וידויה של מכורה: עצירה בוויסטריה ליין
רבים מאיתנו בוהים בערוצי הטלנובלה, צופים בסתר בסדרות טלוויזיה מקטגוריית הטראש או אפילו סוגדים ללהיטי מסך שהועם זוהרם. רק מעטים מוכנים להודות ומעטים עוד יותר - לספר על הרגלי הצפייה הביזארים שלהם. והפעם: "עקרות בית נואשות"
עקרות בית נואשות צילום: יח''צ
"זה בגלל הסדרה שמתחילה. עב"ם", מלמלתי.
"עב"ם"? הוא עמד מבולבל.
"נו, עקרות בית נואשות", עניתי בקוצר רוח.
"אבל זה בכלל לא ראשי התיבות הנכונות!" הוא הוכיח אותי.
בשלב זה הפסקתי להגיב והתחלתי לבהות בתוכנית שבדיוק התחילה. לכי תסבירי לו שנשות המשפחה, שכולן התמכרו כמוני לסדרה, המציאו את ראשי התיבות האלה ברגע של אי שפיות זמנית.
כן, אני מכורה לעקרות בית נואשות, ומתקשה להסביר למה. אני יכולה לדבר בשבחה של הסדרה, ועדיין לא מצליחה להסביר לעצמי ולסביבתי הקרובה מה יש בה שגורם לי לעקוב באדיקות מדי שבוע, בניגוד לסדרות אחרות שלא מטריד אותי כהוא זה לצפות בהן מדי פעם ואז לזנוח אותן לאנחות לחודשיים הקרובים.
בין הזדהות להפתעה
אולי זו העלילה שנעה בין דרמה חביבה, קומדיה שנונה, ואפילו מתח אקראי שנבנה היטב לקראת סופי העונה המושקעים במיוחד. אולי אלו בכלל הדמויות הקבועות בסדרה, שיש בכל אחת מהן משהו מכולנו, קצת שמח קצת עצוב.
עקרות בית נואשות - על שום מה?
החלטתי לברר עם עצמי אחת ולתמיד, אחרי ארבע עונות (ליתר דיוק שלוש וחצי. בהתחלה לא הבנתי מה הביג-דיל) מה יש ברחוב השקט וויסטריה ליין שמושך אותי בכל שבוע מחדש למצב בהייה טוטאלי, תוך פרצי צחוק בלתי נשלטים. אחרי 3 פרקים מהעונה החדשה, הגעתי לכמה מסקנות סמי-מדעיות.
ראשית, משחק מחושב בין הצפוי לבלתי-צפוי.
מצד אחד מספקים לי תסריטאי הסדרה מדי פרק התרחשויות שמביני דבר כבר יודעים לספר עליהן מראש. ההתנהגות המתבקשת של טיפוסי האופי בסדרה גורם לצופה האדוק להיאנח בקורת רוח ולמלמל: "אוי גבי, גבי. כמה צפוי שתעבדי על בעלך העיוור רק כדי להימצא במרכז הזרקורים של אירוע חברתי עשיר להחריד".
מצד שני, דווקא השיבושים בעלילות, ההטעיות המכוונות באשר לכיוון אליו הולך הסיפור וטבען המתעתע של דמויות אורחות, סוחטים קריאת הפתעה (בשקט, כמובן. שלא יתפסו אותי לא מוכנה) - מה שהופך את הסדרה לבלתי משעממת בעליל.
כיסוי מתוחכם לתמרון נכון
שנית, הביקורת החברתית שהסדרה מכילה בשפע. למתחילים במועדון העב"ם (כלומר אלה שיש להם דברים טובים יותר לעשות ביום ראשון ב-21:00) צריך להסביר שהשם "עקרות בית נואשות" הוא רק כיסוי מתוחכם לנשים שיודעות לתמרן היטב את בעליהן וילדיהן ולסחוט מהחיים את מה שהן באמת רוצות. שלא לדבר על ניפוץ המיתוס באשר לחיי הפרברים השקטים, ועל העובדה שהסדרה לא מתביישת להכריז: לא כל משבר אפשר לפתור. אלה החיים.
ושלישית, ואולי הממצא החשוב מכולם, לא בטוח שכדאי לנתח למה אנחנו מתמכרים לדברים מסוימים. באתי, ראיתי, נהניתי. זהו, אני נואשתי מלהסביר.
נא להמתין לטעינת התגובות
