חוק החזיר
יוני בינרט רגיל לכתוב על סדרות קאלט שלא היו עושות קאמבק גם במחיר של עסקת שבויים. את החבובות לעומת זאת, החזירו. קאלט דה בולשיט ספוג שמחת חיים לנוכח חזרתם של מיס פיגי וקרמיט למסך הקטן
מצד שני, נסו להושיב אותו מול "החבובות". עוד לא נולד הילד שיתבאס מאנימל, המתופף הגדול בהיסטוריה של האדם, ועוד לא נולד הילד שלא יתחיל- במיידי - לקרוא לאחותו מיס פיגי אחרי צפייה ב"החבובות". אין שום משמעות לעובדה שהסדרה שודרה מ-1976 עד 1981(עם פרקים מאוחרים יותר ב 1996-1998, ימבה ספיישלים לטלוויזיה ו-7 סרטים). מדובר במופת.
בשבוע שעבר צדה את עיני ידיעה ששימחה אותי עד אין קץ, ואני לא מתכוון לתרופת הפלא נגד הקרחה עליה מכריזים מדענים נורבגיים בימים אלו. (שמענו עליכם. הקודמת הצמיחה לי זנב קטן, וחשוב שתדעו שממש לא נעים לכשכש בו כשכוסית עוברת מולך ברחוב וחברה שלך איתך). הערוץ הראשון, אותו זומבי מרקיב ומלהג שמקרין את "הסימפסונז" בשלוש בלילה ונותן לגיטימציה לקיומה של מיכל זוארץ, מתחיל לשדר את "החבובות" שוב בימי ראשון בשש וחצי בערב. אכן, יש תמורה לאגרה מלבד קדם האירוויזיון וניסיונות לאתר שיער שיבה אצל חיים יבין.
החבובות, שיצרה את הקרוס-אובר החשוב מעולם הילדים לעולם הפריים-טיים
הנסון, אגב, אחראי גם ל"מבוך" המושלם עם דיוויד בואי וג'ניפר קונלי הצעירה, ל-"הקריסטל האפל" המרהיב ול"סיפורי עמים" שתזכה למדור משלה ממש בקרוב. עם מותו המצער בשנת 1990 עברה אימפריית החבובות לידיו של בנו בריאן שהצליח לחרב אותה לא רע במהלך הזמן שעבר. איפה הם היום, החבובות? ואולי אלו אנחנו. אולי אני בבון קטן של נוסטלגיה ובעצם אין מקום לבובות של בד ופרווה בעולם בו אפילו פרסומות לאבקת כביסה מקבלות אפקטים דיגיטליים מיוחדים כדי להדגים כמה קל להוריד חרא מחולצה של ילד מדובב. אולי, למרות המורשת המפוארת והכתיבה השנונה ביותר שיש לתעשיית הבידור להציע, סדרה של בובות המופעלות באמצעות הידיים פשוט איננה רלוונטית יותר. ואולי אני טועה. תעשו טובה, קחו ילד ותראו לו את הלינק הזה. נדבר אחרי הפירוק:
אלימות: מפתיע, אבל כן. המון אפילו, בעיקר אלימות סלפסטיק של כאפות, דברים כבדים שנופלים על גונזו הפעלולן ואפילו חבובות שנאכלות כליל בידי המפלצת הסגולה הרעבה. תציצו בלינק הזה ותראו.
מושא אהבה: הרומן הבלתי- נגמר והבלתי- ממומש בין קרמיט למיס פיגי הוא מהרומנים הגדולים של התרבות המערבית, מופת של אהבה, קנאה, אובססיה וניסיונות רצח אקראיים של מתחרות על ליבו של הצפרדע. מיס פיגי היא- כיוון שאין ביטוי טוב יותר- חתיכת פסיכית מופרעת ברמות שיביישו את לורנה בוביט. מזל שלקרמיט אין קרמיט קטן(או לפחות כזה שאפשר לראות).
כוחות מיוחדים: היכולת לא להיהרג מכל הנפילות, מכות, סטירות, היאכלויות ודברים כבדים שנופלים על גונזו, ויכולת התיפוף של אנימל, כמובן. פיל קולינס קטן עליו.
יכולת טכנית יוצאת דופן(קטגורית מק'גייוור): אני לא סגור על זה, אבל נראה לי שיכולת הבישול של הטבח השוודי נכנסת לקטגוריה.
פוטנציאל נשי: אין לי מושג איך להתייחס לקטגוריה הזו, אז פשוט אשאיר אותה ריקה.
מצב לרימייק: למה רימייק? תביאו ת'מקורי! מכיוון שדיסני קנו את הזיכיון המלא לשם ואת הבעלות מבריאן הנסון הבוגדני, סביר להניח שניסיון כזה או אחר לחלוב מהחבובות עוד כסף יגיע מתישהו.
מצב צפייה: באמת שלא צריך כלום. לכו על זה נטו, כל הטעמים השתמרו מצוין. מצד שני, אי-אלו תוספים תמיד מתקבלים בברכה.
מבחן הזמן: עובר בענק, מלבד בשביל לשעשע ילדים בני 12 עם איי- פוד ובעיות של שליטה בכעס.
סיכום: שירה צרופה. אנימל לנצח
נא להמתין לטעינת התגובות
