להרחיק מאש
משה גורלי מכין אתכם ל"ברוס/ברנדה/דיוויד", דוקומנטרי שמערב ילדות טראגית, הורים מבולבלים ופסיכיאטר אטום, הערב ביס דוקו
אלא שהגורל - האכזר ביותר במקרה זה - זימן לד"ר מאני שפני ניסוי אידיאליים. התאומים ברוס ובריאן ריימר נולדו בקיץ 1965 בקנדה. כמקובל, החליטו הוריהם שהשניים יעברו ברית מילה בבית החולים. התהליך, באמצעות מיכשור חשמלי, השתבש וגרם לאסון מחריד כשהרופא, במהלך הניתוח, שרף את איבר המין של ברוס עד שלא נותרה ברירה אלא לכרות אותו כמעט לגמרי.
ההורים ניצבו בפני דילמה נוראה שפתרונה עלה בקנה אחד עם האינטרס של ד"ר מאני: לגדל את ברוס כילדה. אשכיו של ברוס, יצרני ההורמון הגברי, הוסרו והוא הפך לשפן מחקר אופטימלי כשאחיו בריאן היה לקבוצת הביקורת. ד"ר מאני החל ללוות את התאומים בהתבגרותם.
הסרט "ברוס/ברנדה/דיויד" בהפקת ה-BBC שיוקרן הערב בערוץ יס-דוקו עוקב אחרי הניסוי וכישלונו הנורא באמצעות ראיונות עם בני משפחת ריימר ושחזור המפגשים של התאומים עם ד"ר מאני. ברוס הפך לברנדה והפסיכיאטר שהחליט לשחק את אלוהים היה נחוש להשלים את הפיכת הבן לבת. אלא שהטבע היה חזק מהתיאוריה. ברנדה הפכה ל"ילדה/נערה" גברית. מאמציו של מאני חילצו ממנה/ממנו תגובות נרגזות וחוסר שיתוף פעולה. בעוד מאני דבק במאמציו, דבקה ברנדה בזהותה הגברית. התנגשות זו הניבה טרגדיה, שעלתה שלב כשההורים החליטו לגלות את האמת לילדיהם. בריאן, האח הגברי, לקה בסכיזופרניה שהובילה למותו בתאונה, התאבדות או מנת יתר. ברנדה חזרה לזהותה הגברית, אימצה את השם דיוויד ואף התחתנה עם ג'יין, אלמנה עם שלושה ילדים. הנישואין, לפחות בתחילתם, עלו יפה. דיוויד, המרואיין הבולט בסרט, מתגלה כאדם מודע, רגיש ונבון. אך גם הוא כרע תחת הנטל והתאבד לבסוף בירייה.
ברוס/ברנדה/דיוויד לפני מותו ללא
התחקיר לא בא חשבון אמיתי עם ההורים. אין ספק שכוונתם הייתה טובה והפתרון שביקשו לבנם היה הגיוני, הן במונחי הזמנים ההם והן לנוכח התמיכה הרפואית-מדעית בפתרון. אלא שהם לא היו ערים, ואולי ביקשו להתחמק מהאחריות למתרחש במפגשי ילדיהם עם ד"ר מאני, מפגשים שחרכו את נפשם והותירו בהם צלקת עמוקה אולי יותר מחריכת איבר המין של ברוס/ברנדה/דיוויד.
ד"ר מאני סירב, כצפוי, להשתתף בסרט. ממדען מוערך הוא הופך במהלכו למעין ד"ר מנגלה כשהניסוי בתאומים רק מעצים את ההשוואה. המשחק באלוהים שמשנה את הטבע ביחד עם גילויי חוסר הסובלנות, על גבול האלימות, שהוא מגלה כלפי הילדים במהלך המפגשים המשוחזרים רק מוסיפים ותורמים לדימוי הנאצי.
את ההבדל בין מאני למנגלה מנסח בסרט תלמידו פרופסור פיטר גרין. גרין מלמד עליו סניגוריה: כוונתו הייתה טובה, רצויה ואפילו נכונה במונחים המקובלים על
אלא שבדרך הוא שכח שמדובר בבני אדם. היהירות, חוסר האמפטיה ובעיקר המחויבות למטרה הניעו אותו לשקר בהצגת התוצאות, וגרוע מזה - להתעלם מהצרכים והרצונות האמיתיים של שפני הניסיון הרכים שהועמדו לרשותו. אמנם הוא לא רצח אותם פיזית, אבל בהחלט רצח את נפשם במהלך עקידתם על מזבח האמביציה המדעית שלו.
הסרט משלב בין טרגדיה אנושית ומשפחתית נוראה, לדיון בגבולות האתיים המוסריים של המחקר והניסוי המדעי. בשניהם הוא מטפל ברגישות, תוך היצמדות לעובדות, ואיזון בשיפוט הערכי שלהן. מומלץ, ולא רק כמפלט מג'יפת ערוץ 2.
"ברוס/ברנדה/דיויד", בימוי: ג'וליאן דיר, בריטניה 2005, הערב, 8/11 בשעה 22:00 בערוץ יס-דוקו
הילדים ברוס וברייאן ריימר ללא
עדכון אחרון : 8/11/2005 8:49
נא להמתין לטעינת התגובות
