הבשורה על פי בשור: הערב נפתחת התערוכה "אינטימיות" של אילן בשור
בין צילום של פורטרט לצילומי עטיפת דיסק, מצא הצלם אילן בשור את הזמן להסתגר בסטודיו עם ידידות טובות ולצלם אותן לבד, בלי הפנים אבל בעירום. התוצאה: תערוכה ברוח אימפרסיוניסטית שמהללת את הגוף הנשי
במשך שנתיים, בין צילום פורטרטים לצילומים של עטיפות לדיסקים חדשים, מצא בשור זמן איכותי להסתגר בשור בסטודיו שלו, שם צילם ידידות ומכרות, כולן מודליסטיות שאינן מקצועיות. "זה התחיל כשמישהי נכנסה לסטודיו, התלהבה והחליטה שהיא רוצה להצטלם", הוא משחזר בשיחה עם nrg מעריב. "הקפדתי על כך שהצילום ייעשה ללא נוכחות של אסיסטנט ומאפרת", מסביר בשור. "זה יותר נוח לכולם - גם לי וגם למצולמות".
כפי שמעיד שמה של התערוכה, מה שהעסיק אותו במיוחד היה לתפוס את הגוף הנשי בתור נוכחות פרטית ואישית, שראויה להערצה פומבית-כללית.
למה לא רואים פנים?
"הסיבה שהחלטתי להימנע מפנים היא כדי ליצור מסתורין מסוים. למעשה, זה התחיל מזה שלא כולן רוצות להיחשף בפנים, והפך בהמשך לקונספט".
בשור, בוגר בצלאל שעוסק במקביל גם בצילום מסחרי, מנסה לייצר מעין וריאציה צילומית עכשווית ליצירות כמו דיאנה לרנואר או אולימפיה למאנה. "עירום נשי מעניין אותי, ויש פה התכתבות עם מסורת ציורית של אמן ומודל, שביניהם שורה אינטימיות. ניסיתי לצלם כמו שהציירים צילמו – גם ברמת האינטימיות שנוצרת בחלל, גם בשימוש ברקעים מתאימים וגם בתאורה".
העיבוד של התמונות היה מינימלי ועל מנת להשיג אפקט של טשטוש, בשור החליט לייצר אותן בטכניקה של הדפסה על עץ. "מבחינתי זה היה מתבקש", הוא טוען. "כשהצילום מוגש על נייר, מאוד קשה להיפטר מהריאליזם המוחלט שלו. ההדפסה על עץ מצליחה לעשות את זה".
אינטימיות. אילן בשור. בית מדרה, רחוב החרוב 20, רשפון. פתיחה: הערב, 19 בנובמבר בשעה 20:00
נעילה: 19 בדצמבר
נא להמתין לטעינת התגובות
