בק טו בלאק: אליס אין צ'יינס חוזרים
אחרי 14 שנות ציפייה חוזרים אליס אין צ'יינס עם האלבום "Black Gives Way To Blue" ועם סולן חדש, ומוכיחים שלמרות מותו של ליין סטאלי ממנת יתר, הם יכולים לנפק שירים משובחים
אלבום האולפן האחרון של הלהקה הוותיקה שהוקמה לפני 22 שנים, יצא ב-1995. כבר אז החליטו חברי ההרכב לוותר על סיבוב ההופעות בשל מצבו הפיזי והנפשי הקשה של הזמר ליין סטאלי, עקב התמכרותו הקשה לסמים. בשנת 2002 מת סטאלי ממנת יתר, אך גם באלבום הנוכחי והרביעי של הלהקה "Black Gives Way to Blue" הוא ממשיך להעניק השראה מוזיקלית לחבריו.
קנטרל סיפר בריאיונות בתקופה האחרונה שהאלבום החדש התעכב מכיוון שהוא רצה שייצא מושלם. הגיטריסט תמיד ידע שמעבר לפינה מחכים לו מאות עיתונאים עם סכינים שלופות, שרק ממתינים לנפילה. אבל חברי הלהקה לא נפלו בפח, את מקומו של סטאלי בהרמוניות הקוליות תפס סולן שחום עור בשם ויליאם דובאל.
סגנון ההגשה של אלייס אין צ'יינס היה תמיד ייחודי וקשה לחיקוי. סטאלי וקנטרל שרו לרוב יחד, ונשמעו כמו זוג חתולים סיאמיים עם קול אחד מחוספס ובועט וקול שני רך ונעים. דובאל מצליח להיכנס לנעליו של הסולן האלמותי באופן מופלא.
הסאונד באלבום כבד במיוחד, כשהריפים הא-טונליים של קנטרל איטיים וקורצים לעברו של טוני איומי, הגיטריסט של בלאק סבאת'. השירים עצמם מקבלים כאמור השראה מחייו ומותו של הזמר המנוח.
אליס אין צ'יינס
צילום: גטי אימג'ס
האלבום מתפרץ עם השיר "All Secrets Known" האימתני, שמתקדם באיטיות ומתחיל להתחקות אחר חייו הקצרים של סטאלי. הסינגל השני "Check My Brain" מלווה בפזמון קליט, "Last Of My Kind" הוא שיר רוק כבד משובח על סף הפסיכדליה עם מילים כמו: "אני האחרון מסוגי שעדיין עומד" ו-"Your Decision” האקוסטי נפתח בלחן שמזכיר את "פולי" של נירוונה.
אליס אין צ'יינס עטיפת האלבום
הסינגל הראשון מהאלבום "A Looking In View" הוא שיר כבד וארוך שמושפע מחוויית הסמים והרדיפה של סטאלי, ובתור קונטרה מגיע מיד אחריו השיר הסמי-אקוסטי "When The Sun Rose Again".
"אני סולח לעצמי, אני רגיל לתא הקטן שלי, אני משעשע את עצמי, בתוך הגיהינום הקטן שלי" שרים החברים ב-"Private Hell", אחד השירים המרגשים והכנים ביותר באלבום.
ברצועה הסוגרת "Black Gives Way To Blue" מגיע האורח המפתיע אלטון ג'ון עם בלדת רוק-בלוז, שמהווה פרולוג נאה לאלבום המרשים.
14 שנה לאחר צאת האלבום הקודם של הלהקה, "Black Gives Way To Blue" היה צפוי להיות כישלון קולוסאלי. לשמחת המעריצים, זה לא קרה. למעשה, מתייצב האלבום בגאון כשני לאלבום הטוב ביותר של הלהקה "Dirt".
אליס אין צ'יינס - "Black Gives Way To Blue" (הליקון)
נא להמתין לטעינת התגובות
