דו-קוטבי: מאור כהן מצליח להצחיק ולרגש
"דיסקגרפי", האוסף הכפול של מאור כהן, ממחיש בצורה משכנעת כי למוזיקאי-קומיקאי יש שני צדדים. האחד רציני ונוגע ללב והשני משעשע ומקפיץ
מאור כהן - דיסקגרפי צילום: יח''צ
מאור כהן ענה בשלילה, שלף את עצמו מהמים כשרק תחתונים צמודים לגופו השדוף, רץ לבמה והתחיל לשיר, או ליתר דיוק, לצרוח אל תוך המיקרופון. באותו רגע לא ידעתי האם אני מחבב את כהן או סולד ממנו. אני רק זוכר שהוא הביא לי בעיטה בבטן דרך המסך.
מי היה מאמין ש-16 שנים מאוחר יותר הילד המופרע הזה מתיכון עירוני א' בתל אביב יהפוך ללהבה איתנה ודומיננטית במדורת השבט – מטלנובלות, דרך "מסודרים" ועד "ארץ נהדרת".
הליטוף בשנים האחרונות מצד הטלוויזיה משרה לכהן רשת ביטחון אקונומית, כזו שמאפשרת לו גם לאחר חציית גיל שלושים להמשיך להתפלש לסירוגין בארגז החול המוזיקלי שלו כמגרש משחקים נטול חוקים.
עוד מימי הבוחר הכול מקובל ופתוח אצלו לניסויים. במוזיקה הוא מרשה לעצמו להתחפש לפרנק סינטרה, איגי פופ, בלאק סבאת', אריק איינשטיין, לואי אמסטרונג, שושנה דמארי, יומן ליג, ניו יורק דולס, קריין ב"יומני כרמל" ושלל פרסונות אחרות. חלק מהדמויות מוגשות תחת הפריזורה הקומית-סטלנית של כהן וחלק אחר מציג את פניו הרציניות. האוסף החדש והכפול שלו, "דיסקגרפי", מנסה ליצור דיכוטומיה בין שני המחנות.
שני צדדים לו
נתחיל דווקא בדיסק השני, ששייך לאסכולת הצחוקים והשיגועים. הוא גם הרבה יותר רועש או מקפיץ ושמח ביחס לדיסק הראשון ומשובצים בו שירים כמו ""Carol (הזבובים), "זה נכון", "ריקי", "השכן" (זקני צפת), "שקט שקט בייבי" (צמד ראות), "הכל יכול" (הבליינים) ועוד.
זקני צפת - השכן
בין אלו משולבים תסכיתים קצרים עם טקסטים מופרכים לחלוטין. פסטיבל הדחקות הזה נפרס על פני 20 רצועות שנשמעות יחד כמו דני סנדרסון על ספידים עם ריצ'רץ' פתוח. קצת יותר מ-70 דקות שמריחות כמו רוח נעורים הזויה, מוטרפת ומלאה בחוש הומור ספונטני, יצירתי וייחודי למאור כהן. הדיסק הזה מיועד לכל מי שמחפש
בדרך כלל את התוספות, הבי-סיידים (למרות שמדובר בסינגלים) והמיוחדים שבתפריט.
הדיסק הראשון חושף את הפן הרגיש, האצילי, ההרמוני ולעתים השמלצי של מאור. הוא מאגד בתוכו שלושה שירים מפרויקט שירי בודלר שיצא לפני שלוש שנים, שני שירים חדשים שהוקלטו עבור האוסף, ביניהם "לילה עיר" שזוכה להשמעות נכבדות, ואת הלהיטים הנוגים יותר כמו "שישי שבת", "רק אל תלכי", "הכי יפה בעולם" ועוד.
לאוסף השתרבבו כמה שירים שהיו הולמים יותר את היחידה השנייה של האוסף כמו "חזיר היבלות" (מהראשון של זקני צפת) ו"העט של בנצי" שיצא במהדורה מוגבלת באלבום שנקרא "רק בהופעות".
מורגשים בחסרונם
הפיצול בין החטיבה הקומית לדרמטית לא יכול להיות אבסולוטי. גם כשמאור שר בנימה רצינית על יום הבוחר מובן לנו שאף אחד במערכת החינוך לא חשב לנתח את הטקסט לקראת הבגרויות.
מאור כהן - לילה עיר
כשמקשיבים לאורכו ולרוחבו של האוסף מגלים זיקית מוזיקלית שכישרון המשחק וחוש ההומור שלה חקוקים בה ונדמה שכהן הוא לפני הכול בדרן. במקרים בודדים, כמו בחידוש ל"שיר יום חולין", הוא שומר על פסון בוגר וממלכתי שלא גולש לבדיחות בזוקה.
באוסף ניכרים בחסרונם שירים כמו "אביר" (מהשני של זקני צפת), "תחכה" (מ"תן לי שלאגר 2") ויותר מכולם "רוק הזבובים" שמכיל את השורה הידועה "מה לא ידעתם, אין דבר כזה פה רוקנ'רול".
היעדרו בולט משום שזהו אחד השירים שעוסקים בעקיפין בקושי הקיים מלהתפרנס כאמן רוק בתעשיית המוזיקה המקומית. זהו אולי השיר שיכול להגדיר ולפענח את מהלכיו של האמנותיים והמסחריים של מאור כהן בצורה הטובה ביותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
