פותח ת'לב
אביתר בנאי משוחח עם גל אוחובסקי על ילדותו בבאר שבע, משפחתו המיוחסת, דיכאונותיו, חזרתו בתשובה והשפעותיו המוזיקליות. הראיון המלא ישודר הערב בערוץ 24
הביוגרפיה המרתקת שלו כוללת ילדות בבאר שבע, אבא שופט (יצחק בנאי), אחים מוכשרים (אורנה ומאיר), לימודי פסנתר אינטנסיביים, כתיבת מוזיקה להצגות, קריירת סולו מצליחה, טיול ארוך בהודו, הקמת אולפן ביתי במצפה רמון, חיבה למוזיקה קלאסית ולרוברט וויאט, נטייה למורכבות מלודית ולחפירה בנבכי הנפש, חזרה מדורגת בתשובה וניצוח על עדת מעריצים אדוקה. הלילה (23:00) יתארח אביתר בנאי ב"פסקול העשור" בערוץ 24 ויעניק שם ראיון מורחב, אינטימי, לגל אוחובסקי. לפניכם כמה מהקטעים היותר מעניינים בו.
לפני האלבום השני שלך חיפשת טיפה בהודו וטיפה במצפה רמון. מה מצאת?
"מצאתי משהו חשוב. מצאתי שאפשר לחפש, שאפשר לצאת החוצה מאיזושהי תבנית. לעשות אמנות זה למצוא את העומק שבדיכאון".
היה שם דיכאון עוד קודם לכן, לפני שהוצאת את האלבום?
"מגיל מאוד צעיר התעטפתי בשחורים ולבשתי שחורים, ואני חושב שמצאתי עומק ואמת בתוך הכאב הזה. ודאי שזה לא היה הדבר היחידי שחשתי, אבל הרגשתי
תאר לי את תהליך החזרה בתשובה. התעניינת, הלכת והרגשת, צעד אחרי צעד, ואז שמת כיפה? "התהליך החיצוני מקביל לתהליך הפנימי. אתה כאילו מעז להפנות פנים כלפי הזרם".
פחדת בהתחלה שזה יתקבל לא יפה?
"בטח. מפחיד להפנות את הפנים כלפי הזרם, כשכולם אומרים לך שהתחרפנת, ואבא ואמא אומרים אוי ואבוי".
ככה ההורים שלך הגיבו?
"בהתחלה כן. אמרו לי 'מה, אתה לא הולך בדרך שבחרנו לך?'. כאב להם לראות שאני בוחר בדרך אחרת. ההשתנות הזאת היא גם כלפי אנשים אחרים וגם כלפי עצמי. ב'אותיות פורחות באוויר' אני אומר 'אני מוזר לכולם וזר לעצמי'. זה משהו שמאוד חשתי בתקופה ההיא".
חששת שהקהל ינטוש אותך?
"פחדתי שהחיצוניות תרתיע אותו. אני הרי יודע, מעצמי, שדוסים זה משהו קצת מרתיע, וגם בפנימיות שלי חשבתי שזה עלול לעשות למוזיקה שלי משהו לא רלוונטי, לא עמוק מספיק, לא מדויק מספיק לאישיות המיוחדת שלי. תשובה יכולה לעשות לאישיות שלך משהו שקצת מטשטש אותה".
אני חייב להגיד לך שלפני שהתקליט הזה שלך הגיע מאוד פחדתי שלא תהיה בו הסקרנות שהייתה בתקליטים הקודמים, הסקרנות המוזיקלית.
"גם אני פחדתי מזה".
מי הרב שלך?
"אין לי מישהו ספציפי, אבל אני אהיה באומן בראש השנה, בעזרת השם".
להשתטח?
"להשתטח"
"אבא" זה שיר נורא יפה. זה על אבא שלך, או שזה הילדים שלך מדברים אליך שם?
"ברור שהכי כיף להגיד שזה הכל והאמת היא שזה גם נכון: יש משהו לא ספציפי בשיר הזה. לפני הופעות אני אומר הרבה פעמים שהבן שלי כתב את זה".
יש שם משפטים שאתה יכול לשמוע בהם את הילד שלך אומר לך אותם, מבחינת התחביר.
"נכון, יש בזה את הנקודה הזאת, ומצד שני יש שם גם אותי, בתור ילד שעומד בן מול אבי, ובן מול אבי (מצביע לשמיים)".
איזה מין ילד היית? היית מקובל?
"הייתי ילד כזה...מהורהר, עדין. בוא נגיד שהמוזיקה תמיד עשתה חיבור טוב".
מה היית שר בכיתה ד' בבאר שבע?
"תמיד היה לי את מאיר ואת משפחת בנאי, כך שידעתי שאני על המסלול, ובגיל מאוד צעיר המצאתי שירים על הגיטרה. בכיתה ד', בשיעורי חברה, הייתי יכול להשוויץ בשירים של משינה".
ומתי הופעת פעם ראשונה ממש?
"עם 'תתחנני אליי' ו'יש לי סיכוי' הופעתי בגיל 21".
ויותר מוקדם?
"הייתי הולך להופיע בברים בבאר שבע עם שירים של רנדי ניומן או מתי כספי. היה לי אוסף קאברים כזה".
שיר העשור שבחרת הוא "אייכה" של שולי רנד.
"נכון, בחרתי אותו בתור יהודי-דתי".
זה שיר מאוד יפה. אפשר לבחור בו גם אם אתה חילוני.
"התכוונתי שגם בתור חילוני, אבל בצד הדתי חשוב לי להגיד ששם קורה דבר שחשוב בעיניי. אני מאמין שיש בו גם כל מיני דברים מסוכנים ואולי בעייתיים, אבל זה שפתאום יש דיבור מהדת, מאוד אישי ומאוד אנושי, שלא מנסה לטייח או לטשטש איזו מציאות מושלמת- מבחינתי, זה נותן לי אוויר לנשימה בתוך התהליך שאני עובר".
מי האנשים שהשפיעו עליך מוזיקלית?
"בראש ובראשונה, זה היה אחי הבכור מאיר. במוזיקה שהוא היה מנגן ובאלבום הראשון שלו, עם 'גשם' ו'צבעים משתנים', וגם הדמות שלו, האישיות שלו. גם המוזיקה שהוא הביא הביתה - ג'נסיס, יס וכל הפרוגרסיב הזה - הייתי אז מאוד בקטע. הדברים האלה היו בסביבה שלי, יחד עם הנטאשות, יובל בנאי, אתי אנקרי ואחרים. אחר כך הגעתי לדברים כמו ניק דרייק, ג'ון מרטין, רוברט וויאט וגם מיילס דייוויס, קולטריין וצ'ט בייקר".
ומהו התקליט האהוב עליך ביותר?
"עכשיו זה האלבום האחרון שלי, כמובן. בעצם, זה לא כל כך מובן, כי זו חוויה חדשה בשבילי שיוצא לי דיסק חדש והוא משמח אותי. בדרך כלל קשה לי לשמוע דיסקים של עצמי, כי אני תמיד מרגיש חשוף ורואה את כל האי-דיוקים - אבל פה, על אף האי-דיוקים שאני רואה בו, עדיין יש לי איזו חיבה כלפיו".
ולסיום, איפה תהיה בעוד עשור?
"בגינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
