הרולינג סטונס הבטיחו וגם הגשימו
Out of our heads, האלבום השלישי של האבנים המתגלגלות שיצא בשנת 1965, הוא אלבום של הבטחה. ג'אגר וריצ'רדס יצקו אל האלבום את המשנה המוזיקלית המפוארת שלהם, שהתבססה על מוזיקת הבלוז והרוקנרול האמריקאית. ספרי ההיסטוריה ידעו לספר שהסטונס ימשיכו להוציא תקליטים שכל אחד מהם הוא אלבום ניצחון בזכות עצמו
שנות החמישים בלונדון היו שנים מבלבלות מבחינה מוזיקלית. שירי פופ מתוקים במיוחד מילאו את תחנות הרדיו ואת המועדונים הקטנים. נערי הרחוב, שהשתעממו במיוחד מהמלודיה המהונדסת של להיטי התקופה, חיפשו פתרונות ביבשת הגדולה שמעבר לאטלנטי.
קית' ריצ'רדס ומיק ג'אגר היו אז שני נערים ששוטטו אובדי עצות בחנויות התקליטים וחיפשו סאונד חדש שיחליש את הפיהוק הרחב ויחליף אותו בהשראה חדשה. שני החברים הטובים חלקו ספסל לימודים משותף בבית הספר היסודי בדרטפורד שבקנט, נפרדו ונפגשו אחר כך בתחנת רכבת תחתית בלונדון. ריצ'רדס בדיוק ירד מהרכבת בדרך ללימודי הכלכלה, ג'אגר שוטט בתחנה כשהוא אוחז באלבומיהם של צ'אק ברי ומאדי ווטרס. בחסות הגילוי המוזיקלי החדש שבא מאמריקה, ניצתה החברות מחדש.
את "Out of our heads", האלבום השלישי במספר של הסטונס באנגליה והרביעי בארצות הברית, יצרו ג'אגר וריצ'רדס עם בריאן ג'ונס, איאן סטיוארט, ביל ווימן וצ'ארלי ווטס, חברי ההרכב הראשוני של הסטונס שפעל בתחילת שנות השישים.
שמות אלה ואחרים יבואו ויעלמו מהפרוטוקול של הלהקה, אשר שמה נלקח משירו של מאדי ווטרס, "Rollin' stone". ג'ונס, שהיה אחד הכוחות החזקים בלהקה, עזב אותה בתחילת שנות השישים והלך לעולמו ב-1969 אחרי שנים של התמכרות לסמים ולאלכוהול. סטיוארט בחר ללוות את הלהקה לדרך חדשה והפך למנהל ההופעות ולחלק מצוות ההפקה של הסטונס.
האלבום כולל את אחד הלהיטים הגדולים ביותר של הסטונס. את הצלילים הראשונים של (I can't get no) Satisfaction יצר קית ריצ'רדס מתוך שינה. בין שלל הסיפורים ההזויים שנקשרו לריצ'רדס במהלך השנים סיפור יצירת השיר הוא אחד המשעשעים שביניהם.
ריצ'רדס סיפר בראיון לבי.בי.סי כי קם משנתו באמצע הלילה, הפעיל את הטייפ רקורדס שנח לצד מיטתו בבית המלון, ניגן כמה אקורדים בגיטרה וחזר לישון. בבוקר גילה ריצ'רדס כי מדובר במוזיקה לא רעה בכלל. "בהקלטה שומעים שלושים שניות של נגינה, גרסה רגועה יותר של Satisfaction ואחריה ארבעים דקות של נחירות", אמר.
"Mercy Mercy" שפותח את האלבום, שהוקלט במהלך מסע ההופעות של הסטונס בארצות הברית בשנת 1965, הוא שיר סול מובהק אליו מכניס ג'אגר את כל הטריקים שלמד מאמני הנשמה הגדולים, השירה העוצמתית שתהפוך את ג'אגר לאליל רוק מהגדולים בהיסטוריה הופכת מרגשת ב"that's how strong my love is".
"The last time", שהיה הסינגל הראשון מתוך האלבום, ממחיש בצורה נפלאה את השילוב בין ההשפעות הרוק הבריטי ההולך ומתהווה ובין מוזיקת הנשמה האמריקאית
עוד בלדת נשמה מנצחת שמתחבאת באלבום היא cry to me, בה השירה של ג'אגר והגיטרה הבלוזית גורמים לגוף לזוז במקצב קבוע ונוגעים גם בנשמה פנימה. זה כנראה סוד הקסם חוצה הדורות של הסטונס, שמצליחים גם לתת בראש אבל גם לפגוע ברגש, דרך מילות השירים או הגיטרות הנושכות-מלטפות ובזכות הקול הגדול של ג'אגר.
Out of our heads הוא אלבום שמרמז על קריירה מפוארת שהולכת ומתבססת, כזו שדפי ההיסטוריה יכריזו עליה כסיפור הצלחה ארוך שנים. האהבה הגדולה לבלוז ולרוקנרול האמריקאי גרמו לג'אגר, ריצ'רדס וחבריהם ללהקה ליצור אלבום שלא ניסה להתכתב עם המוזיקה האנגלית של אותה תקופה, אלא מחדיר את הסאונד של מוזיקת הנשמה השחורה אל תוך המצעדים האנגלים. ההיסטוריה תדע לספר שהסטונס המשיכו ויצרו אלבומים גדולים שכל אחד מהם הוא אלבום ניצחון בזכות עצמו.
שנות השישים התפוגגו להם מאחורי מסכי עשן, סמים ורוקנרול, שנות השבעים עם הפאנק פורץ הדרך גם הן מאחורינו, שנות השמונים והתשעים בהם גובשה מוזיקת הרוקנרול המודרנית, שגנבה השראות משני העשורים הקודמים, נראות היום רחוקות מאד. בשנות האלפיים, בהן המוזיקה השחורה שולטת במצעדי הפזמונים בכל העולם ופה ושם נשמע קול המספיד את מוזיקת הרוק, הסטונס עדיין רלוונטים.
עם רוני ווד וצ'ארלי ווטס ממשיכים ג'אגר וריצ'רדס להקליט, להופיע על הבמות ולרגש מיליונים של אנשים צעירים ומבוגרים. לא סתם אמר רובין וויליאמס שביום בו העולם ייחרב יישארו על פני האדמה רק נחילי ג'וקים ואחד, קית' ריצ'רדס שמו. לנו נותר לקוות כי הצעד הבא אחרי בואו של סר פול מקרטני, יהיה להביא את הרולינג סטונס לישראל. כמה תהיו מוכנים לשלם?
נא להמתין לטעינת התגובות
