העוקץ: סטינג חוגג יום הולדת 60
סקס טנטרי? בתים מפוארים? אישיות בלתי נסבלת? סטינג חוגג יומולדת 60, ואי אפשר לעצור אותו
פתאום הוא נד בראשו ומפסיק לנגן. כולם משתתקים. משהו מציק לו. האם תבוא תיכף התפרצות זעם א-לה מריה קארי ודרישה למלא שוב את חדרו בשושנים? "זה צריך להיות פה דיאז", אומר סטינג ומצביע על נגן הקלרנית. כולם פולטים אנחת רווחה. הנגינה מתחדשת, והפעם נגן הקלרנית מפיק את הצלילים הנכונים. סטינג מביט לעברו ומצביע באגודלו כלפי מעלה. נגן הקלרנית קורן מאושר.
ייתכן שההקפדה הזאת על הפרטים היא שאפשרה לסטינג לשרוד כך בתעשייה. הקריירה המוזיקלית שלו נמשכת כבר רבע מאה, הוא זכה ב-16 פרסי גראמי, מכר יותר מ-100 מיליון אלבומים וכתב כמה מהשירים הידועים ביותר ב-30 השנים האחרונות, בהם "English Man in New York", "Message in a Bottle", "Roxanne". סיבוב ההופעות הנוכחי שלו, "סימפוניסיטי", הכולל עיבודים סימפוניים של שיריו, ממלא אולמות כבר שנה וחצי.
במהלך החזרה ברור לגמרי שחברי התזמורת מעריכים את האינסטינקטים המוזיקליים של סטינג ומעוניינים לרצותו משל היה מורה אהוב. הנגן היושב בקצה, שבילה את רוב חייו הבוגרים בסיבובי הופעות עם שורה של כוכבי רוק ("עם רוד סטיוארט זה היה סיוט"), מדבר עליו כמו נערה. "לסטינג יש המון כבוד לאנשים אחרים", הוא אומר. "הוא אדם נפלא".
נו באמת, לא יכול להיות שהוא כל כך מושלם. מה עם כל הביקורות על התדמית שלו כלוחם למען הסביבה בשעה שהוא טס ברחבי העולם ופולט גזי חממה, למשל? מה עם השמועות על היהירות והעקשנות שלו, שהובילו, בין השאר, לפירוק הפוליס ב-1984? המתופף סטיוארט קופלנד הרי סיפר שוויכוח מתמשך על השאלה באיזו מכונת תופים להשתמש באחת ההקלטות היה הקש ששבר את גב הגמל. ועוד לא דיברנו על הסקס הטנטרי עם טרודי, ועל העובדה שבני הזוג הם ששידכו בין מדונה לגאי ריצ'י. ומה לגבי הבתים המפוארים שהוא מחזיק בכל פינה על פני הגלובוס? והסיפור על הטבח שנאלץ לנסוע 150 ק"מ כדי להכין לטרודי מרק? אה, והעובדה שאלביס קוסטלו אמר פעם שהמוזיקה של סטינג "מחרידה"?
אבל אז סטינג ניגש אלי ומציג עצמו. הוא מביט בעיניי, נוגע בזרועי ושואל: "את מי שאני חושב שאת?", ואני נמסה. קשה לתאר את העוצמה של נוכחותו.
אחרי שהתקלח והחליף לטי-שירט ולמכנסיים בדיוק כמו אלה שלבש קודם, אנחנו הולכים לבית קפה סמוך. סטינג, שחגג ביום ראשון יום הולדת 60 - כן, הוא מנצל את ההזדמנות להוציא סט של דיסקים ודי.וי.די המסכמים 25 שנות קריירה - מזמין מרק וסלט מהשף האישי שלו. אני שואלת אותו אם הוא שומר על דיאטה. "רשמית, כן. באופן לא רשמי זה גלידה, שוקולד ויין".
מה, וטרודי לא מעירה לך?
"לא, לא. זאת אומרת, היא תגיד לי שאני מתנהג בצורה טיפשית כשאני מתנהג בצורה טיפשית. כשאני שותה יותר מדי יין, זה תמיד 'יקירי!' היא ממושמעת למדי".
חמש דקות עם סטינג וכבר הוא ניפץ את המיתוס כאילו הוא התשובה המוזיקלית לדלאי לאמה. מה הדבר הבא שאגלה? שנמאס לו מסקס טנטרי? "זה סיפור מלפני 20 שנה", הוא אומר. "אם את רוצה לשאול אותי ברצינות מה זה סקס טנטרי, אני עשוי לנסות לתת לך תשובה קוהרנטית. מדובר בהפיכת כל אספקט בחייך - הליכה, נשימה, אכילה, דיבור, סקס - לפעולה של מסירות או לפעולה של הכרת תודה. זה הכל. כל הדיבורים האלה על שבע שעות של זיו...", הוא קוטע את עצמו ומתקן, "של משגל. נו, בחייכם".
אנחנו צוחקים. כשיושבים ומשוחחים איתו נראה שסטינג לא לוקח את עצמו בכזו רצינות כפי שמצטייר מהתדמית הציבורית שלו. עם כל האש שהוא ספג במשך השנים מהעיתונות, כבר לא ממש אכפת לו מה אנשים אומרים. "מבחינות מסוימות אני חושב שיש יתרון לכך שאתה יודע מה אנשים אחרים חושבים עליך. אין לך שום אשליות. אני מנסה לנווט במעבר הזה ולא נפגע. אני יכול אולי להשתגע קצת".
חשבת פעם להכניס למישהו אגרוף?
"לא. זה לא. אולי אדמיין את זה במוחי, אבל לא יותר מזה".
סטינג, או בשמו המקורי גורדון סאמנר, עבר דרך ארוכה מאז ימי ילדותו בניוקאסל, עיר הנמל שבצפון מזרח אנגליה. הוא גדל בבית שהיה צמוד למספנות. אמו, אודרי, היתה מעצבת שיער, ואביו, ארני, חלבן. כשהיה ילד עזר לאביו לחלק חלב אבל חלם להיות מוזיקאי וניגן בבית על גיטרה קלאסית.
בשלב מסוים ברחה אמו מהבית עם אחד מעמיתיו של אביו, ובתור הבכור מבין ארבעה הוא נאלץ לשאת בנטל הבעיות בחיי הנישואים. "מאחר שהאחים שלי היו צעירים ניסיתי להגן עליהם מפני מה שידעתי וזה היה מעיק מאוד. הייתי שומר סוד ואני עדיין כזה". לדבריו , בגיל שבע הוא היה בודד ומנותק, והאישיות שלו לא השתנתה מאז. "זה גם מה שאני היום, מנותק".
יש בזה משהו. נדמה שלא משנה כמה סטינג מקסים, תמיד יש הרגשה שאתה יכול להתקדם איתו רק עד גבול מסוים. זה לא שהוא זהיר. הוא ענה על כל שאלה שהצגתי בפניו. אבל יש תחושה שאתה מדבר איתו מבעד לקיר זכוכית, שנוח לו יותר בחברת עצמו, עם המחשבות שלו, בלי צורך להסביר אותן לאחרים. "בדרך כלל אני לא שמח, אבל שמחה יכולה להתפרש גם כמצב של בעלי חיים. הפרות שמחות. אני סקרן".
לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר קתולי עבד בכמה עבודות - בשלב מסוים אפילו בלשכת המס המקומית - עד שהפך למורה בבית ספר יסודי בעיירת כורים סמוכה. בערבים ניגן בלהקות ג'אז מקומיות. אז גם קיבל את שם החיבה סטינג ממנהיג אחת הלהקות, לאחר שהופיע ערב אחד לבוש סוודר פסים שחור-צהוב שנראה כמו דבורה.
הפריצה הגדולה הגיעה רק בסוף שנות השבעים. הוא עבר ללונדון עם אשתו דאז, פרנסס טומלטי, ובנם התינוק ג'ו ופגש את קופלנד. יחד עם הגיטריסט אנדי סאמרס הם הקימו את הפוליס. האלבום הראשון שלהם יצא בשנת 1978 וכלל את השיר "רוקסן", על גבר שמתאהב ביצאנית. מאז לא הביט לאחור.
שבע שנים בילה עם פוליס, ואז החליט לפרק את הלהקה ולפתוח בקריירת סולו. אומרים שקופלנד וסאמרס מעולם לא סלחו לו, אף על פי שסיבוב האיחוד בשנת 2008, שגרף 108 מיליון לירות שטרלינג, בוודאי סייע לרכך מעט את הטינה. לעתים מותחים ביקורת על המוזיקה שלו, אומרים שהיא לא מקורית ושהשירים שלו הם לא יותר ממוזיקת מעליות משודרגת. ובכל זאת, תגידו מה שתגידו על המוזיקה שלו, היא נהנית מתוחלת חיים ארוכה. "אין הרבה מקוריות במה שאני עושה. במוזיקת פופ אין דבר כזה, הלחנה".
המסלול שלו להצלחה היה רצוף עליות ומורדות. הקורבן הראשון היה נישואיו, שקרסו בגלל חוסר ודאות כלכלית וסיבובי הופעות אינסופיים. מובן שהעניינים רק הסתבכו כאשר סטינג התאהב בשכנה בזמן שבני הזוג התגוררו בבייזווטר בלונדון. שם השכנה היה טרודי סטיילר, ובפעם הראשונה שסטינג ראה אותה הוא חשב שהיא נראית כמו "מלאכית פגומה".
לסטינג ולטומלטי נולדה עוד ילדה, פוקסיה, אבל בסופו של דבר בני הזוג התגרשו ב-1984. לסטינג ולטרודי נולדו אחר כך ארבעה ילדים. "לא הייתי אומר שאני אבא טוב. אני מוזיקאי בדרכים יותר מאשר אבא, אבל כשהם צריכים לדבר איתי או כתף לבכות עליה, אני שם בשבילם. וככל שהם מתבגרים, הבעיות שלהם נעשות מעניינות יותר. אני לא כל כך משתגע על ילדים קטנים, אבל כשהם גדלים אתה ממש יכול לדבר איתם, על מערכות יחסים, על משמעות החיים. ואז זה כיף. המשפחה שלי כבר למדה להסתדר איתי. הם מבינים מה אבא עושה. קשה לי לשבת במקום אחד".
מובן שהעניין של להיות בתנועה מתמדת מתנגש עם השאיפה שלו להציל את כדור הארץ. ואם מוסיפים לכך את הבתים המקסימים שהוא מחזיק בכמה מדינות, שביניהם הוא נע באמצעות מטוס, עולה השאלה איך גזי החממה שהוא מייצר מסתדרים עם הקמפיין שלו זה 20 שנה נגד כריתת יערות. האם הוא צבוע?
"נו, זה הנרטיב עכשיו - סלבריטאים מושחתים שמטיפים על שינויי האקלים בעולם. זו עובדה שאין לנו ברירה אלא לעשות את הדבר הלא נכון. אני מניח שלא הגעת הנה רכובה על חמור, נכון? מחר אני עולה על מטוס כדי להגיע לעיר אחרת, וברור שכמות גז החממה שאני מייצר היא גדולה. ובכל זאת אני מתעקש שאסור לנו לחסל את היערות. כי גם אם כולנו נפסיק עכשיו לטוס ונשבית את כל המפעלים, עדיין התרומה הגדולה ביותר להתחממות כדור הארץ באה מכריתת היערות - ובפער עצום".
מאוחר יותר, כשאני צופה בו על הבמה, ברור לי שעומד לפני פרפורמר מושלם. הוא מפתה את הצופים ומחמיא להם בצרפתית. הוא מפלרטט עם זמרת הליווי ועם המנצחת על התזמורת בלי לעשות הרבה יותר מהרמת גבה. הוא שולט לגמרי בבמה, בתזמורת ובקהל. אני מתחילה לתהות אם כל הראיון היה בסך הכל המשך של אותה הופעה, עוד דוגמה ליכולת של סטינג לאמץ לעצמו אישיות כדי להקסים.
אבל אז, אחרי ההופעה, הוא מזמין אותי להצטרף אליו ואל כמה מהמוזיקאים בבר של המלון, שם הוא מזמין לכולם יין על חשבונו ומציג אותי בפני פול, חבר ילדות מניוקאסל שהוא מכיר מאז שהיה בן 11. פול נופש לא הרחק מכאן עם אשתו ובתו, וכשהדבר נודע לסטינג הוא הזמין אותם לבוא לצפות בהופעה. נראה שהחברות ביניהם אמיתית לגמרי. איך סטינג היה בגיל 11?, אני שואלת את פול. "אותו דבר", הוא משיב. "בדיוק כמו עכשיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם