נתניהו יכול ללמוד מסרקוזי פרק בנחישות

לרה"מ יש שפע של מבחנים כדי להוכיח את מנהיגותו, אך בניגוד לנשיא צרפת, נתניהו מעדיף את בריאותה של הקואליציה על פני המדינה

יהודה שרוני | 26/10/2010 5:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יש במה לקנא בנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי. מנהיג אמיתי שאינו חושש מעימות חזיתי בפתרון בעיה שיכול היה להידחות בשקט גם לשנת 2050. במה מדובר בסך הכל? בדחיית גיל הפרישה לפנסיה מ-60 ל-62, במטרה להוסיף מיליארדי יורו לקופות הפנסיה המידלדלות. הדבר הקל ביותר לנשיא הצרפתי היה להתקפל ולהעביר את תיק הפנסיה למשמרת הבאה. מישהו בכלל היה מרגיש?

אולם סרקוזי לא נכנע והלך עד הסוף למען עתיד הצעירים. חרף הפגנות המחאה האלימות והסכנה של אובדן הפופולריות שלו אישר בסוף השבוע הסנאט הצרפתי את הרפורמה שלו. בתי המחוקקים האחרים אמורים לתת מחר את החותמת הסופית.

היה יכול להיות מרענן לגלות שגם ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, לומד מהנחישות של סרקוזי. לנתניהו יש שפע מבחנים להוכיח את מנהיגותו. אלא שבניגוד לנשיא הצרפתי, הוא שוב ושוב מעדיף להיכשל במבחן ולהעדיף את בריאות הקואליציה על פני ההחלטה הבריאה.

חששו האחרון מהעימות עם המפלגות החרדיות על רקע הקצבאות לתלמידי ישיבה רק מדגים זאת. נתניהו, כמו תמיד, איתר את מפלט הפלא בדמות "ועדת גבאי", שתכליתה לדחות את רוע הגזירה עד להרגעת הרוחות. וזאת לא הפעם הראשונה.

כשהוחלט לפני שנה על הטלת מע"מ על פירות וירקות גילה נתניהו "את רחשי לב הציבור" ואת הצורך להיות קשוב לעם, וגנז את ההחלטה. התגובות החריפות בעניין העתקת חדר המיון באשקלון על רקע הקברים העתיקים גרמה לו להפוך על החלטת ממשלה שכבר התקבלה.
כמה חבל שהפנסיונרים לא נמנו על עדת החרדים

לא במקרה טען השבוע יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, שממשלת הליכוד אינה יודעת למשול. לשיטתו הוא צדק. מה יש לו לביבי לפחד? כראש ממשלה הוא כבר כיהן. בכרטיס הביקור שלו יופיע התואר ראש ממשלה לשעבר. כולנו קיוונו שדווקא בקדנציה השנייה הוא יראה את האור ויידע לקבל את ההחלטות האמיצות, כפי שהיה בקדנציה השנייה של יצחק רבין בראשות הממשלה.

כשהיה שר האוצר, לפני שבע שנים, הוא לא חשש מקבלת החלטות כואבות הנוגעות לדוגמה לגורל קרנות הפנסיה. כמה חבל שהפנסיונרים לא נמנו על עדת החרדים. יש לייחל שהתובנות שלו לגבי הצורך בקבלת החלטות כואבות לא יגיעו לאחר שיפרוש מהפוליטיקה.

אבל לא רק נתניהו מאכזב, אלא

גם אנחנו, הציבור הישראלי. יש משהו עצוב בתגובה הנרפית שלנו להחלטות שעשויות לכאורה לפגוע בנו, ולא חסר כאלה. הצרפתים יכולים ללמד אותנו פרק לא רק בתרבות האוכל אלא גם בתרבות המחאה.

הרפורמה בפנסיה שהעביר נתניהו היתה גרועה פי כמה מהשינוי המוצע בצרפת. אולם למרות הפגיעה הקשה היא עברה ללא שום מחאה ציבורית ראויה. שלא כמו הצרפתים שכבר שבוע אינם נוטשים את המתרסים, אף אחד אצלנו אף אחד לא סגר תחנות דלק או בתי זיקוק.

לעתים אנחנו נוהגים כאילו אנחנו חיים בבועה של שווייץ או סינגפור והזמן פועל לטובתנו. במצב עניינים זה אין להתפלא שבעת קבלת ההחלטות הפוליטיות אף אחד לא סופר אותנו באמת.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->