קרן פלסטיק
סביב קרן פלס בנו מערך שיהפוך אותה לדבר הבא. כמעט שכחנו שהיא יוצרת
מה שכן, קרן פלס יושבת על חבית של חומר נפץ. נראה שמבלי להתכוון היא הפכה למייצג הלא רשמי של דור הפופ אינסטנט ישראלי שצמח כאן מבלי שאף אחד שם לב. מלהקות צבאיות, דרך בתי ספר למוזיקה, עבור לתוכניות ריאליטי ומחזות זמר בתיאטרון הלאומי. הכול כלול במחיר. כמה שיותר, יותר טוב. ההתמקדות שאפיינה בעבר זמרים כאנשים שרים, הולכת והתפוגגה. כאן בדיוק נכנסת פלס כמייצגת: אם הכתיבה וההלחנה לאחרים הייתה משתלבת עם קריירה עצמאית בתחום השירה, היינו סותמים, אבל כל זה הרי לא מספיק ופלס, בחורה אמביציוזית שכמוה, הלכה לדפוק כרטיס גם ב"הלהקה".
כל זה נורא סמלי. "הלהקה" של אבי נשר הפך לסרט קאלט בשל פשטותו, הפטריוטיות שלו והסקס אפיל שזרם מהכוכבים שעד אז עוד לא היו בשיא פריחתם. העניין הופך סמלי ואירוני כשמסתכלים על הדרך הקצרה שעשתה פלס בהשוואה לכמות הפרסום שעוטפת אותה. אין טעם לחפש אחר אשמים. השאלה המעניינת באמת עולה באשר לתכנים (המוזיקליים והטקסטואליים) שיצרה והעלתה באלבומה הראשון.
"אם אלה החיים" מכיל 13 רצועות. מהקשבה חוזרת אליו ניכר כי הושקעה בו לא מעט מחשבה. מסידור השירים במארג שמבקש ליצור תחושת איזון של "כבד" מול "קל", דרך עיבודי המיתרים שמעשירים את הפסנתר הקבוע ועד השוני הסגנוני בין שיר לשיר. אין ספק כי הרבה שעות אולפן נשרפו על החומרים של פלס. למרות כל שצויין כאן, האלבום סובל מבעיה אחת מרכזית: הכל מרגיש נכון מדי. נדירות ביקורות מוזיקה על אלבומי בכורה שלא כוללות בתוכן את המילה "בוסר". במקרה הנוכחי, קצת קשה, להשתמש בה מהסיבה הפשוטה: נראה שמישהו דאג לכך שפלס לא תעשה אף טעות בדרך להצלחה.
הכל מרגיש נכון מדי. פלס. צילום: יהונתן שאול צילום: יהונתן שאול
קצת משקל עודף
אם תשאלו לדעתי, השיר הטוב באלבום הוא "שמעון השכן". שיר פשוט, עם הומור דק על שכן מסכן שהלך לעולמו מבלי שאף אחד שם לב. או כמעט אף אחד. פלס מצליחה ליצור כאן איזון בין יכולותיה הדרמטיות (מהן יש לה בשפע) ליכולותיה הווקאליות (והמעט מוגבלות) , בלי להתאמץ. כך היא מעלה באוזנו של המאזין תחושה מתקתקה חמוצה שמשאירה חצי חיוך בלב. דברים דומים אפשר להגיד גם על "איתי" שהפך ללהיט בצדק רב ועל "לרוץ לרוץ".
לעומת הרפליקות הקלילות, הרצועות הבומבסטיות של פלס סובלות לא פעם ממשקל עודף. בולט לחיוב דווקא השיר שכתב יהודה עמיחי "יותר מדי ". המוזיקה האירית, המחוות הברורות לשלמה ארצי בהגשה והמיתרים שנותנים נופך דרמטי הופכים אותו לשיר מוצלח ביותר. הבעיה מתחילה כשפלס מבקשת להוכיח שהיא יודעת
קרן פלס היא ללא ספק אחת מהבחורות המוכשרות שצמחו כאן בשנים האחרונות. אם להוריד ממנה את מלוא האיפור, ולהחזיר לכמה רגעים ליבנאל (שם גדלה) , נראה שתוכלו למצוא שם הרבה יותר מפנים יפות. חבית חומר הנפץ שנבנתה על גבה יכולה להתפוצץ בשני לוקיישנים. הראשון, אי שם במרתפי הארכיון הדלוחים של תעשיית המוזיקה הישראלית. השני, עוד עשור וחצי, בצוותא ,כשהיא מארחת את ריטה במופע מחווה ללואי להב. תבחרו בעצמכם את האפשרות המועדפת. אני באופן אישי, אשתדל לשמור על אופטימיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
