לבשל חמין, למשל
הצפייה ב"היימט 3" תפנה לכם די זמן להרהר בכל מה שיכולתם לעשות במקום זה
סרטו של אדגר רייץ מורכב משישה פרקים אשר מכסים את פרק הזמן המשמעותי של הניינטיז, זה של נפילת החומה, התפתחות הגולבליזציה וחגיגות סוף המילניום. בערב נפילת החומות מתאחדים שני הגיבורים המרכזיים, המלחין הרמן והזמרת קלריסה, אחרי שלא נפגשו 17 שנה. הם מחליטים לממש את אהבתם וקונים בית אחוזה מוזנח המשקיף על עמק הריין. הסיפור עוקב אחרי בני הזוג, משפחותיהם וידידים שונים. דרך הסיפורים האישיים, שנסובים סביב הבית, מנסה הבמאי ליצור מיקרוקוסמוס של גרמניה.
בסך הכול אפשר לטעון שזה עובד לא רע: השעות הרבות של הצפייה יוצרות הזדהות והכרות עם הדמויות, המשחק סביר, הנופים מקסימים, וריבוי הדמויות, הדילמות והעלילות השונות מספקים עניין (אשת החשמלאי שבורחת עם הסוכן, מערכות יחסים מורכבות בין אחים).
היימט 3. יחצ
התרבות הגרמנית המופארת כולה מופיעה כאן, בין אם זה הקונצרטים האנינים שהרמן מנצח עליהם, או האנשים הפשוטים שצופים בספורט בפאב השכונתי. כולם אנשים טובים והגונים, המנסים למצוא דרך לחיות את חייהם ולהסתגל לשינויים שהסביבה וההיסטוריה מכתיבים. אבל גם בין אנשים טובים והגונים כמו הגרמני הממוצע יש מקום לאינספור אפיזודות של קנאה, קונספירציות, נפילה לתוך מלכודות, ורגעים מחממי לב.
אי אפשר להתלונן שהסרט סובל מדחיסות. בניגוד לסרט כמו "קסם הנעורים" שניסה לכווץ תקופה היסטורית ארוכה בהרבה על פני שש שעות, הרי שכאן יש מספיק זמן. הזמן הזה מאפשר שיחות ארוכות בין הדמויות השונות כמו גם רגעים קטנים של הומור. לעיתים
הבעיה בסופו של דבר היא הפורמט. סרט באורך כזה דורש מחויבות נדירה מהצופה, וקשה מאוד לעמוד בה. נראה כי הסרט יכול היה להיות אפקטיבי יותר בתור מיני סדרה של ששה פרקים לטלוויזיה. המונמנטליות של היצירה הזו, היותה אפוס תרבותי ושיקוף של היסטוריה עכשווית, הופכים את הצפייה למתגמלת. אבל לשבת על זה סופשבוע שלם? נראה לי שיש דברים אחרים שאפשר לעשות בזמן הזה.
היימט 3. יחצ
עדכון אחרון : 29/11/2005 16:42
נא להמתין לטעינת התגובות
