גושי קרח
עם נציגה מכל לאום, סיליקון שהחבר קנה וגלית גוטמן בתפקיד הפיה הטובה, העונה השנייה של הדוגמניות נפתחה בקול צלצולים מרשים. גיל זהר מביאה רשמים ראשונים
כבר בפתיח התוכנית ניתן היה לראות שהמסקנות מהעונה הקודמת הוסקו. הכול נראה נוצץ וזוהר מתמיד. האריזה הגרפית מדויקת ומסוגננת, העריכה המוזיקלית דרמטית במידה, החסויות ראויות ואפילו המתמודדות יותר יפות. אכן יש למה לצפות.
שלב המשימה הראשונה הגיע ועידו איז'ק, צלם האופנה, מנצח בגבורה על סט צילומים מרשים שבנוי מ-6 טון של קרח. המתמודדות שמורכבות מכור היתוך ראוי שכולל אתיופית, רוסייה, ערבייה וצפונית מספקות לנו את הסחורה כבר על ההתחלה.
אירה, שגרה בקומונה של סקס עם חבר וחברה, גורמת לפתיחת הדיון העתיק בעולם אצלי בסלון: בעד או נגד מונוגמיה. ניראל, ערבייה מוסלמית, דור ההמשך המוצלח של רנה ראסלאן, שבשלב זה לא נטמעת בחבורה אבל למען הצדק הפואטי ולמען גדעון לוי צולחת בקלילות את ניפוי השופטים (אני חייבת להודות שהיא באמת יפה). מימי הספרית האתיופית (שעשתה לי אחלה צמות בטיילת באילת לפני קצת יותר משנה). כריסטין שטוענת לדמיון בינה לבין פריס הילטון (אבל בפועל
הילה, שיבוט משודרג של אנג'ל מהעונה הקודמת שפוצצה את עצמה בקעקועים ובפירסינג, ואין לי מושג איזה בית קברות יהודי יהיה מוכן לקבל אותה (שתיבדל לחיים ארוכים). וכמובן מור, הצפונית הבלתי נסבלת שהייתי מתה לשלוח אותה לאיזה יומיים וחצי למכון מור שתעשה עבודות שרות למען הקהילה.
אחרי שצלחנו את המשימה הראשונה ונהננו מפניני השופטים, הגיע רגע השיא של התוכנית: רגע הניפוי. אחרי דיון אינטליגנטי ומעמיק שכלל התנסחויות כמו: "בחלק התחתון הכול נוזל. זה כאילו שהיפופוטם התיישב" (רוקוואי על נטלי) או תובנות מעודנות כמו: "יש לה מין זפק" (אלימור על קרן), הכריזה סוף סוף גוטמן בקול מרוגש ואיפור מוקפד שליאת והילה עוזבות את התוכנית וחוזרות הביתה.
דממה באולפן. שלוש דמעות תנין, סאונד של בדי טאפט נפרמים, מסקרה נמרחת והסתיים הפרק הראשון של העונה השנייה של הדוגמניות. אכן, יש למה לצפות. ואני אותנטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
