אקורדים פרימיטיביים
"מוסר ההשכל הוא שתתפסו דברים מעניינים כשהם קורים ולא 30 שנה אחרי", אמר בחוכמה יואב קוטנר בערב המחווה שנערך ל"פלונטר" של רמי פורטיס. עמית יולזרי היה שם - צפו בווידאו
לפני 30 שנה הוא שר בפני עדת מעריצים מצומצמת, שאימצה את הפאנק המרדני לחיקה, על "דור רקוב, נראה כל כך עלוב – הדור הזה עצוב", אבל היום הוא מפויס יותר, על אף שאין הוא מעיד על עצמו כך. "הדור של היום מורכב יותר, צריך סוציולוגים ופסיכולוגים שינתחו אותו, אז המצב היה פשוט יותר", הוא אומר.
הקהל, שהיה מורכב מנציגי "הדור הרקוב" של אז ומ"הדור המזוין" של אביב גפן, הגיע רעב לשיגעון שמסמל את פורטיס יותר מכל: עוד לפני תחילת ההופעה נשמעו קריאות "איפה פורטיס?!" טיפוסיות, אך כל אלה נאלצו להמתין. במשך שעתיים ביצעו 11 הרכבים קאוורים, בשיטת סרט נע, לשירי האלבום "פלונטר", שמרוב שלא היה לו ביקוש כשהגיח לאוויר העולם - חולק חינם לכל מי שעשה מנוי ל"מעריב לנוער", ורק מאוחר מאוד בלילה עלה פורטיס לבמה וקצר מהקהל גלי אהבה נדירים.
צילום: רותם פלדנר, עריכה: אייל רותם
החימום התחיל טוב: USELESS ID נתנו בראש טוב וחזק על ההתחלה עם ביצוע מלהיב ועדכני ל"דבש", שפורטיס תיאר בסוף הלילה כטוב ביותר אי פעם לשיר, שלומי שבן העניק ביצוע מיוחד כהרגלו ל"למדי אותי הלילה" שהעניק לשיר סקסיות מתפרצת, כנסיית השכל הרשימו מאוד עם "המוות אינו מחוסר עבודה", הקודר והסוחף תמיד, שהשתלב היטב עם קולו של יורם חזן, וקרוזנשטרן ופרוחוד – הרכב הזוי עוד יותר משמם, שכדאי מאוד שתכירו – הדהים את הקהל במוזרותו.
אך היו גם אכזבות, וכמה חבל שהן הגיעו בשירים המבטיחים, שמקודדים עמוק ב-DNA של מעריצי פורטיס: "אינקובטור"
כמה מזל שכשפורטיס עלה עם הרכבו המיתולוגי "מים חמים", שליווה אותו בשנים הגדולות, הוא התעקש לחרוג מסדר השירים המתוכנן ולבצע אותו שוב. רק אז היה ניתן להבין שאם מנטרלים מהשיר את הלהט הפורטיסי הכובש נשארים עם כמה "אקורדים פרימיטיביים", כפי שכינתה את השיר כתבת טלוויזיה מ-1978 ושודרה אמש במסכי הענק.
כיף לראות אדם מבוגר חדור בלהט שכל כך נהנה לעשות את מה שהוא עושה בכל כך הרבה אהבה. הוא אמנם לא ביצע שירים רבים, כי "גנבו לי את כל השירים", אמר לקהל לאחר שכל "פלונטר" שלו בוצע מתחילתו לסופו, אך חיית הבמה האימתנית שבו השתחררה כמו שהיא יודעת, בכל הטירוף שבה, וסיפקה את הקהל.
אז מה הופך את פורטיס, "נודניק שלא מרפה ובסוף מצליח", כפי שהגדירו קוטנר, לנכס צאן ברזל בעיני רבים? לפורטיס עצמו אין מושג. "כולכם יותר מוצלחים ממני", אמר לפני שנפרד מהקהל, אבל השיגעון שלו - עם מרשם או בלי - סלל את הדרך היצירתית לאמנים רבים.
ברי סחרוף סיפר כי העובדה שפורטיס לא ידע לנגן גיטרה כמו שצריך, אבל למרות זאת ניגן יותר מכולם, הורידה ממנו המון לחץ כשעמד על הבמה, ומשינה מצביעים על פורטיס כמי שלימד אותם שכדי להיות פרפורמר טוב לא צריך בכלל להיות זמר. פורטיס הפך את היוצרות התרבותיים בישראל וניפץ הרבה מהקיבעונות כשהעמיד במרכז את התשוקה. גם אם היא חולנית לפעמים, היא אמיתית אצלו תמיד, ובה טמון סוד קסמו.
נא להמתין לטעינת התגובות
