כוכב נולד: אולי ב"אמריקן איידול"
באקט בעייתי ברמה הסלולרית, לא נשלחו אמש מספיק אס.אם.אסים לחובי סטאר. כתוצאה מכך, המבצע הגרוע של הערב נותר בתוכנית, בעוד הסטאר המוצלח הלך הביתה. נועה רובין ראתה וכאבה

לירן דנינו - לפעמים
ספיישל היהודים תפור על לירן דנינו וזו כנראה הסיבה שהוא נבחר להיות האקט הפותח. את "לפעמים" הוא ביצע בדיוק האופייני לו. הרוק הקלאסי עם הטוויסט האלטרנטיבי סטייל מיוז את רדיוהד, מתאים לו כמו כפפה ליד של מייקל ג'קסון. זו הנישה של דנינו, תנו לו קצת רוק וקצת אנגלית ועברית, והוא עושה לכם מטעמים.
ולדי בלייברג - אם כבר
אם נתעלם לרגע מהפן המזעזע שולדי הינדס לראשו, "אם כבר" היה ההזדמנות של הדרמה-קינג להוכיח שהאנרגיות המתפרצות שלו לא מפציעות רק בשירי פופ אירוויזיוניים משנות ה-70 אלא גם ברוק נקי כמו זה של היהודים. אבל הגרסה הבלייברגית לשיר הפופולרי הייתה מתאמצת מדי ועיוותי הפנים ונפנופי הפן הפריעו לכל זיק של שמחה פוטנציאלית. אולי זו התספורת, אולי פשוט ולדי לא מתאים ליהודים והיהודים לא מתאימים לו.
רוני דלומי - לא קל
זה השיר של רוני. במשך השבועות האחרונים לא קל לה והפעם נראה כאילו סופסוף השירה לא עוברת ליד רוני, אלא דרכה - דרך העיניים, הגוף ובעיקר דרך התסכול שהצטבר בפנים וישב שם עמוק, מאז הפעם הראשונה שרוני נאלצה לשמוע את הביקורת של גל אוחובסקי. לטעמי זה הביצוע הטוב ביותר שלה.
מיי פיינגולד - אלה
מיי בחרה בגרסת המרגול צנעני לשיר "אלה". התוצאה עוררה מחלוקות פנימיות. אחרי סולו רגוע כל כך אמש, בספיישל גידי גוב, ציפיתי כנראה לקצת יותר רגש מזמרת הנשמה האמיתית
ראם כהן - שחק אותה
לרגע זומזמו אוזניי בתדהמה. הכיצד לוקח ראם כהן, הכוכב מקיסריה, את השיר האלמותי הזה והופך אותו ליצירה מזרחית בסגנון שרית חדד של 1992? בשמיעה ראשונה מדובר בגימיק לכל דבר, שבנוסף לעובדה שהוא גימיק, גם גרם לראם לא לדייק בשירה ואפילו לזייף קצת, אבוי לנו. בשמיעה שנייה, עדיין מדובר בגימיק.
מורן מזוז - אין לך מקום
מורן לקחה קשה את השיר הטראגי של היהודים וניסתה להשליך אותו על מכאוביה שלה, המצב הטעון בו שהתה גרם לביצוע של מורן להיות כבד מדי ואיטי עד כדי נמנום. מצד שני מדובר בזמרת נשמה אמיתית ולרגעים אפילו בסוג של אום כולתום מודרנית. לא הביצוע הכי טוב שלה, אבל מזוז היא מזוז.
מה הסיפור שלכם מסמסים יקרים? אחרי שראם עמעם את חושיי, ולא לטובה, בא חובי והוכיח שאפשר להתחבר לסגנון לא לך. חובי לקח את "כל הסיפור" והפך אותו לשיר פופי-גלאם רוקיסטי שמתאים לחובי כמו מייק אפ חיוור ועיפרון שחור. הצרחה בסוף עשתה את כל הערב והז'ונגלריות, למרות ההערה של מרגול, תאמה היטב את הסיטואציה.
הביצוע הטוב של הערב לא קיבל את הכבוד הראוי לו, ולמבצעו, וחובי היקר נשלח אל מאחורי הקלעים לארוז את הפקלאות. מוטב לו, לחובי היקר, לנסות את מזלו ב"אמריקן איידול". שם באמת יש כוכבים גדולים.