארכיאולוגית במשרדי קק"ל בכברי.
לאורך הנסיעה הרגשתי שעומסות עליו משקולות אחרות, לא פחות כבדות. ה"בית" שבנה (עם דוד עיטם) לבתי בד נודדים ושדודים, הולך ומתפרק. מפעל חיים נוטף שמן, לא סתם שמן, אלא שמן רותח הגורם לכוויה ולכאב.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/715/186.jpg
ד''ר רפי פרנקל באתר החפירות |
צילום: כליל אדר, קק''ל |
ד''ר רפי פרנקל באתר החפירות |
|
|
|
 |
|
 |
|
המרכז הארכיאולוגי – היערני
|
|
|
 |
|
|
|
היינו כבר במקום לפני כחודש (בשיתוף אגף האוצרות ברשות העתיקות), לצלם ולבחור פריטי אבן שניתן להציל. כבר אז ראיתי את פניו, שתמיד חיוניים כל כך, נפולים וכואבים. מזה חודשים הוא נסער ועצוב על המקום שהולך להסגר למרות מאמציו הקדחתניים למנוע זאת. ומי לא היה מעורב? מי לא שיגר מכתב? את מי לא הביאו למקום לנסות לשנות את רוע הגזירה, אך לשווא!
גם היום, בפיקוח רשות העתיקות, נעקרו ממקומם; אגני סחיטה, אגני פריכה, משקולות ועוד. עצוב, עצוב לראות את המוזיאון סגור, ועוד יותר עצוב לראותו מתפרק. אך רפי פרנקל הצעיר המתקרב לגבורות (79), אזר היום כוח ועוז וקיפץ עימי בין הפריטים בתצוגה בניסיון אחרון להציל עוד אבן ועוד פריט ולהביאם לבית החדש של קק"ל.
"היי, מה עם ה"בודדה" הזו? אולי נקבל אותה? ורגע, הבטיחו לנו גם את המשקולת ההיא מתחת לזית!!". "האבן ההיא ייחודית והיא תחסר לנו בתצוגה, היא מספרת שלב בהתפתחות תעשיית השמן...". יצאנו משם ורק חצי תאוותנו בידנו. מוזיאונים אחרים גם הם עטו על ה"שלל" וחלקם רק החזיר את שהושאל בזמנו לטובת התצוגה.
"כן, אנו יוצרים משהו חדש וייחודי" אומר לי רפי ואני עונה אמן! למרות שאני פחות מבין ממנו אך לא פחות נלהב ומאמין. "אנו בונים בית חדש לאבנים הנודדות, בתקווה שיהיה זה בית-הקבע?!", רומז לי בחצי חיוך החבר הארכיאולוג שלי. "כן, מבטיח!" אני מסנן בין שיניי ויודע שעוד נכונה לנו עבודה רבה עד שנברך על המוגמר.
ומה לי כיערן, בנדודי אבנים אל משרדי הייעור בכברי? זה סיפור ארוך שעוד אספר בעתיד. רק ארמוז שאבנים אלו הינן כ"אבני פינה" לחזון המרכז הארכיאולוגי – היערני שקרן קיימת לישראל ורשות העתיקות מפתחות בחצר המשרדים הסמוכים לצומת כברי, חלום שקורם עור וגידים ממש בימים אלו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/715/193.jpgהחצר הארכיאולוגית במשרדי קק''ל | צילום: כליל אדר, קק''ל | החצר הארכיאולוגית במשרדי קק''ל | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
