חלב עמיד: תערוכה על טיפת חלב בירושלים
תערוכה שמציגה את ההיסטוריה והתרומה של טיפת חלב ליישוב העברי בארץ ישראל תיפתח השבוע בירושלים
בשלהי התקופה העות'מאנית היה שיעור התינוקות המתים בירושלים מהגבוהים בעולם, כשארבעה מתוך חמישה תינוקות לא הגיע לגיל שנה. הסיבות היו רבות: חוסר ידע רפואי, תנאי היגיינה קשים וצפיפות. טיפת חלב הוקמה כדי לתת לכך מענה.
אחיות "הדסה" דאגו למעקב רפואי והדרכה והסתדרות הנשים דאגה להשגת תרומות. "היו מספר גורמים לנתון המזעזע הזה", מסבירה אוצרת התערוכה אורה פיקל-צברי. "בין השאר, תנאי היגיינה לקויים, שכללו רחצה פעם בשבוע, שירותים משותפים, בורות מים מזוהמים, נישואי בוסר והיעדר תרופות".
סייעה בעיצוב אתוס הצבר. אחות טיפת חלב
באדיבות מוזיאון חצר הישוב הישן
ובמקום שבו אחוזי התמותה גבוהים, האמונה בעין הרע תופסת תאוצה. "בקהילות ישראל לא בחלו באף סגולה כדי להגן על התינוקות והאמהות", מוסיפה פיקל-צברי. "מכירת הילד ושימוש בקמעות היו בין האמצעים שננקטו להשגת המטרה".
לא נדיר היה למצוא חרב או סכין ברזל מתחת לכרית היולדת. במרוקו, למשל, נהג ראש המשפחה לנופף בחרב לכיוון ארבע רוחות השמים כדי להרחיק מזיקים, ובקהילות אשכנז בצפון צרפת ובגרמניה נהגה היולדת עצמה להניף את החרב. הסיבה לשימוש בכלים אלו היא ראשי תיבות של ארבע האמהות שילדו את שבטי ישראל: בלהה, רחל, זלפה, לאה, שיוצרות את המילה ברזל.
נתון מעניין נוסף שעולה מן התערוכה הוא שטיפת חלב הייתה חלק בלתי
נפרד מעיצוב אתוס הצבר. מאבקם העיקש של עובדי בריאות הציבור ביישוב הציוני הוכתר בהצלחה בשנות הארבעים, כשאחוז התמותה הפך דומה לזה באירופה.
"השיעורים הנמוכים קשורים להקפדה הקיצונית על הפצת עקרונות הרפואה המונעת ולהקשרם התרבותי", מסבירה פיקל-צברי. "בתחנות טיפת חלב קיבלו האמהות הדרכה ותינוקותיהן נשקלו וחוסנו. ההדרכה נועדה לסייע במימוש השאיפה הציונית ליצור אדם חדש ובריא בנפשו ובגופו. ההיגיינה, כחלק מתהליך המודרניזציה, הייתה כרוכה בשינוי דמותו הפיזית והרוחנית של היהודי החדש וביצירת מיתוס הצבר. המעקב אחר האישה ההרה, היולדת, והתינוק והילד עד שגדל, הצמיח דור בריא בגופו ובנפשו, כהגדרת אחיות טיפת חלב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם