מדורת הרשת
צביקה בשור נשאר בבית עם שפעת, וחשב בקדחתנות על אינטרנט, טלוויזיה, וטלוויזיה באינטרנט. מה הבעיה? ההוויה של הרשת מפורקת מדי בשביל התכנים של הטלוויזיה
אבל לי אין טלוויזיה. הרבה בגלל שטלוויזיה עושה אותי חולה בימים בהם אני בריא. זה לא יימשך עוד הרבה זמן, כי מַנעימת לילותיי כבר זוממת על חיבור רב-ערוצי שכזה, אבל היום לא היתה טלוויזיה. לקרוא לא יכולתי, אז לקחתי את הלפטופ של המנעימה למיטה, וראיתי טלוויזיה. בעיקר את "ארץ נהדרת", אגב.
מה שמביא אותי לדבר על מה שכבר כמה ימים אני סוחב איתי. אומרים שחברות הטלוויזיה בארץ רוצות להיכנס ביתר שאת לאינטרנט. זכייניותהערוץ השני, משאספו את עצמן לאחר המכרז, ומשהכירו במצבן הקשה מול המפרסמים המידלדלים והאינטרנט הצומח, רוצות לדרוס רגל במדיום החדש-חדש. חברת החדשות שלהן, שסוף-סוף האריכה את חוזהו של מנכ"לה הוותיק, רוצה גם היא להיכנס לקלחת הרשת.
ונשאלת השאלה, איזו צורה צריכה ללבוש הנוכחות האינטרנטית של גופי טלוויזיה? שאלה לא פשוטה, אם מסתכלים על האופי של התוכן אותו מייצרים אותם גופים. ראשית, נדבר על כמות: גופי טלוויזיה מייצרים מעט מאוד אייטמים. חברת החדשות מייצרת כ-20 אייטמים ביום, ועוד 20 אייטמי אולפן מזן החמש-עם. אצל הזכייניות, ממילא רק הפריים טיים יכול להתחרות באמת בתוכן שמייצרים אתרי אינטרנט אחרים – נאמר 20-30 אייטמים ביום – אם מפרקים את התוכניות כמו תרנגולות.
מה שמוביל אותנו לבעיה נוספת. בניגוד לעיתונים שתמיד עבדו ברמת האייטם הצר, שעומד בפני עצמו ומחובר לאייטמים שסביבו בחוטים דקים של הקשר וקטגוריה, בטלוויזיה עובדים בחבילות ענק של תוכניות. "משחק מכור" היא תוכנית, שבדיחה אחת מוצלחת בה מכינה את הצופה לצחוק שבבדיחה הבאה. דרמות בכלל אי אפשר לפרק. שעשועונים, ריאליטי, לא משנה מאיפה תסתכלו על זה, קשה מאוד להעביר את החוויה ההוליסטית של תוכנית הטלוויזיה להוויה המפורקת של האינטרנט. או במילים אחרות: החומר הטלוויזיוני ארוך מדי לרשת.
בעיה נוספת, בעיקר של הזכייניות, היא עניין סדר היום.
לחברת החדשות, זו שסדר היום שלה מוכוון לאומית ממילא, תהיה בעיה של זמן תגובה. להכין כתבת טלוויזיה זה סיפור ארוך, הרבה יותר ארוך מלהכין כתבה כתובה. כדי לשמור על רלוונטיות במדיום בו המהדורה המרכזית נמשכת כל היום, בחדשות ערוץ 2 יצטרכו להרים מערכת כתובה. ל-CNN יש את AP ורויטרס להישען עליהן, על מי יישענו בחדשות ערוץ 2?
כל השחקנים החדשים האלה באינטרנט; וואלה שתמיד מרחפת מעליה סכנת נטישה מ"הארץ"; נענע שכבר שנים לא יודע מה לעשות עם החדשות שלה, אבל לא יכולה בלי. אולי הגיעה שעתה של איזה יזמת זריזה לקים כאן סוכנות ידיעות כמו שצריך, אולי אפילו תוך ניצול חורבותיה של עתי"ם? לא בדקתי את זה עד הסוף, אבל נראה לי שאפשר להרוויח מזה.
כמובן שתמיד קיימת האופציה, וקראתי שהיא נשקלת בכל הגופי המדוברים, להיכנס תחת כנפי אתר קיים. הגם שזו אפשרות נוחה, הרי שאם היא תתקבל היא חייבת להיות מוגבלת מראש בזמן (גם אם לא במוצהר). שהרי הכסף הולך וזולג את האינטרנט, ומי שיכניס את עצמו כאתר משנה בוואלה או ב-ynet, עלול למצוא את חברות ההפקה שלו עוברות לעבוד ישירות עם הענקים המתהווים האלה, כשתגיע השעה הכלכלית הנכונה.
פורסם לראשונה בבלוגו של צביקה בשור, "גזוז עושים מבועות".
נא להמתין לטעינת התגובות
