צופי "רגליים קרות" זכאים להחזר כספי

סרטו של דורון ערן "רגליים קרות" הוא יצירה שמעליבה את הקולנוע הישראלי. תסריט בלתי קביל לחלוטין, מלווה בבימוי קהה חושים, צילום המזכיר באופן חשוד איכויות של מסרטת וידיאו ביתית, שלא לדבר על המשחק. מדובר בעלבון כבד לכל הנוגעים בדבר

מאיר שניצר | 25/3/2009 7:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
רגליים קרות
רגליים קרות צילום: מתוך הסרט
בהצגתו "הכלה וצייד הפרפרים" עקב נסים אלוני אחר גילה אלמגור, כלה צעירה הנמלטת מחופתה ומתגלגלת לגן פורח, רק כדי לפגוש ביוסי בנאי, צייד פרפרים בעל הליכות מוזרות ואוצר מילים משונה. 42 שנה חלפו מליל הבכורה של ההצגה האגדית ההיא, והנה חושף דורון ערן ברבים עוד כלה עברית. הפעם זו הילה וידור, הבורחת מהתייצבות באולם החתונות (ומהחתן רון שחר), ומתגלגלת לבית קפה תל אביבי, רק כדי להיפגש שם עם עובדי המקום, ציון ברוך ואיריס פן.

וידור איננה אלמגור, ברוך אינו בנאי, וערן ודאי וודאי שאיננו אלוני המנוח. למראה "רגליים קרות" שהתקין, צפה ועולה בושה על עצם חוצפתו של המבקר להסמיך סרט דל זה אל זכר העבודה הקאנונית ההיא, שהותיר אחריו אלוני. העלבון הוא כבד - והכוונה היא קודם כל לעלבונם של אותם פתאים שרוכשים כרטיסי כניסה לסרט זה - וכולו גזור מנקודות מבט קולנועיות. תסריט בלתי קביל לחלוטין, מלווה בבימוי קהה חושים, צילום המזכיר באופן חשוד איכויות של מסרטת וידיאו ביתית, עיצוב סביבה עלוב. שלא לדבר על המשחק.

"רגליים קרות" הינו סרט שגורר רגליים כבר שלוש שנים לפחות, ועתה, כשנמצאה לו סוף סוף אכסניה פומבית, הוא מטפס מיד אל הצמרת הגבוהה של העבודות הפילמאיות היותר ירודות מתוצרת הארץ. זהו סוג של סרט המתחנן לתחרות כלל-ארצית, שבה יתמודדו רבים וטובים על ניסוח עלבונות ודברי גנאי כלפיו.

מילא הזלזול במשתתפים שטרחו על התקנתה של זיבורית זו. להם, לפחות, אמורים היו לשלם עבור התבזותם המקצועית. אבל במה אשמים כל אלה החשים צורך לתמוך בתעשיית הקולנוע המקומית ונפרדו מ-35 שקל, דמי כרטיס הכניסה לאולם? מי יזעק את מכאובם?
קרן הקולנוע הישראלי השקיעה?

הכותרת הפותחת את "רגליים קרות" שייכת ל"קרן הקולנוע הישראלי", ומעידה על כך שכספים ציבוריים הנגזרים מהקצאות חוק הקולנוע הוזרמו להפקה זו. "קרן הקולנוע הישראלי" מעסיקה מנגנון עובדים מגוון, שמנפה תסריטים, מתמקח עם יוצרים, מפקח על ביצוע הפקות, וכמובן מעביר אליהן כסף.

אם הקרן הזו השקיעה ולו גרוש בודד אחד ב"רגליים קרות", היא מייתרת לגמרי את המנגנון שלה עצמה. שהרי איך בכלל ניתן לנמק דחייתו של תסריט כזה או אחר, אם נמצא בתקציבה אותו שקל שהיא העזה להזרים ל"רגליים קרות"?

הצטרפותה של "קרן הקולנוע הישראלי", באמצעות הכספים בבעלותה, אל הפקות קולנוע מקומיות, יש בה כדי להעניק להן חותם של איכות מסוימת, הנובע מתהליך של סינון מוקדם. אם נמצא מישהו שאישר תמיכה בפיגול קולנועי זה, חובה

ציבורית היא לבטל מכל וכל את מוסד הלקטורים המסננים ומנפים הצעות של פרויקטים פילמאיים כאלה או אחרים.

בשבוע שעבר סוקרה כאן הפקתו של "גוטל בוטל", סרט חובבני ישראלי, הניתן כעת לצפייה דרך האינטרנט. גם בהפקת הסרט המיותר ההוא שולבו כספים שנלקחו מתקציב המדינה. זכותם של איגודי היוצרים בישראל להוסיף ולהפגין ברחובות בנוגע לשמירתן של סוגות העלית שהרשתות המשדרות - ערוץ 2 וערוץ 10 - התחייבו לתמוך בהפקתן.

מצד שני, כשקרן הקולנוע הוותיקה, שעל פעילותה החיובית התקיים עד כה קונצנזוס רחב, טובלת בשלוליות של איכות מעופשת, כמו זו שפורטה לעיל, גם היוצרים צריכים להתפכח איכשהו. במה שונה השקעה ציבורית ב"רגליים קרות", מהשקעת כספים ששוריינו לסוגת עלית באחד מפרקי "הישרדות" או "האח הגדול"?

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים