שיא הכוח
"מ-מ-מ-מ-מקרון 1, שיא הכוח!" היא אחת מנעימות הפתיחה המטומטמות שנוצרו, אך גם אחת המטמטמות שבהן. יוני בינרט נזכר בפנטזיה להחריב את העולם ואחר כך לשלוט בו
בתור צוציק זב-חוטם (עדיין זב, אגב), הייתי מוכר כליה תמורת צעצוע של סטארסקרים, שותפו הבוגדני של מגהטרון מהרובוטריקים. למה דווקא את סטארסקרים הרע? אוטוטו נגיע לזה. בכל מקרה, חבל שלא היו סוחרי איברים ראויים לשמם באשקלון דאז. אני זוכר כמיהה כמעט פיזית לצעצועי רובוטים, חלומות ליליים על הרפתקאות משותפות ופנטזיות על קריעת הרקיע, בתא הטייס של מטוס קרב רובוטי בעל נטייה לבוגדנות.
רובוט הצעצוע הקטן, כולל מסך הפרגמנט על החזה, שעליו רצו שקופיות תמוהות, אותו קנו לי כדי להשתיק את יבבות ה"למה לגילי קנו ולי לא?", הפך לנכס היקר ביותר שברשותי (לפחות עד הרובוט הבא - כן, אני עקשן - סטארסקרים). למה, בעצם? למה לא חשתי אותה תשוקה כלפי טוב-טוב הגמד וחבריו מהיער, כלפי נילס ולהקת האווזות הנוירוטיות שלו או כלפי המיסיונרים המסריחים מ"סופרבוק"? למה דווקא רובוטי ענק שמתעסקים בעיקר בלהשמיד זה את זה?
ההסבר הפסיכולוגי פשוט ואפילו מתבקש: טבעי שילד קטן פיזית ועדיין בתהליכי ההתמודדות עם העולם הגדול שסביבו יימשך דווקא לדמויות המכאניות הענקיות והכול-יכולות האלה. בריות שלא ממש משתינות על דודו (שם בדוי), הבריון הכיתתי שלהם. מה יכול להיות מגניב יותר מלשבת בשיעור חשבון, בכיתה ג', ולדמיין את גרימלוק הטי.רקס המגניב מהרובוטריקים פורץ דרך קיר הכיתה, לפקודתך כמובן, כשהוא רומס את דודו (שם בדוי) ויוצר ממנו עיסה של דם על הרצפה? אם בא לך, יוכל גם גרימלוק לרמוס עוד איזה 2-3 מהתלמידים שרימו אותך בגולות יום קודם, ולקחו ממך כמעט 10 שקל. הוא יכול לרמוס גם את המורה, כמובן. אז הנה התשובה - הכוח של הרובוטים הוא שמושך ילדים, הגודל, העוצמה.
סטאר סקרים, תעשה לי רובוט
יח''צ
מזימות לשליטה עולמית
וזה הזמן לומר כאן, קבל עם ועדה, את המשפט הבא: תודה לאלוהים שלא נתן לי רובוט-על בתור ילד. למעשה, אתם אלה שצריכים לומר תודה, והסיבה היא שהעולם, כפי שאנו מכירים אותו, לא ממש היה קיים היום, אילו משאלותיי היו מתגשמות.
כן, אני פנטזתי על השמדת הפלנטה באמצעות הרובוט הענק שלי, על סחיטת ממשלות ועל כינון משטר עריצות בראשותי, בו היו האפונה והברוקולי מושלכים אל מחוץ לחוק וצ'יפס וקולה מוכרזים כמאכלים הלאומיים בכל רחבי הגלובוס. הייתי הופך לסוג של היטלר קטן ימח שמו, כך נראה, מסתובב על הרובוט הענק שלי ומשמיד את כל מה שלא נראה לי.
ב"מקרון 1" למשל, לא הייתי בצד של הטובים. סקוט, ג'ייסון ונלי - הטייסים האמיצים שהפכו באמצעות המטוסים שלהם לרובוט
הענק מקרון 1 - לא ממש עניינו אותי. דני, ילד הפלא הגאון שעזר להם מהמפקדה, הגעיל אותי. זה נשמע נורא היום, אבל יוני-אדולף הצעיר חלם בלילה על הנסיך הרשע ארן, על מפקד הצבא שלו אורדן ועל הרובוטים המפלצתיים והמרושעים שהם בנו כדי לפצפץ את צוות מקרון ההומואי ולשעבד את היקום.
אוף. מה אני מתנצל בכלל? למה להיות צבוע? אני רציתי לשעבד את היקום גם כן, לעזאזל, ושיילכו קיבינימט לוחמי חופש צדקניים באשר הם. אני עדיין רוצה, אם להיות לגמרי כנה איתכם, על אף שהיום השתנו קצת פנטזיות השעבוד שלי. השמדת העולם עדיין בתוקף, כמובן, וכך גם הרמיסה המפוארת לה יזכה דודו (שם בדוי), אבל אני חושב שאשאיר איזה אלף כוסיות בחיים. בשביל הרובוט. כמובן.
מחמוד אחמדיניג'אד . שנשתלט על העולם ביחד?
עיבוד מחשב
כמה כמה?
אלימות
וידאו: מקרון 1
מושא אהבה: רובוטים - בכל הגדלים, המינים והצבעים, עדיף עם תת-מקלע וולקן שיוצא להם מהזרוע.
כוחות מיוחדים: הכוח לנצח את יריביך רובוטי הענק המרושעים, כשאתה בעצם מתנועע בסלואו-מושן בחלקים נרחבים בזמן הקרב. לא מוזר קצת?
יכולת טכנית יוצאת דופן (קטגוריית מק'גייוור): היכולת להפוך - כשאתה קולט שיריביך רובוטי הענק חובטים לך ברבאק - לרובוט גדול אף יותר כאילו שזה לא יכול היה לפתור את הבעיה רבע שעה קודם.
פוטנציאל נשי: לא. בשביל זה קיים "My little pony".
מצב לרימייק: כולנו חשבנו שרובוטי ענק כבר יצאו מהאופנה, ואז הגיע "הרובוטריקים" לייב-אקשן והוכיח שחבל שטעינו.
מצב צפייה: אני מוכן לתת מיליון שקל, במזומן, למי שיביא לי עותק DVD כלשהו של "מקרון 1". טוב, אין לי מיליון שקל, אבל אני פתוח למתן טובות הנאה מיניות, אז תשקלו.
מבחן הזמן: 71. זה שהטובים כל הזמן מנצחים הוריד 29 נקודות. למה 29? כי פה זה היקום הקטן שלי והוא משועבד לי לחלוטין.
סיכום: מ-מ-מ-מ-מקרון 1, שיא הכוח! זו לא אחת מנעימות הפתיחה הכי מטומטמות-אך-קליטות שאי פעם נוצרו?
צפו כאן ב"מקרון 1"
נא להמתין לטעינת התגובות
