הפה הגדול: אכזבה גדולה
מיקי לוין חוזרת לכורסה ומתיישבת מול "האח הגדול". בטור הראשון לעונה היא חושפת אכזבה גדולה מהליהוקים השונים ומקווה, באופטימיות לא אופיינית, לגלות שבסוף נצא מהעונה הזו עם כמה תובנות חשובות, ואם לא – אז לפחות עם הרבה צחוקים

לצד הבכי, אני מגלה שאין צחוקים שמפילים אותך על הרצפה, זאת למרות מאמציו הבלתי נלאים של אביב שממשיך עם מעשי הקונדס שלו האדיוטיים שלו. אם ההמשך יהיה כמו הפרק של אתמול, בו מצאתי את עצמי יושבת מול המסך הקטן וזזה מצד לצד בחוסר סבלנות, מחכה שמשהו מעניין יקרה, נועדנו לכישלון. רק ה"תודה רבה" הפולני והמנומס של שרה, שקיבלה חסינות, הוריד במעט את אחוזי שיממון. וכאן עליי להצהיר בגילוי נאות על כך ששרה היא לא אחרת מאשר חמותי.
ובכל זאת, אני חוששת שנכונה לנו עונה משעממת ומייגעת שמרוב תסכול נאכל אפילו את שקית הפופקורן. במקרה הטוב, נותר לנו לקוות שככל שמעיין תתפח וההורמונים ישתוללו יותר ויותר, היא באמת תכניס את ראשה של אלין, הבלונדינית המצחקקת מדי, אל תוך הניאגרה.
ואם כבר מדברים על אלין, הבלונדינית הסתומה עם הדיבור המתפנק ותסביך הפרנויה שכולם רודפים אותה היא סוג של הפתעה. היא היחידה שעובדת קשה במשימה שההפקה הטילה עליה ועל מוטי. בעוד שהנמוך לא מתאמץ ליצור אצל אחרים את הרושם שהוא בעלה ומנסה כמה שיותר להתרחק ממנה מחשש שמעיין תשרוף אותו ואת "שקית החלב".
אלין דואגת לספר לכל מיני אנשים חשדנים עד כמה היא אומללה עם מוטי "בעלה", שמתנכר לה מהרגע ששניהם נכנסו לבית האח הגדול ופשוט לא מבינה מה קרה לו. הבחורה נותנת פה משחק לגמרי לא רע ואם החמישייה הפותחת שנכנסה ראשונה לווילה תזכה בחסינות בשבוע הבא (חוץ משרה שכבר קבלה את החסינות) זה יהיה בזכותה. אל תטעו בגלל הבלונד, היא רחוקה מלהיות טיפשה.

לעומת אלין, ישנם בווילה כמה אנשים שסרטון הפרומו שלהם היה מבטיח מבחינת האקשן שיביאו לתוכנית, אך בינתיים אכזבו. בסרטון הפרומו הכריזה איילה בקול של חדר מיטות שהיא מאד אוהבת לפלרטט, עדיין לא ראינו פלירטוטים עם להט ודבקות במטרה נוסח וונסה מהעונה הראשונה ואין סימנים שהדברים הולכים להשתנות.

גם המצחיקן אביב לא באמת כל כך מצחיק. לא כולם אוהבים הומור נוסח ג'ים קארי אבל מסתבר שגם על דיירי הבית עצמם הוא נמאס עם התעלולים המוטרפים שלו. אבל תודו שיש לו מבט של פסיכופט.
אלירז הבטיח לנו בסרטון הפרומו שהוא אחד ששולף את התחושות שלו ישר מהבטן, מה שיכול היה ליצור אפקט של מתח כמו בכל נובלה טובה, אך בינתיים הוא שומר על פרופיל נמוך ונראה אבוד משהו בכל המיש-מש האנושי ההזוי שבא לדור בתוך הווילה.
גם מעיין שכולנו קיווינו שתהיה האחות התאומה של עינב בובליל, עסוקה כל כך בדיכאון ובדכדוך שפקדו אותה בעקבות המשימה שהרחיקה אותה מבעלה האהוב, ששכחה לספק לנו כמה
ג'י, שהצהירה כי כל גבר אצלה הוא כלב, הפגינה בסרטון הפתיחה בטחון עצמי וכוחניות. בינתיים, חוץ מקולניות מוגזמת ונון סטופ ג'יבריש ורבלי, היא לא עשתה שום בלגנים שיכניסו קצת פלפל לכל הסיפור ונראה לי שהיא יותר מאיימת מאשר מממשת.
ברמה הבינאישית במערכת היחסים שנוצרה בין הדיירים, הכול סבבה וכולם מפרגנים לכולם וכולם נחמדים תומכים ועוזרים לכולם, אבל עד מתי נאכל מהגלידה המתקתקה הזאת מבלי להרגיש שהלשון נדבקת לנו לחיך מרוב סוכר?

ברמה האינטלקטואלית, היו לי ציפיות מהעיתונאי גואל, שהכריז בסרטון הפרומו שלו שהוא שונא טמטום ובינתיים בתוך הווילה מתעסק בקטנות והולך על קצות האצבעות שמא יפגע במישהו. אם הוא כבר מראה איזשהו זיק של מחשבה קצת יותר עמוקה, הוא לא הולך איתה עד הסוף כמו מנחם בן ש"הכניס" לכולם ב"אבו אבו". מה שאנחנו שומעים זה רק חלקי משפטים ומחשבות מלווים בחיוכים גדולים ומלבבים. הגלידה יותר מדי מתקתקה.

ייאמר לזכות ההפקה שהדבר היחידי שבאמת ריגש אותי הוא הבחירה שלהם להביא לוילה גם אנשים עם בעיות שונות. בנצי ותסמונת הטורט שלו או ארז וליקוי השמיעה. המסר הוא לקבל באהבה ובטבעיות את השונה, כמו גם במקרה של סתיו.
המועמד שלי למיליון בשלב זה הוא המרגיע הלאומי – המורה ליוגה יוסף. הוא בעל תקשורת מצוינת
עם אנשים, יכולת הקשבה וסבלנות כלפי הזולת מבלי לכפות את דעתו או להעביר בקורת שיפוטית, אדם בעל איכויות שנגלה אותם יותר בהמשך.
יריב רציני לפרס המיוחל יהיה גואל שגם הוא אימץ לעצמו את תפקיד הפסיכולוג הסבלני ומלטף בקולו השקט והרך את כל הבכיינים והממורמרים בדרך שלטעמי הייתה מוגזמת ודוחה למשל כמו הניחומים שהרעיף על מעיין.
ואם לא מחכה לנו עונה של אקשן אמיתי, לפחות ירעיפו עלינו תובנות אינספור, חלקן מתוחכמות כמו של גואל ויוסף, חלקן הזויות כמו של אביב ואחרות מעוררות גיחוך כמו של מעיין ואלין.
