חיקוי של מונה ליזה
הפסיכולוג הקליני יגאל ורדי מציג תערוכה חדשה ובה גרסאות לציורים של דה וינצ'י ורמברנדט. במקביל הוא מפענח כתבי יד לשירות הביטחון. "אני לא מתנצל שאני איש אשכולות", הוא אומר
בראשית חודש יולי נפתחה בבית האמנים בתל אביב תערוכה של ורדי בן ה-55, "וריאציות על תולדות האמנות-הציור הטופולוגי". לדידו , מדובר בסגירת מעגל. "הרעיון של התערוכה הוא לקחת את הציורים של גדולי המאסטרים, כמו לאונרדו דה וינצ'י, מונה, רובנס ורמברנדט, ולצייר את אותם ציורים מבעד לעיניים שלי, בסגנון שפיתחתי. פעם חשבו שיש טוב ורע, נכון ולא נכון. היום אנחנו מבינים שזה לא כך ובהקצנה - ראיית העולם של מפגר תקפה לא פחות משל אדם אינטליגנטי".
הסגנון שפיתח ורדי משלב שלוש נקודות מבט על העולם: "הראייה החושית" הניסיונית מבעד לרשתית העין בדיוק כפי שעשו האימפרסיוניסטים, "העין החושבת" הרוצה לראות מבנים סמויים מן העין כמו בקוביזם, ו"העין הרואה" המשלבת בין הניסיוני לשכלי. "אני מאמין בציור שמבוסס על מניפסט", הוא מסביר. "אני שייך לאמנים שמאמינים באידיאולוגיה, אם כי הציור עצמו לא מכני, אלא אקספרסיבי. אני רואה את המונה ליזה כאילו היא יושבת מולי על הכורסה, מעביר אותה בפריזמה שלי, ומצייר אותה בסגנון חדש".
"יודעי דבר שמבקרים בתערוכה מייחסים לי חוצפה על שאני מעז לגעת בתולדות האמנות, אבל אני בן 55, ובשבילי זה לא משא כבד. זה מסע ואתגר מרתק ביני לבין האמנים". תולדות האמנות, מסביר ורדי, הן למעשה תולדות הסגנונות.
"סגנון, אליבא הדעה של חוקר האמנות הכי גדול במאה ה-20 ארנסט גומבריך, הוא תמונת עולם על המציאות. ציירים לא מציירים את מה שהם רואים, אלא את מה שהם יודעים על העולם. הציור עבר את המשבר הכי קשה במאה ה-20, בניגוד לאמנויות אחרות כמו מוזיקה, ריקוד ושירה. כל האמנויות עברו שינויים גדולים, אבל כל
לטענתו, הציירים של היום לא יודעים קרוא וכתוב באמנות, משום שמוריהם ומורי מוריהם לא היו בעלי הידע הנדרש. לכן הם עוסקים במיצבים, במיצגים, בווידאו ובצילום. "כל אחד בפני עצמו - כבודו במקומו מונח, אבל זה לא ציור על קנבס. הם זנחו את המדיום, ואני רואה את עצמי כאחד האוונגרדים שמחיים את הלפיד בשפה חדשה. אם אתחיל לצייר כמו רובנס או מונה, זה לא אנכרוניזם".
במשרדו של ורדי ברמת גן מהומה של ידע: אלפי ספרים המסודרים על מדפים, כתבי יד המצפים בסבלנות לפענוח מונחים על שולחן הכתיבה שלו, עבודות אמנות, פרוספקטים מתערוכות שהציג, ומה לא. "יש לי 4,000 ספרים ", הוא מכריז, "וכל אחד מהם קניתי וקראתי".
אתה צייר, פסיכולוג, גרפולוג ופילוסוף - כאשר כבר הוטל ספק בקיומם של אנשי אשכולות.
"אני לא מתנצל על היותי איש אשכולות. בדרך כלל אנחנו נצמדים לכיוון אחד: זהות אחת, מקצוע אחד, לאום אחד. אצלי זה לא כך, והדברים קרו באופן טבעי. לא באתי ואמרתי: אהיה גם וגם. התחלתי באמנות בגיל צעיר מאוד. כשהייתי בן שש נסעתי עם הוריי לארגנטינה, מקום מוצאם. אבי, קיבוצניק ציוני שנשבר לו הגב מהנהיגה בטרקטור, החליט להישאר וללמוד שם רפואה. בארגנטינה, בין גיל תשע ל-11 למדתי באקדמיה לאמנות שניהלה תלמידתו של גדול המורים בצרפת, אנדרי לוט, חברם של פיקאסו ומאטיס".
בהמשך, הצטרפה האמנות לפסיכולוגיה, פילוסופיה וגרפולוגיה. כששב ארצה עם משפחתו, כאשר היה בכיתה ח', כבר הוצגה תערוכת הציורים הראשונה שלו בבית העם בבאר שבע, אך גילו הצעיר לא מנע ממרסל ינקו, מרפי לביא ומרן שחורי לפקוד את התערוכה, ולטעון כי מדובר בפרי מעשה ידיו של אדם בן 40. תקופה ארוכה בילה ורדי בסטודיו של לביא, שזיהה את היכולות הבלתי רגילות ואימץ אותו לחיקו האמנותי.
לאחר שחרורו מצה"ל החליט ורדי להצטרף לשורות הסטודנטיאליות, אך בהיעדר ציונים נאים דיים, לא התקבל ללימודי התואר הראשון ונאלץ להידפק על דלתו של ראש החוג לפסיכולוגיה ולעבור ועדה מיוחדת. "היום אני מחייך ומתגאה בזה", הוא אומר, "אבל אז לא היה קל לעמוד בפני הנטל של לא להתקבל לשום דבר". ורדי המשיך ללימודי פסיכולוגיה קלינית, למד אצל יהודה פריד ואצל זוכה פרס ישראל שלמה גיורא שוהם, אך מעולם לא עסק בטיפול מעשי, להוציא תקופת התמחותו. בגרפולוגיה הוא עוסק ממשרדו, ומעניק שירותים לצה"ל ולכוחות הביטחון, ובין השאר פענח את כתב ידו של גלעד שליט.
בימים אלה חותם ורדי את פרק המחקר במערכת מהפכנית לאבחון ממוחשב בגרפולוגיה, שפיתח בשיתוף אילן טמשה, לשעבר המדען הראשי של חברת אלביט. "כפסיכולוג קליני בהכשרתי, אני מכריז על הגרפולוגיה כעל מלכת המבחנים האישיותיים", הוא מסביר. "הכתיבה היא מעל הדיבור ומכילה אותו. הגרפולוגיה לא יכולה לזייף. היא אחד המבחנים היחידים שאי אפשר להתכונן אליו".
האם הגרפולוגיה זולגת לחייך?
"בהתנהגות הטבעית שלי אני פרימיטיבי מאוד, ואין לי דעות קדומות. לא מציץ בכתבי היד של הילדים שלי, לא בא לתייג ולמיין, ולא רוחש לעולם עוינות. אני בא כמו לוח חלק למפגשים ולמעשים, ומקווה לשמור על הסקרנות".
מאחורי ורדי שישה ספרים, וכיום הוא עמל על כתיבת ספרו השביעי, "הפילוסופיה של השיגעון", כדי להראות שתולדות השיגעון הן למעשה תולדות הפילוסופיה.
ומה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
"הוגה דעות. אנחנו גרגירים ביקום, ומי שיבין את זה חווייתית, ירגיש חזק".
נא להמתין לטעינת התגובות
