לירן שלי
אבי דן, פעם זמר מזרחי מצליח, צפה ב"כוכב נולד" מתאו שבכלא מעשיהו וראה כיצד הציג צביקה הדר את המשפחות, והוא לא היה שם. הוא ראה איך לירן דנינו, בנו היחיד, נפל בחצי הגמר, בלעדיו, והבין בעצב שלירן כבר לא היה יכול לבוא לבקר, בגלל הפפראצי. אבל הוא לא כועס על אף אחד. כלומר, רק על עצמו
כבר עשרה חודשים שדן לא ישן טוב. לפני כמעט שנה הוא נשפט לשנה וחצי מאסר בפועל בגין עשרות עברות רכוש חמורות. נותרו לו שמונה חודשים באגף ב' עד שישתחרר. את העובדה הזו בחרו הוא ולירן בנו להסתיר במהלך התוכנית, כדי למנוע פגיעה בסיכוייו של הזמר המוכשר. "כשהוא הלך לתוכנית סיכמנו שנשמור על פרופיל נמוך ולא נספר את זה", אומר דן. "אבל זו המציאות וזה המצב, ועכשיו, כשהנ תחרות הסתיימה, זה סיפור אחר".
איך הרגשת כשצפית בו?
"היינו יושבים מול הטלוויזיה בחדר, והיו רגעים שהייתי כולי מזיע ורועד. בחיים לא ראיתי את הבן שלי בביצועים כאלה. הרגשתי נורא עם זה שאני לא שם וידיי כבולות, אבל ראיתי אותו מגשים את החלום. אחרי שהוא ביצע את השיר של שלומי שבת לא נרדמתי בלילה".
באגף שלך תמכו בו?
"כל אגף שתיים תמך בו. גרמתי לאנשים פה להיות מכורים לתוכנית. כולם אהבו אותו פה בלי קשר לזה שהוא הבן שלי, גם המפקדים. כל החברים שלי פה הסתכלו עליו ואמרו לי 'אנחנו לא מאמינים שזה הילד שלך. איזה ילד טוב. הוא מאמי'".
דן נולד לפני 49 שנה כאלברט דנינו. בתקופת הקריירה הפעילה שלו, בשנות ה-90, הוציא 14 תקליטים בז'אנר הים תיכוני, חלקם בחברת התקליטים אן-אם-סי. "תמיד אהבתי מוזיקה, אבל לא חשבתי שזה יתפתח", הוא אומר. "הייתי עוזר תקליטן, ולאט לאט התחלתי לשיר במועדונים קטנים. לא היה בתקופתי 'כוכב נולד', אבל הצלחתי להגיע אל הקהל בזכות הכישורים והשירים שלי. היו זמרים בודדים שהצליחו בזכות המוזיקה ולא דרך תוכנית טלוויזיה, ואני אחד מהם".
הבעיות, לדברי דן, התחילו כשעבר טיפול שיניים רשלני. "יום אחד נכנסתי לרופא שיניים לטיפול השתלות. הרופא פגע לי בעצב הלשון, ומאז לא יכולתי להמשיך לשיר. הייתי רגיל
באוגוסט 2002 הוכרז דן כעבריין נמלט, לאחר שנחשד בעשות מקרי גנבה, נמלט מהשוטרים והצליח לברוח לחו"ל. כעבור כמה חודשים הסגיר את עצמו לארץ, פרשה שסוקרה אז בעיתונות בהרחבה.
איך לירן הגיב כששמע על הדברים?
"לירן קיבל את זה מאוד קשה, אבל הסברתי לו שטעיתי ואין לי דרך לחזור אחורה. אמרתי לו שאני מקווה שהוא לא יטעה כמוני ושהוא יבחר בדרך טובה יותר".
דן ושלי, אמו של לירן, התגרשו כשהיה בן שנתיים. לאחר זמן מה התחתנה שלי פעם נוספת עם מאיר בוזגלו, שגידל את לירן כבן, ובהמשך נולדו לשניים שלושה ילדים נוספים. המשפחה חיה כיום בפתח תקווה.
לדבריו של דן, את הניצוץ המוזיקלי של בנו היחיד גילה עוד כשהיה ילד קטן שביקש לשיר עם אביו. "לירן נולד בתקופת מלחמת המפרץ", הוא נזכר. "עשיתי לו אירוע באולמי אריאנה ביפו בנוכחות 600 איש. כשהוצאתי את התקליט השלישי שלי הוא היה בן ארבע, וכבר אז עלה לשיר איתי במועדונים יחד עם זהבה בן. ראיתי שיש לו את הניצוץ למוזיקה. אחרי שהתגרשתי, הוא היה אצלי באחד מסופי השבוע. הייתה לי הופעה במועדון 'קרוואן' ולא היה מי שישמור עליו, אז לקחתי אותו איתי. כשעליתי לבמה הוא ביקש ממני לעלות לשיר, ושרנו יחד את השיר 'לירן' שכתבתי בשבילו. זה היה הרגע שבו הבנתי שזה הייעוד שלו בחיים".
מה הוא עשה בהמשך כדי להתפתח בתחום?
"ללירן תמיד היה ביטחון במה. הוא היה פרפקציוניסט, עקשן ודייקן. אני, בתור אבא, בחיים לא הזנחתי אותו, גם לא בתקופת הגירושים שלי מאמא שלו. כל מה שהוא רצה בענייני מוזיקה הוא קיבל. הוא היה שומע בעיקר מוזיקה ים תיכונית, ותמיד כשהוא היה בכפר הנוער הוא היה אומר לי 'אבא, תביא לי פלייבקים', כדי שהוא יוכל לעבוד עליהם. אני זוכר שיום אחד הוא בא ואמר לי 'אבא, אני רוצה תופים'. אמרתי לו, 'אתה זמר או מתופף?'. הוא התעקש שהוא רוצה תופים והלכנו לחנות חלילית. הוא התיישב על סט תופים, ולא הבנתי מאיפה זה בא. המוכר שאל אותי מאיפה הכישרון הזה. בסוף הבאתי לו סט תופים לפנימייה, וככה הוא למד".
איך היה הקשר ביניכם במהלך השנים?
"הכי טוב שיכול להיות. גם הקשר שלי עם גרושתי ועם בעלה מאיר מצוין, ואני מאחל לכל זוג שמתגרש שיהיו להם יחסים כאלה. הוא עשה המון בשביל לירן".
הוא התייעץ איתך בזמן התוכנית?
"כן, אבל הוא היה נתון ללחצים כבדים. בכל יום בשמונה בבוקר הוא היה אומר לי 'אבא, אני בהסעה. אני לא יכול לדבר'. הוא היה אומר שהוא לא רוצה לבזבז את הקול שלו. אני מניח שאם הייתי איתו היינו יושבים בלילה ועושים חזרות. הייתי בוחר לו שירים שידברו אל העם".
מה היית רוצה שהוא יעשה אחרת?
"אני בהחלט מבין אותו ואת הלחץ שלו, אבל אמרתי לו 'תגוון ותשיר שירים מזרחיים, כי אתה אלוף. יש לך גרון ואתה יודע לסלסל, אז תבצע'. אבל הוא אמר לי 'אבא, כבר החלטתי מה אני שר'. ואם הוא נסגר על משהו במוזיקה אין מי שישנה את דעתו".
ניסית לעזור לו באמצעות הקשרים שהיו לך עם אנשים מהתחום?
"לא יצרתי קשר עם אף אחד בהפקה. התקשרתי פעם אחת ללירן לחזרות, הוא אמר שיש מישהו שרוצה לדבר איתי ונתן לי לדבר עם שלומי שבת, שהוא חבר שלי. דיברנו והוא אמר לי 'עזוב את זה שאנחנו חברים, אבל יש לך בן מוכשר ולמדתי ממנו לנגן. יש לו צורת פריטה מיוחדת, ולקחתי ממנו כמה אקורדים".
איך הרגשת כשראית את המשפחות בקהל?
"תמיד חשבתי שאני צריך לשבת בקהל לצד שימי תבורי ולהיות גאה בו. הילד הזה הוא חלק ממני. יש לי אותו ורק אותו. אני מתחיל ונגמר ממנו. צביקה הדר היה מציג את ההורים, והייתי יושב ונקרע. אני מבין למה הוא וגם בהפקה לא רצו שיידעו מזה. אני לא מחפש פרסום כי באתי מפרסום, אבל אחרי הכול זה הילד שלי. מה אני, מת? אני לא רלוונטי? למרות שאמא שלו ובעלה באמת נתנו לו הכול ועשו הכול בשבילו. אני מוריד בפניהם את הכובע, באמת. אבל אני האבא הביולוגי. מגיעה לי במה, אבל לא קיבלתי אותה, כי לא הייתי שם".
סימנים מטרימים לטרגדיית אי העלייה לגמר הופיעו כבר בבוקר חצי הגמר. "בבוקר דיברנו והוא אמר לי שהוא חולה, ולא יכול לדבר", אומר דן. "ניסיתי להשיג לו את ד"ר בני נגריס כדי שינסה לפתור את הבעיה. הוא הלך לרופא אחר שנתן לו שני כדורים, ובכל זאת לא הסתדר. אני אומר שזה כוח עליון. אני לא בא בטענות לתוכנית, אבל אני אומר שאילו הדירוג של השופטים היה נמסר עוד כשהקווים היו פתוחים, התמונה הייתה אחרת. כל השופטים בחרו בלירן לגמר, אבל זה היה רק אחרי שסגרו את קווי ההצבעה. זה הרג אותי. למה לא אמרו את זה קודם? הם העבירו מסר לאנשים בבית שהוא הגרוע ביותר באותו יום. זה ציער אותי, אבל בסוף התוכנית, כשהוא אמר שיש לו עוד מה ללמוד, הוא דיבר כמו גבר, כמו אדם בוגר".
היום דן משלים בגרויות בכלא. "בדיעבד, אני יודע שטעיתי. הפנמתי את הטעויות שלי, ואני משלם עליהן. החלק הכי קשה בעונש שלי הוא שדווקא בתקופה הזו אני לא עם לירן. אני איש של במה, איש של מוזיקה, כתבו לי יוצרים מהשורה הראשונה. אבל אני אף פעם לא שוכח למה אני פה, מאיפה באתי ולאן אני הולך. אני יודע שלדרך הזאת אני לא אגיע בחיים".
כל מי שיושב בכלא אומר את זה.
"אצלי זה לא יחזור על עצמו מסיבה אחת פשוטה: אני יודע שאם אני אעשה עוד משהו אני אפגע בלירן ובקריירה שלו. אני מאמין שאני כבר בדרך הנכונה".
מה טיב הקשר שלכם היום?
"אנחנו מדברים בטלפון כל יום. אני כבר חייב לאנשים המון טלכרדים רק מהשיחות שאני מחייג אליו, כי חוץ מלאמא שלי אין לי הרבה למי להתקשר. לא היה לי איתו ויכוח אחד בחיים, תמיד הוא כיבד אותי ואני אותו. הוא לקח ממני את הגנים של המוזיקה, ולא את שאר הדברים. הוא ילד טוב".
הוא בא לבקר אותך פה?
"הוא לא בא לבקר אותי וגם ביקשתי ממנו שלא יבוא, כי הפפראצי רודפים אחריו. כל פעם מספרים לי שכותבים באינטרנט שצילמו אותו בשינקין או במקומות שהוא מסתובב בהם. אני מכיר את העולם הזה. זה עולם לא קל, ואם זה מה שהוא בחר אני מקווה שהוא יידע להסתדר".
כשתשתחרר, תרצה לחזור לשיר?
"אני לא יכול לשיר, קשה לי מבחינה פיזית. בכלל, אני עשיתי את שלי. עכשיו המקום הוא של הבן שלי. אם הוא יצליח, אני ארגיש שיש לי חלק בזה. אולי נתתי לו קצת השראה".
"אני מודה לו על התמיכה בתקופת התוכנית", אמר השבוע לירן דנינו. "מבחינתי יש לי שני אבות, ומה שהייתי צריך לקבל מהם, בתקופת התוכנית ובכלל, קיבלתי. לא היה חסר לי כלום. אני מאחל לו בהצלחה".
נא להמתין לטעינת התגובות
