הרצועה הסינית בערוץ 1: ביקורת טלוויזיה
סין פותחת את שעריה, מושיטה ידה אל המערב ומאמצת את עקרונות כלכלת השוק, אבל סרטי ה"לקראת" שלה גרועים כל כך. "הרצועה הסינית", שהערוץ הראשון משדר בגאווה כאילו מדובר בסדרת איכות של ניצן הורוביץ, היא תעמולה מהסוג העתיק והפרימיטיבי ביותר
הרצועה הסינית, ערוץ 1
לפני כמה חודשים שודר בערוץ החיים הטובים סרטון קצר, שהופק על ידי לשכת התיירות של איראן והתגלגל לידי אנשי הערוץ בתערוכת תיירות כלשהי. כששודר בערוץ ישראלי, שימש הסרט האיראני כקוריוז מבדר: איראן, ארץ האיסלאם הקיצוני, ממלכת ההטפה לשנאת המערב וגורם שמעודד טרור ברחבי העולם, מזמינה תיירים ליהנות מנופיה המרהיבים ומהכנסת האורחים הלבבית של תושביה. מגוחך.
אבל הסרט האיראני הביא למסך עוד משהו: את הצמרמורת המקפיאה שמעוררת תעמולה שנוצרה במשטרים אפלים וקשוחים. הצמרמורת שעוברת בגוף כאשר אתה תוהה איך בדיוק גייסו האזרחים המאושרים, או התיירים שמספרים כמה נחמד לראות נשים עטויות ברעלות. סין היא כמובן לא איראן (היא אמנם מספקת לאיראן מערכות נשק אבל נו, ביזנס זה ביזנס ומי אנחנו שנלין).
הו, לא, כמה רחוקה סין מארצו של המג'נון מטהרן. הרי האימפריה האדירה "פותחת את שעריה", "מושיטה ידה אל המערב", "מאמצת את עקרונות כלכלת השוק" ועוד כהנה וכהנה קלישאות שנטחנות בעיתונות ב-20 ומשהו השנה האחרונות.
20 ומשהו השנה האחרונות אמרתי? הלוואי. כי בימים האחרונים, ימי טרום האולימפיאדה, נדחסו כל הקלישאות האלה לגוש מרטיט אחד, שאי אפשר עוד להקשיב לו. והנה הבשורות הרעות: מחרתיים, למשך שעתיים-שלוש, מטווח הקלישאות הזה יהיה יגיע לרמתו הקטלנית ביותר, במהלך טקס הפתיחה שאין ממנו שחרורים וכולנו נבהה בו (בתפריט, ולא משנה כמה הסינים ינסו להפתיע: מניפות, חיוכים, בדי משי מרשרשים, חיוכים ומניפות. אה, וזיקוקים. הם המציאו אותם, אז זכותם המלאה).
האימפריה פותחת את שעריה, מושיטה ידה אל המערב ומאמצת את עקרונות כלכלת השוק. אז למה סרטי ה"לקראת" שהיא משחררת החוצה נראים כה רע, ומעוררים את אותה צמרמורת איראנית שמקפיאה את השערות שעל עורפך? "הרצועה
זו תערובת של תמימות והטלת אימה. מוזר שאימפריה שפותחת את שעריה ומושיטה וכו' וכו' לא השכילה להבין זאת. בשיתוף פעולה עם עוד משטר טוטליטרי מצמרר - הוועד האולימפי - הסינים הכינו מוצר שגורם לך לתהות באיזו מאה אנחנו נמצאים. 400 אלף דוברי אנגלית גויסו מרחבי המדינה העצומה, מתגאה הקריינות, והובאו לבירה כדי לשרת את התיירים ולהרביץ במקומיים את רזי השפה.
רבבות סטודנטיות התנדבו (כן, בטח) לשמש כמארחות למשלחות הספורטאים שיגדשו את הכפר האולימפי. והנה אחת, סינית פלונית, שמתאמנת בדבקות כבר עשר שנים לקראת התמודדותה בהתעמלות אמנותית. אין לה סיכוי גדול, אבל העיקר ההשתתפות. והנה עוד אחד, שמדווש במעגל אינסופי. גם לו אין סיכוי, אבל הוא מחייך מאוזן לאוזן. הו, והנה האיצטדיונים הנבנים במרץ. כולם אקולוגיים להפליא, כמובן.
תוכנית חינוך (מחדש?) לימדה את תושבי בייג'ינג שלא יפה לכחכח בגרון או לשאוב איטריות תוך השמעת קולות מציצה. זה יפחיד את התייר המערבי. והרי האימפריה פותחת, ומושיטה, וכלכלת שוק וכו' וכו'. 30 אנשים לא מנומסים נעצרו השנה, מוסרת בחיוך נבוך האחראית על התוכנית (ייתכן שהכליה של אחד מהם מסננת מים של מישהו שאינו בעליה המקורי ממש ברגעים אלה) אבל זה משהו קטן, והעיקר שהנתונים שבידיה מצביעים על כך שהסינים הופכים למנומסים לתפארת. ברררר.
נא להמתין לטעינת התגובות
