אל תקראו לי מותק
בזמן שמרגול ואוחובסקי מתאוששים מההלם, רוני דלומי כבר חושבת קדימה. ההפתעה הכי גדולה בתולדות "כוכב נולד" (ותודה לצבא המסמסים של פיני בדש) צריכה עכשיו לתכנן קריירה - ותדמית המאמי שהדבקתם לה לא ממש עוזרת. רגע לפני שהיא יוצאת לחגוג בסיבוב שוקו עם החבר'ה, יש רק עוד עניין קטן שיושב לה על הלב: "אני מפחדת שיגידו שזה לא מגיע לי"
כמה שבועות אחר כך, בעודה מנסה להתרגל לאור הסנוורים של הפריים טיים, הטוקבקים כבר אמרו הכל: כתבו שהיא מזויפת, קבעו שהיא מגזימה בכוונה, הכריזו שהיא כאן בגלל היופי ולא בזכות הכישרון. בקיצור, חמודה מדי. הפרק החדש והמסחרר בחייה של רוני דלומי החל להיכתב.
"לפני התוכנית אמרתי לאמא שלי, 'בטוח יגידו שאני מזייפת את החמידות'", היא מחייכת וגבותיה מתכווצות, "שאני מתקתקה מדי. הרבה אמרו לי שזה נראה טיפה מוקצן. אמא תמיד אומרת לי, 'תגידי, רוני, את באמת מתלהבת כל כך רק מלצאת עם חברים?'. ואני אומרת לה,'אמממ, כן'. ידעתי שזה יגיע. אם זה בא מאמא שלי, בטוח שזה יבוא מהקהל".
היתה לך משימה לא פשוטה. כבר הבנת איך נלחמים בחמידות?
"לא נלחמים, חס וחלילה, פשוט מראים עוד רבדים. שרים שירים עם טקסט אחר. לא עשיתי דבר להילחם בזה. פחדתי שיגידו 'היא רק חמודה'. ובתוך העונה זה הגיע וזה באמת מאוד הפריע לי. זה מעולה להיות חמודה, אבל אני לא רק".
ה"לא רק" הזה הביא השבוע את דלומי עד הסוף הכי חמוד שאפשר היה לדמיין. הכוכבת מודל 2009, זו שנולדה כנגד כל הסיכויים והתחזיות בדבר טיול הגמר שמצפה לפייבוריטית מיי פיינגולד. הנערה השנייה שזוכה בתוכנית, אחרי חמישה כוכבים ממין זכר. היורשת של נינט.
עכשיו היא כבר מוקפת בלהקת אנשי יחסי ציבור וסטיילינג, שעמלים בשבילה מסביב לשעון. מלווים אותה לצילומים, לא מפסיקים להציע מים, דואגים לפתוח לה נתיבי אוויר ומוודאים שהיא בסדר בכל רגע נתון. והיא, לא יעזור שום דבר, עדיין
כשהספר מושך בשיערה, דלומי היא שמתנצלת. וכשמספרים לה שהזמינו בשבילה אוכל, היא מבקשת, אם אפשר, שזה לא יהיה יקר מדי. מזל שלפחות את הטוקבקים, כמה לא מנומס מצדה, היא פשוט הפסיקה לקרוא. "אני אמנם אופטימית אבל כשהביטחון מעורער אז התגובות הרעות משפיעות", מודה דלומי ומניחה יד על החזה. זו מחוות ההתנצלות שלה, שחוזרת שוב ושוב ושוב.
את יודעת שהעיסוק הציבורי בך, מדיווחים במדורי הרכילויות ועד לטוקבקים משמיצים, רק ילך ויגבר בתקופה הקרובה?
"אני יודעת, אבל לא נורא. כי גם יש טוקבקים מעולים".
כמה שניות אחרי הגמר כבר הכתירו אותך בתור המאמי הלאומית החדשה. את מוכנה לתפקיד הזה?
"אני לא יודעת. אני צריכה לנחות".
הצופים המסורים של "כוכב נולד" זוכרים ודאי את הילדה הצנומה עם ערימת התלתלים, שהצהירה כבר בפתח העונה כי היא עדיין לא החליטה אם כל הסיפור הזה בכלל בשבילה. "נורא התלבטתי. כשבאתי לאודישן הראשון, ניגשתי לאחת התחקירניות ואמרתי לה, 'אל תיקחו אותי ברצינות, באתי לנסות'. ועד היום שלפני מחנה האימונים, לא ידעתי אם אבוא או לא. בסוף החלטתי ללכת".
הסיבה עיקרית ללבטים היתה אמא יפה דלומי, אשת חינוך דרומית, שהבינה היטב לאיזו מערבולת עומדת בתה להיכנס. "התוכנית הזו מאוד חשופה", מסבירה דלומי האם, "היום חזרנו הביתה מהגמר באילת וכל הטלפונים, הנוכחות של המשפחה בטלוויזיה וכל אחד שמותר לו להגיד כל מה שהוא רוצה. אני מדברת איתה וקוראת אותה וקולטת כמה שהיא עייפה. אז אני אומרת קיבינימט, מי צריך את זה. מצד שני זה נתן אפשרות להציג את הכישרון של רוני בפריים טיים. עד הרגע האחרון אלה היו שתי משקולות באותו משקל, ולכן ההחלטה היתה קשה".
אל הקושי הנפשי שבחשיפה הצטרפו גם לבטים אסטרטגיים. "פחדתי מזה שהתוכנית היא קיצור דרך", אומרת רוני, "לא ידעתי מה נכון בשבילי. ידעתי שאם אני רוצה לבנות איזה מסלול בצורה בריאה, אז הדרך המקוצרת היא לא נכונה. אמרתי, 'אם אני מגיעה לנבחרת ואני עפה, האם זה ישפיע? האם אוכל להתפתח אחר כך?'. למרות שעכשיו, כשאני אחרי זה, אני מבינה שזה שטויות. כי מה שחשוב זה מה שאתה עושה עם זה. הנה חן אהרוני למשל, שלא הגיע לגמר, והוא מצליח והוציא שני סינגלים.
"במהלך התוכנית כל הזמן התרכזתי בלקחת את עצמי כמה שיותר רחוק. הרגשתי שאני מפוספסת, שאני לא מביאה את עצמי. רק בחצי גמר הבנתי שזה ממש לא משנה אם אגיע לגמר או לא. הכל תלוי באיך אתה עושה את זה. זו אחריות גדולה".
בניגוד למה שנהגו לייחס לך עד היום, זו לא ממש חשיבה תמימה.
"כן, אני אולי תמימה לפעמים, כבר שמעתי את זה. אבל אני גם מאוד מפוכחת. אני יודעת מה קורה, נמצאת עם רגליים על הקרקע".
בקרוב תחגוג דלומי יום הולדת 18, בדיוק מחצית ממספר השנים של אחיה הבכור. אחותה האמצעית מבוגרת ממנה בכ-13 שנים. "חיכינו לה הרבה שנים, היתה לי בעיה ולא יכולתי להיכנס בקלות להריון", מספרת האם יפה. "זה היה הריון קשה ביותר. כל יום היה חשש שהוא עומד להסתיים, מאוד מזכיר את מה שקורה בכוכב נולד. במהלך כל ההריון הייתי מאושפזת ובכל יום הדופק שלה נעלם וחזר. כשרוני נולדה הייתי כמעט בת 40". היא הגיחה לאוויר העולם בחודש השמיני. "מושלמת, יפה, הכל במקום", משחזרת האם, "ואיך שהיא נולדה היתה אהבה גדולה. גם נורא חיכינו לה וגם היא היתה ילדה קסומה. הגרעין שבתוכה הוא גרעין טוב".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אצל רוני הכל זורם. בלי בכי או מלחמות. היא אהבה שמלות ומלמלות. זה מוזר, היום היא הולכת המון על פשוט. היא לא רוצה להיראות הכי יפה, כדי לא להתבלט או להיות יוצאת דופן. 'אני רוצה להיות אני' - זה משפט המפתח אצלה. הבירור הזה של מי אני ומה אני, הוא משהו שמלווה אותה כל הזמן. יש לה מודעות עצמית מאוד גבוהה וכל הזמן היא בודקת את עצמה. היא לא נותנת לדברים פשוט לחלוף".
עד כיתה ז' למדה דלומי ריקוד במרכז בת דור בבאר שבע, ויום אחד בישרה למשפחתה שהיא רוצה להתחיל לשיר. לפני זה אף אחד בבית לא שמע אותה פוצחת בזמירות, אפילו לא באמבטיה. "ההורים שלי אמרו, מסכנה, היא חושבת שהיא שרה יפה", נזכרת רוני. "אמרתי להם, 'אני אפרוץ מתוך להקה צבאית, כמו ששלמה ארצי התחיל'. ואחותי היתה אומרת להורים שלי, תגידו לה שזה לא יקרה. אבל אני התעקשתי, 'זה יקרה, אני אלך לפיתוח קול וזה יצליח'".
מסכת השכנועים עבדה. אבי דלומי, פנסיונר של בזק המשמש כיום כמגשר, החל במהרה ללוות את בתו המתבגרת להופעות בטקסים מקומיים ובתחרויות.
בכמה תחרויות התמודדת עד "כוכב נולד"?
"השתתפתי בתחרויות ברוסיה, בבולגריה, בקניון בבאר שבע".
ותמיד זכית במקום הראשון, נכון?
"כן".
איך את מסבירה את זה?
"לא יודעת".
זו רק השירה שמקסימה את כולם?
"לא", משיבה דלומי בנחישות נדירה. אז מה עוד? "אני חושבת שיש כאן את עניין 'כל החבילה'. אם זה היה רק השירה שלי אני לא יודעת אם זה היה מספיק".
ומה עוד יש בחבילה הזו?
"אישיות ואולי הלוק, יכול להיות. אני חושבת שבתחרות הזאת באתי לידי ביטוי באישיות, אולי אפילו יותר מאשר בשירה. אני חושבת שבגלל שהבאתי את הקטע הנפשי באודישן הראשון, על השירה ניתן דגש בשלב מאוחר יותר. ואם הביצועים שלי לא היו משתפרים, לא הייתי מגיעה לסוף".
אז את לא עובדת על החן, מנסה לשחק קצת על המראה התמים?
"מה זה לא. לא. לא. לא".
ראש מועצת עומר, פיני בדש, זוכר בדיוק מתי למד לראשונה לשלוח אס-אם-אס. זה קרה איפשהו במעמקי העונה השנייה של "כוכב נולד". עדי כהן, בוגרת אחרת של הממלכה הקטנה שלו, התמודדה אז בתוכנית ואפילו הגיעה לגמר ההראלים. מאוחר יותר הוא נודע כמי ש'חיסל' את ג'קו אייזנברג, כשהוביל חרם נגדו על רקע שלשלת הפה בה לקה מיד אחר זכייתו. היום רואה עצמו בדש, ידיד משפחת דלומי, כבעל מניות מרכזי בזכייתה המפוארת של רוני.
"פנינו לכל מי שרוצה לקבל הודעה בזמן אמת על משלוח אס-אם-אס", מפרט הח"כ בדימוס את תוכנית המבצע, "אנשים הרי נמצאים באירועים ובחתונות והם צריכים תזכורת. כל מי שנרשם קיבל הודעה 'עכשיו מתחילה ההצבעה, רוני היא מספר 3 ל-2020'. ואז כולם שולחים. זה עבד יפה. לי יש שני מכשירים ולאשתי יש מכשיר אחד ופעם, בדרך חזרה מאירוע, קיבלנו הודעה. עצרנו בצד והרבצנו 30 אס-אם-אסים".
בשלב מסוים, כשדלומי נותרה נציגת הדרום היחידה בתוכנית, גויסו לטובת פרויקט יילוד הכוכבת כל תושבי הסביבה. מבאר שבע ועד ערד, הם נעתרו לפקודת היום שיצאה מעומר, נרשמו לשירות האס-אם-אסים בהתלהבות ותלו שלטי חוצות בהתנדבות. בדש, על פי ההערכות, אחראי לעשרות אלפי קולות שקיבלה דלומי.
"היא הכוכב נולד האמיתית", הוא גאה להכתיר, "ילדה ששלפו אותה באמצע בגרויות, לא זמרת מקצועית. ילדה פשוטה, מקסימה, טובה, תורמת בכל פעם שצריך. הבעיה שמאז שהיא זכתה היא שפוטה של 'המערכת', רצינו שהיא תשיר בפתיחת שנת הלימודים ואין אישור עליה. אתה מבין, 'אין אישור!'".
בליל הגמר ערך בדש אירוע המוני בבריכת היישוב המבוסס שלו, שלרוב מפלס את דרכו לכותרות בזכות אחוז המתגייסים הגבוה והמאבק הלא נגמר מול השכנים הבדואים. "עשינו הקרנה בבריכה אבל שכחנו להזמין מציל", מספר ראש המועצה, "כשמיי הודחה קפצנו כולנו כי ידענו שאם היא הודחה אנחנו במצב טוב. כשצביקה אמר 'הכוכב הנולד הוא', כולם צעקו 'היא' והתחיל בלגן. לא הצלחנו למנוע מאנשים לקפוץ לבריכה. ואז התארגנה שיירת מכוניות שנסעה ברחבי היישוב וצפצפה. צ'מע, 'כוכב נולד' זה לא משהו, אבל זו עוד גאווה ליישוב הקטן הזה".
ואמנם, מרגע שהכריז צביקה הדר על הזוכה, מרגיש בדש שהוא לא פחות סטאר מדלומי. "אתה לא יודע כמה טלפונים אני מקבל. מלשכת הנשיא, מראש עיריית קריית אונו, ממפקד בה"ד 1, ראשי ערים ומועצות. זו גאווה גדולה".
הדבר היחיד שחורה לו בכל הסיפור הזה הוא שינוי התדמית שעברה השכנה הקטנה מהווילה ליד, ככל שהתקדמה העונה. השיער הסורר נאסף לאחור, עור הפנים התוודע לשכבות של איפור והרגליים הארוכות נחשפו מתחת לחצאיות שהלכו והתקצרו. בתוך שלושה חודשים הלחינה דלומי שיר התבגרות מינית שייכנס לספרי הביולוגיה.
"זה ממש לא מהלך מודע", היא מבהירה, "גם לפני התוכנית נתתי ביטוי לכל מיני סגנונות. בתוכנית יצא שזה מאוד שונה, כלומר שונה מהצד החמוד".
לא הרגשת מוזר עם הסטיילינג והתדמית שהלבישו לך? הרי זו לא באמת את.
"אפשר לשחק דמות. יש כל מיני סוגים של פאם פאטאל, יש גם פאם פאטאל נשית עדינה. הראיתי את זה רק מעט, זה בסדר. מה שהיה לי חשוב זה שאני אבוא לידי ביטוי ווקאלית, ולא הרגשתי שמדובר במשהו קיצוני או בוטה".
ביומיום את מתאפרת?
"בכלל לא. גם לא כשאני יוצאת עם חברות. כשהתחיל 'כוכב נולד' הן אמרו לי, 'רוני, את צריכה להתחיל לטפח את עצמך, יצלמו אותך פפראצי'. אבל אפילו לחזרות באתי עם חולצות בית ספר".
אין טעם לנסות לגרד. רוני דלומי ("הייתי בצופים, אני מהמורליסטיות") היא התגלמות קלישאת הבת של השכן. ילדה טובה עומר שהבילוי המועדף עליה הוא גיחה עם חברים לסניף ארומה בביג בבאר שבע, שם היא נוהגת להזמין שוקו. מרד נעורים? אפיזודות ליליות פרועות? דעות פוליטיות שחורגות מהקונצנזוס? את השלדים תחפשו בארון אחר. "רוני היא הילדה הכי מקסימה של החברים", מאששת חברתה אור דביר, "היא הכי תמימה, הכי דואגת, אף פעם לא לוקחת צד במריבה. תמיד נורא חשוב לה שכולם יהיו חברים והיא מנסה לרצות את כולם. אם יש מריבה מתקשרים לרוני שתפשר. לא שותה, לא מעשנת, לא עושה כלום".
היה לה חבר?
"היה, אבל לא רציני. הוא לא היה משהו בכלל".
גם החברה בר סילברמן לא מצליחה לסדוק את הרושם הכללי. "רובנו כבר בני 18 ויש שמעשנים ושותים, זה לגיטימי בגיל הזה", היא אומרת. אבל רוני אף פעם לא נוגעת בזה. היא תמיד יוזמת יציאות. היה חשוב לה גם בזמן התוכנית להיות הרבה עם חברים ולשמור על היציבות. לא לתת לדבר הזה שנקרא 'כוכב נולד' להפריע. היא שמרה על שגרה ואין לי ספק שהיא תשמור על קשר ולא תוותר על זה גם עכשיו".
והרי סוג של פרדוקס. מצד אחד הפכה השבוע דלומי לדוגמנית הפוסטר של עידן התמימות המחודש בבית החרושת של טמירה ירדני לייצור כוכבים. מודל החזרה לשורשים. מצד שני, אי אפשר להתעלם מדרך הייסורים שהעבירו אותה במהלך העונה מנהלי הפיקוח באותו מפעל ממש, הלוא הם שופטי התוכנית. החזות הסטרילית והמלאכית של הנערה מעומר לא הפילה את גל אוחובסקי ולא ברווזה את מרגול. שבוע אחר שבוע הם מתחו ביקורת על יכולותיה המקצועיות, הסבירו לה שזה לא זה ושלחו אותה לגיליוטינת האס-אם-אסים. הקהל בבית חשב אחרת ודאג לשמור אותה בתמונה. בסביבתה של דלומי מספרים שהיא נשברה.
"זה נורא פגע בה", מגלה דביר, "כי היא שרה שירים שהיא מאוד מחוברת אליהם ופתאום אמרו לה שזה לא טוב ולא מתאים לה, זה די הפיל אותה. היא כל הזמן היתה בסביבה שרק פרגנה לה ופתאום אומרים לה שהיא לא טובה, מול העיניים של כל המדינה. זה הפיל אותה. כשהיא הגיעה הביתה, היא נראתה על הפנים. היא היתה עייפה והיה לה קשה. עייפה נפשית מהתהליך הזה. נתנו לה להרגיש שהיא לא טובה. אבל היא תפסה את עצמה ואמרה 'אני אלחם בשיניים', זה הפתיע אותנו לשמוע אותה ככה".
השבועות חלפו והמתח הלך והצטבר. בזמן שרוני ספגה בשקט את הערות השופטים והקפידה לשדר נחישות, שקלה אמא יפה לשלוף אותה מהתחרות. "אני זוכרת שגל אוחובסקי אמר 'מי את, רוני דלומי?'. החברים שלה אמרו, 'זאת רוני, הוא לא מבין על מה הוא מדבר'. נדמה לפעמים שההתנהגות שלה מוגזמת, אבל זו היא. כל הזמן אמרתי לעצמי, מה אני עושה? סבתא של רוני אמרה, 'אם זה היה בית משפט רגיל היינו הולכים לעליון', אבל מה אני אלך לריב עם מרגול? זה המשחק ונכנסנו אליו. כל פעם ששמעתי את הביקורת התכווצתי, כאב לי על הילדה. הלוואי והיו פוגעים בי ולא בה".
גם כעת, ממרומי ממלכתיותה, מתעקשת רוני שהיא לא לקחה את זה אישית. "זה נאמר ממקום מקצועי", היא מחייכת חיוך דלומי, "ברור שלא כיף לשמוע ביקורת, אבל כשאתה נכנס לתוכנית כזו, הגיוני שתשמע אותה".
היה נדמה שהרבה פעמים הביקורת לא קשורה למוזיקה.
"אין ספק שזו תוכנית טלוויזיה, אז זו לא יכולה להיות ביקורת בונה בלבד. הדברים נאמרו ממקום של כנות, רק בהרבה יותר קיצוניות. זה צריך להיות מעניין וזה בסדר וגם את זה אני לוקחת בחשבון. לקח לי זמן ללמוד איך ולאן לקחת את זה. זה בסדר שחלק מהשופטים לא אהבו את הסגנון שלי. זה לגיטימי. לא נלחצתי מהביקורת הרעה, זה פשוט היה עקבי משבוע לשבוע. הפעלתי את מנגנוני ההדחקה, אחרת לא הייתי עומדת בזה".
אבל ההדחקה טובה רק עד גבול מסוים.
"ההפקה נתנה לנו פגישה שבועית עם פסיכולוגית, אז דיברתי איתה על זה וגם דיברתי עם ההורים והאחים".
ולאיזה מסקנות הגעת עם הפסיכולוגית?
"דיברנו על איך כל אחד מתעלה על עצמו משבוע לשבוע. ואצלי אין מה לעשות, השיחות היו בעיקר על השופטים. באופן כללי למדתי לכבד את הדעה של השופטים, אבל שמותר גם לא להסכים איתם".
היו רגעי שבירה?
"לא, מה פתאום. אם אני פה, אני עושה את זה הכי טוב שאני יכולה. זה לא היה קל. היתה לי תחושה שאני לא מגובשת מוזיקלית עד הסוף כמו החברים האחרים. זה העלה איזה חשש וזה ערער לי את הביטחון".
לא ניסית לייצר לעצמך הגדרה מוזיקלית?
"כשנפגשתי עם 'היהודים' הנושא הזה עלה ואמרתי להם שאין לי הגדרה ברורה. אז הם אמרו והכי בצדק, 'את לא צריכה להחליט ולקבוע. תעשי מה שכיף ומה שאת אוהבת'".
דווקא בגמר נראית רגועה יותר מבכל העונה.
"אני חושבת שבשלב הזה היה לי הרבה פחות אכפת ממה שיגידו השופטים. ברור שולאדי ומיי יותר מנוסים, אבל לכולם יש אותם כלים. הרגשנו לגמרי שווים וגם מאחורי הקלעים היינו חברים מאוד טובים וכולם עזרו אחד לשני מכל הלב".
ועכשיו, יש תחושה של שחרור? או פחדים חדשים?
"אני מפחדת שיגידו שזה לא מגיע לי. כי אני לא זמרת שאמרו עליה במהלך התחרות שהיא תגיע לגמר. להפך, לא הייתי פייבוריטית. מזה אני מפחדת".
אבל כבר הוכחת את ההפך.
"אני מפחדת שיגידו,'לזה או לזו הגיע יותר'. אבל זה כבר עניין שלי עם עצמי".
ובאופן אישי, את חושבת שלמישהו אחר הגיע יותר?
דלומי משתהה. נראה שדווקא יש לה מה לומר בנושא, אבל היא חוששת. מנסה למצוא את המילים הנכונות, להתנסח בעדינות ולחמוק ממלכודות. "אין לי תשובה לזה", היא מחלצת בסוף חצי משפט לקוני, "אמרתי כל הזמן, 'מה שצריך לקרות יקרה'".
ובכל זאת, מה לגבי מיי? העובדה שהיא מגובשת ובשלה יותר מוזיקלית, שהשופטים סימנו אותה לאורך כל הדרך, לא היתה אמורה להעניק לה את הניצחון?
"אני לא יודעת. באמת... לא יודעת מה לענות".
יפה דלומי, שמתערבת בשלב זה בשיחה, נשמעת קצת יותר ברורה. "היתה ציפייה שמיי תזכה", היא אומרת, "לא מבחינת העם, אלא מבחינת השופטים והמבקרים. הם רצו שמיי תזכה ופתאום רוני נתקעה להם. עכשיו יגידו, 'לא הגיע לה', 'היא לא משהו', 'היא בינונית'. מעצבן שלכל אחד יש מה להגיד. אני חושבת איך אני אחסוך לה את זה, אבל אני לא. בכל זאת, היו הרבה אנשים שהצביעו בשבילה וזה אומר הרבה מאוד".
רוני, את מסכימה? משם נובע הפחד?
"כשאתה בתחרות הביטחון מתערער, זה כנראה תוצר של זה".
אולי בתוך "כל החבילה", כמו שהגדרת את זה, את פחות בטוחה בשירה שלך ויותר בלוק ובאישיות?
"יכול להיות".
ההפתעה הגדולה כבר מאחוריה. השאלה לאן לוקחים את זה מכאן. אחרי שהשלימה את הבגרויות, תתגייס בשנה הבאה דלומי לצה"ל, לשירות בלהקה צבאית ("זה דבר שחשוב לעשות. אני לא רוצה להיכנס לסוגיית המשתמטים והקריאות לא לשתף ב'כוכב נולד' אנשים שלא שירתו. אני אצא שמאלנית נוראית"). במקביל, יחלו מאחורי הקלעים המאמצים להתניע את הקריירה המוזיקלית שלה. גם הלחץ התקשורתי יגיע מן הסתם די מהר.
את בטח זוכרת את מטחי הביקורת שספגה נינט על רקע העיכוב בהוצאת הדיסק הראשון.
"אני הכי מעריכה אותה על זה. אם עושים תקליט, צריך לעשות אותו בחשיבה. לעשות תקליט רק כדי לעשות, זה לא נראה לי חכם. ליצור משהו אמיתי, זה הרבה יותר בריא. אם היא היתה צריכה שלוש שנים, אז מעולה. אני מתכננת עכשיו להתחיל לחשוב לאיזה כיוון אני רוצה ללכת. ברור לי שאני יותר לכיוון פופ".
מה את שומעת בבית?
"תראה, כל העונה עלה נושא סלין דיון, אבל אני שומעת עוד מלא סגנונות. מאוד אוהבת ג'ז, אלה פיצג'רלד, למשל. אני מאוד אוהבת מוזיקה ישראלית, הרבה יותר מלועזית. את גידי גוב, מזי כהן, מעדיפה את הסגנון הישן יותר. אחינועם ניני, עידן רייכל, דניאל סלומון".
איפה את עומדת בסוגיית הסגנון החדש של נינט? בעד או נגד?
"אני מאוד מעריכה אותה על האומץ. היא יודעת מה היא עושה וזה נשמע מעולה. בגמר היא היתה אלוהית, היא פשוט ענקית".
יצא לכן להחליף חוויות?
"מעט מאוד. דיברנו יום לפני הגמר, היא אמרה לי בהצלחה ונתנה חיבוק ונשיקה. לא היה זמן ליותר מזה".
מה הסיכוי שנראה אותך בפסטיגל הקרוב או באיזו טלנובלה מוזיקלית שיתפרו סביבך?
"לא יודעת. לא תהיה לי בעיה עם זה. אני יודעת שחשוב לי מאוד להופיע".
ניחוש פרוע שלך. מתי צפוי אלבום הבכורה?
"אני לא יודעת מה צפוי, אבל בטוח שצפוי. אני רוצה קריירה שמשאירה חותם, שיידעו מי זו רוני דלומי. אני רוצה להיות אחרי תקליט ראשון עם הערכה תעשייתית".
ובמבט לאחור, היית צריכה בשביל זה את "כוכב נולד"?
"אם הצדקתי את הזכייה, אני אדע רק בעוד שנתיים. אולי הייתי צריכה לעשות את זה בדרך אחרת. אבל עשיתי את זה ככה, וזה חישל אותי לגמרי".
נא להמתין לטעינת התגובות
