בלי שורטקאטס: ג'יי ברנאן בהופעה
מי שתוהה מי זה ג'יי ברנאן, כנראה פספס את "שורטבאס" שם יזכר כבחור שזכה לביצוע אישי של ההמנון האמריקאי. מאז הוא פצח בקריירת סולו, שבר לבבות והקסים את הקהל בשתי הופעות בלבונטין 7
בהתחשב בעובדה שבסרט הוא מופיע בעירום מלא בסצינת סקס קווירית, קשה לשמור על אווירה רשמית כשאתה מופיע מול קהל שמכיר אותך מכל הזויות. וזה סוד הקסם. בזמן שהנוכחים באולם מחפשים מקום לשבת בתחילת ההופעה, ג'יי מסתובב בין כולם ומחפש מכרים, או מחפש להכיר את כולם, ועיני הכל נשואות אליו בתדהמה.
אבל אז, כשהוא עולה על הבמה זה מרגיש כאילו האולם הופך לסלון קטן. הוא מוציא מהכיס פלאפון, מפתחות וארנק, מניח אותם על הכסא ומתחיל לכוון את הגיטרה. מדי פעם הוא בודק בפלאפון את השעה, או האם קיבל מסרון מחבר ומצהיר "הפעם רק בדקתי את השעה, זה לא היה סמס. אם זה היה סמס זה היה לוקח הרבה יותר זמן כי הייתי כותב לו בחזרה"
המוזיקה של ברנאן תמיד מתנגנת בקלילות, פסקול קיץ עדין לרביצה במרפסת או לטיול בפארק. הוא בדרך כלל נשאר בטונים גבוהים ועדיין מצליח לא להשמע צווחני, כשהוא מלווה רק בגיטרה אקוסטית. למרות שהוא מתעקש שלא יתייגו אותו כזמר קווירי, הטקסטים שלו נוגעים הרבה ביחסים שבין גבר לגבר, בהם הוא מרבה לשלב הומור ביחד עם משפטים שגורמים למאזין להנהן בחיוך מעט מריר:
cuz boy meets boy and boy runs away
or girl meets girl and she’s afraid to stay
we end up home alone watching court tv
not living ever after happily
(מתוך Ever after Happily)
לא פחות משג'יי אוהב לשיר, הוא אוהב לדבר, והרבה. אחרי כל שיר מגיע סיפור קצר על חוויותיו בארץ. את ההופעה הוא פתח בכיחכוך בגרון והתנצלות "הגרון שלי מלא בטחינה! גיליתי את הסביח". על טיול ספונטאני לים המלח: "התחבורה הציבורית שלכם מחורבנת, אלוהים! בסוף החלטתי להשכיר אוטו והתאהבתי בפקיד, אבל אני לא יכול לגלות לכם את השמו כי אתם תגנבו לי אותו". ועוד כהנה וכהנה מעשיות שהופכות את כל האירוע הזה לאינטימי ומקסים.
ומקסים, זו מילה שמתארת את ברנאן מצוין. הקהל יושב מהופנט ונרטט, וכשהוא שר שיר קצר שכתב על הפקיד מ"אלדן" בדרך חזרה מים המלח, ההרגשה היא שכולם בקהל עוד רגע צועקים "הלוואי שהייתי פקיד באלדן!!!"
בימים אלה ג'יי משתתף בהקלטות לאלבום של הקומיקאית מרגרט שו. הוא יבצע שיר שנקרא "Relax your necks" שיעסוק, איך לא, במין אוראלי. ובשתי הדקות שלו הנוכחים באולם לא פעם מצאו את עצמם עם יד על הפה ולחיים סמוקות ממבוכה,
בנוסף לפרוייקט הזה, הוא עובד על אלבום קאברים שיצא ב7 ביוני. בינהם ניתן יהיה למצוא ביצוע לשיר Zombie של הקראנבריז', שיר בצרפתית של סלין דיון שנקרא "Pour que tu maimes encore", וגם הפתעה גדולה לקהל הישראלי: ביצוע לשיר "ארים ראשי" של שי גבסו, אותו ביצע בהופעות בלבונטין בעברית רהוטה ומרשימה, והצליח לרגש גם את אלה שלא ידעו שאפשר לאהוב שירים של גבסו.
ג'יי ברנאן הוא לא נגן גיטרה מבריק או זמר יוצא דופן, אבל יש בו איזון מושלם של שלווה ותשוקה, זיק בעיניים ובקול או מול איזושהי התכנסות מאוד אינטימית שפורצת ממנו החוצה. לפעמים קיוויתי שפתאום יעלו על הבמה איזה צ'לו או פסנתר, אבל ברנאן מעדיף לשבת שם לבד, ואם הוא מצליח למלא אולמות בלי יחסי ציבור ובהתראה של פחות מ24 שעות, כנראה שהוא באמת שווה את זה.