האישה הביונית
היא הרוויחה 87 מיליון דולר השנה, כיכבה בהכתרה של אובמה והרגיזה כוהני דת במצרים. מה הופך את ביונסה לזמרת העשור?
וגם בגלל שבתקופה שבה סדרות טלוויזיה מסוג "כוכב נולד" מפנות את הזרקורים יותר מאי פעם לעבר מי שמסוגל לשיר בשידור חי, ביונסה, יותר מכל כוכב פופ אחר, היא פשוט הפרפורמרית הכי טובה בסביבה. וגם בגלל שההישגים שלה לא מוגבלים רק לדירוגים של מצעדי פזמונים. ביונסה היא שזכתה להנעים לברק ולמישל אובמה את הריקוד הראשון שלהם אחרי ההכתרה. והיא מותג, אפילו שהיא מכחישה, עם ליינים של בגדים ומוצרי קוסמטיקה.
וגם בגלל שהיא כוכבת הפופ המייצגת ביותר של עידן הטוויטר והפפראצי, עם הצלחה שמגיעה מאינדונזיה עד ארגנטינה. ואיכשהו, ולמרות כל אלה, מצליחה גברת ג'יי זי לשמור על מעט מסתורין ולהשאיר טעם של עוד. וגם משום שהיא נחשבת למי שהכניסה לבדה מילה חדשה למילון אוקספורד: Bootylicious. ובתרגום חופשי: עכוזינה. ביונסה שואפת לכבוש את הכל, כל הזמן, ואם העשור האחרון מרמז על מה שיקרה לה בעתיד, לא נראה שמישהי מסוגלת לתת לה תחרות.
פגשנו אותה בהופעה בלונדון באמצע נובמבר. היא ירדה מהבמה כמה דקות לפני כן אבל אני הייתי תשוש הרבה יותר ממנה. דיברנו באריכות שבוע קודם וגם אז היא הייתה הקסם בהתגלמותו.
הלהיט הראשון שלך עם דסטיניז צ'יילד, "אישה עצמאית", יצא בשנת 2000. האם השתנית בעשר השנים שעברו?
"בהחלט כן. הייתי בת 18. הייתי תינוקת. כשהסינגל הראשון שלנו יצא הייתי בת 15. המילים שלי, המטרות שלי, שונות לחלוטין כעת משהיו אז. בהתחלה הייתי כל כך מאושרת להיות באולפן וכל כך רעבה לאפשרות שנמכור חצי מיליון אלבומים. היום אני רוצה ליצור משהו שאהיה גאה בו בעוד 20, 30, 40 שנה, משהו שיחזיק מעמד אחריי. מה שריגש אותי אז כבר לא מרגש יותר. אני תמיד מנסה לאתגר את עצמי".
חזרת לא מזמן מסיבוב הופעות בסין. אפשר להגיד שמיליארד ו-300 מיליון סינים לא טועים?
"וואו. החוויה הייתה די מדהימה. פשוט לא ציפיתי שכל כך הרבה צלמים ותקשורת יחכו לי בנמל התעופה. נחתנו בחצות והם היו ממש נרגשים. אני אסירת תודה על הפריבילגיה שמאפשרת לי לנסוע בעולם, להגיע למקומות שבהם אף פעם לא הייתי - זה מרתק".
ההופעות החיות שלך נחשבות מדהימות, משהו שבדרך כלל לא מאפיין מוזיקאים שבאים מאר אנד בי והיפ הופ.
"אני מאמינה שכשאני נותנת הופעה חיה, אני בשיאי. אני לוקחת חלק בכל דבר, החל מעיצוב התאורה ועד לרשימת השירים והמעברים. כל הדברים האלה לוקחים כל כך הרבה זמן. בחמשת או ששת החודשים הראשונים של סיבוב ההופעות הזה, כל לילה הייתי צופה בהופעה שהסתיימה, מנסה לראות איפה צריך לעשות שינויים קטנים. אני חושבת שתמיד יש מקום לשיפורים".
באופן דומה, גם האלבומים שלך פורצים גבולות.
"באלבום האחרון שלי עשיתי דברים אחרת. הרבה ממנו הוקלט בשירה חיה, עם פחות הפקה של הקול, גם העיבודים היו קצת יותר מינימליים. זה נכון בעיקר לצד של I Am. בצד של Sasha Fierce ניסיתי לעשות דברים שהיו, מבחינה צלילית, קצת יותר מודרניים וקצת יותר אלקטרוניים. אני מרגישה שאוכל להישאר בסביבה כל זמן שארצה בכך, אבל רק בתנאי שאוסיף להתחדש. זה ממש מרגש שהיום אנשים מוכנים לכך שמוזיקה תהיה רק מוזיקה, ואמני אר אנד בי והיפ הופ משתפים פעולה עם כל מיני סוגים של אמנים אחרים. אני מקווה שנוכל להמשיך לגדול ולצאת מחוץ להגדרות של היפ הופ או ראפ ולהמשיך לעשות מוזיקה טובה".
בעבר אמרת בראיון ל"פורבס", "עבדתי קשה מדי והקרבתי יותר מדי מכדי לעשות משהו טיפשי שיקלקל את המותג שיצרתי כל השנים האלה". מה הקרבת?
"פשוט הקרבתי... את החיים. להיות מסוגלת ללכת ברחוב כמו סתם בחורה ולהיות מסוגלת לעשות טעויות ושהן לא יהיו מתועדות לנצח. להיות מסוגלת לנהל מערכות יחסים רגילות ולצאת לדייטים... סתם דברים רגילים, נורמליים, שאנשים כנראה לא חושבים עליהם. לפעמים זה קשה. אתמול, למשל, הייתי במצרים וביקרתי בפירמידות וזה
הביקור של ביונסה במצרים עורר סערה עוד לפני שהתרחש. מיד כשנודע שהיא מתכוונת להופיע במדינה יצאו כמה אנשי דת מוסלמים במחאה, כינו את המופע שלה "מסיבת סקס פרועה" והזהירו שביקורה של הדיווה בקהיר עלול לגרום להתפרעויות אלימות. כוהני הדת קראו לקרוע את הפוסטרים החושפניים שלה מעל שלטי החוצות וניהלו קמפיין אינטרנט שבו האשימו את הממשלה ב"עידוד הפריצות".
באוקטובר ביטלה ביונסה הופעה שנקבעה לה במלזיה, בגלל מחאות דומות של גורמים מוסלמיים. מלזיה דורשת מנשים שמופיעות על במה לכסות את עצמן מהכתפיים עד הברכיים ואוסרת על חשיפה של צוואר. ביונסה סירבה להסכים לתנאים שהוצבו לה והביקור בוטל. עם זאת, הופעות באינדונזיה ובאיחוד האמירויות עברו, תודה לאל, ללא אירועים מיוחדים.
ביונסה נולדה ביוסטון ב-1981 למתיו נוולס, סוכן נוסע שעשה הסבה לניהול אמנים, ולטינה, מעצבת אופנה ושיער. יש לה אחות צעירה ממנה בשלוש שנים, סולאנג', גם היא זמרת ושחקנית. תחילת הקריירה שלה היתה דווקא כרקדנית בלט, אבל די מהר התגלה כישרונה המוזיקלי. בגיל שבע היא השתתפה בתחרות כישרונות צעירים ביוסטון עם הלהיט "Imagine" של ג'ון לנון, וזכתה במקום הראשון. שנה אחר כך, באודישן ללהקת בנות, היא פגשה את לה טביה רוברטסון. יחד עם חברת ילדות, קלי רולנד, וזמרת נוספת בשם לה טויה לאקט, הקימו הארבע להקת אר אנד בי, שהתגלגלה אחר כך לדסטיניז צ'יילד.
אביה של ביונסה ניהל אותן, והחזרת התקיימו בסלון היופי של אמא טינה. האלבום הראשון של דסטיניז צ'יילד יצא ב-1998 והמריא לתקליט זהב. האלבום השני, "הכתובת על הקיר", נמכר בשבעה מיליון עותקים והפך אותן ללהקת הבנות המצליחה של זמנה.
כמו שקורה לעתים קרובות, ההצלחה גרמה לכמה תוצאות פחות רצויות. לאקט ורוברטסון הגישו תביעה משפטית נגד מתיו נוולס, בטענה שפוטרו ללא הצדקה ודרשו חלק מהרווחים. מישל וויליאמס ופארה פרנקלין החליפו אותן, ואחרי חמישה חודשים פרנקלין עזבה, מותירה את דסטיניז צ'יילד שלישייה. בעוד ההליך המשפטי מתארך בבית המשפט, הקליטו הבנות את "Survivor", אלבומן השלישי, שהכתיר אותן סופית כלהקת הבנות המצליחה מאז ומעולם (הן דילגו בכך מעל הרכב האר אנד בי TLC).
ביונסה הקליטה את אלבומה הראשון, "Dangerously in Love" ב-2003, בעיצומה של ההצלחה של דסטינז צ'יילד. היא הכחישה אז שהיא מתכוונת לנטוש את הלהקה לטובת קריירה כסולנית, והסבירה שגם החברות האחרות צפויות לעסוק בפרויקטים משל עצמן. ואמנם, קלי רולנד, חברת הילדות של ביונסה, הקליטה כמה אלבומים וזכתה בשנה האחרונה להרבה הצלחה בזכות שיתוף הפעולה שלה עם הדי-ג'יי דיוויד גואטה. אבל לכל מי שראה את הלהקה היה ברור: הקול הייחודי של ביונסה שלט בסאונד של השלישייה. ביונסה הייתה גדולה מדי לדסטיניז צ'יילד.
הלהקה התפרקה רק ב-2005 ושנה אחר כך יצא אלבום הסולו השני של ביונסה, "B'Day", שזינק היישר למקום הראשון במצעד הבילבורד. הלהיט הגדול מתוכו, "Crazy in love", דואט עם ג'יי זי, בן זוגה ולימים בעלה, נבחר בשבוע שעבר כלהיט העשור של השבועון הבריטי המשפיע NME. שמונת השבועות שהשיר בילה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוכיחו לצמד שמן הסתם כדאי לשתף פעולה.
אלבומה השלישי של ביונסה, "I am Sasha Fierce", יצא ב-2008, גרף עשר מועמדויות לגראמי, וקיבע סופית את מעמדה כזמרת המצליחה ביותר בעולם - מצליחה יותר ממדונה, בריטני ספירס ומריה קארי ביחד.
את ג'יי זי, מהראפרים הגדולים של כל הזמנים ומפיק מצליח, פגשה ביונסה כבר ב-2002. למרות שמועות עקשניות על יחסי אהבה ביניהם, השניים סירבו לדבר על כך בפומבי. ב-2005, אחרי שכמה מדורי רכילות טענו שהם נישאו בסתר, מיהרה ביונסה להודיע פומבית שהיא וג'יי זי אפילו לא מאורסים. שנתיים אחר כך, כשג'יי זי נשאל בראיון אם הוא וביונסה הולכים למסד את יחסיהם, הוא אמר: "מתישהו בעתיד. בואו נשאיר זאת בכך". בסופו של דבר הם נישאו ב-4 באפריל 2008 בניו יורק. בני הזוג סירבו למכור תמונות בלעדיות מהטקס לכל המגזינים שגילו עניין, והסתפקו בסרט קצר שכלל תמונות מהאירוע שאותו הקרינו במסיבה פרטית לחבריהם במועדון במנהטן.
תמיד שמרת על שתיקה לגבי היחסים עם ג'יי זי. האם נראה לך מוזר שכוכבים אחרים חולקים פרטים על החיים הפרטיים שלהם עם הציבור?
"זה לא נראה לי מוזר בכלל. למעשה זה נראה לי כמו הדבר הטבעי, כי אתה מתנהג בצורה טבעית ואנשים שואלים ואנשים מתעניינים. אבל אף פעם לא רציתי להיות מפורסמת בזכות החיים הפרטיים שלי. רציתי להיות מפורסמת בזכות המוזיקה והכישרון שלי, ותמיד קיוויתי שאוכל לחתוך את זה כשאני יורדת מהבמה. וג'יי היה אדם פרטי הרבה לפני שפגשתי אותו. זה פשוט מי שאנחנו. אפילו לפני שהפכנו למפורסמים".
זה בטח קצת מעצבן שאתם כבר לא הזוג האפרו-אמריקאי הכי חזק בעולם.
"איזה צחוק. בהחלט לא. תודה לאל שהזוג ההוא קיים".
שרת לנשיא ולאשתו בריקוד הראשון שלהם בנשף ההכתרה. איך זה היה?
"אני לא מאמינה שהייתי חלק מהרגע של ההכתרה. זה מבחינתי שיא הקריירה. לכולם היו דמעות בעיניים ואפשר היה לראות את ההערצה של כולם לנשיא. ואת ההערצה שלי. בקושי יכולתי לשיר. עדיין יש לי צמרמורת כשאני פוגשת אותם".
נראה היה שאמריקה הולכת לכיוון בעייתי עם הנשיא הקודם.
"אני פשוט מאושרת בינתיים. אני חושבת שכל כך הרבה אנשים מתעניינים יותר בפוליטיקה וכל כך הרבה צעירים מרגישים שמדברים אליהם וכולנו חלק מהדבר הזה שקוראים לו אמריקה. אני חושבת שהתפיסה של אפרו-אמריקאים לגבי המקום שלהם השתנתה מאוד".
ביונסה החלה בקריירת משחק עוד ב-2001 כשהופיעה במיוזיקל הקולנועי "כרמן". לפני שלוש שנים היא הופיעה בגרסה ההוליוודית ללהיט הבימתי "Dreamgirls", תפקיד שהעניק לה שתי מועמדויות בגלובוס הזהב. היו לה תפקידים ראשיים גם ב"אוסטין פאוורס" וב"הפנתר הוורוד", והשנה היא כיכבה גם ב"קאדילק גירלז", שבו גילמה את הזמרת אטה ג'יימס, מלכת הסול של שנות השישים, שאת להיטה, "At Last", היא חידשה במסיבת ההכתרה של הזוג אובמה. ג'יימס צוטטה בתחילה כמי שלא היתה מרוצה מהביצוע, אבל בהמשך טענה שבסך הכל חמדה לצון.
בדרך השיקה ביונסה קו אופנה, ופרסמה מותגים כמו פפסי, טומי הילפיגר, לוריאל וארמני. מגזין "פורבס" דירג אותה השנה במקום הרביעי ברשימת הסלבס המשפיעים ביותר בעולם, מקום שלישי ברשימת המוזיקאים המרוויחים ביותר, ומקום ראשון בדירוג של האמנים המשתכרים ביותר מתחת לגיל 30, עם 87 מיליון דולר לשנה.
גם ללא ההישגים הרשמיים האלה, ברור שביונסה היא לא עוד זמרת מבצעת עם קול טוב ומראה של מיליון דולר. כבר בדסטיניז צ'יילד היא היתה מעורבת בכתיבת השירים, והיא המחברת של רוב להיטיה מהשנים האחרונות. במקביל, סיבוב ההופעות הנוכחי שלה שכלל עד למקסימום את כישרון הפרפורמרית הוודאי שתמיד היה לה. ביונסה העמידה במרכזו את סשה פירס, האלטר אגו שלה, בחורה חזקה, בעלת ביטחון עצמי ותיאבון מיני מוגבר.
"אני אוהבת ללבוש בגדים סקסיים אבל הבגדים שאני לובשת בהופעות הם לבמה בלבד", אמרה פעם בראיון. המעצב האיטלקי רוברטו קבאלי הכתיר אותה כמקור השראה ומגזין "פיפל" העניק לה ב-2007 את התואר "הסלבריטי המיטיבה להתלבש". באותה שנה היא גם הופיעה על שער גליון בגדי הים של "ספורט אילוסטרייטד", השבועון החביב על בר רפאלי - הלא דוגמנית הראשונה שזכתה בכבוד.
בשנים האחרונות מנסה ביונסה למתן מעט את הדימוי הסקסי שלה לטובת גישה מהורהרת, פוליטית יותר. בראיון ללארי קינג היא דיברה על התקוות שהיא תולה במנהיגותו של אובמה, וטענה - ולא בפעם האחרונה - שההופעה בטקס ההכתרה שלו היתה "פסגת הקריירה שלי". היא דיברה גם על גזענות באמריקה ועל תפקידה כסלבריטי אפרו-אמריקאית, וציינה שגם היא וגם קלי רולנד - השתיים לא דיברו ביניהן אחרי התפרקות דסטיניז צ'יילד אבל השלימו מאז - תרמו מיליון דולר כל אחת לצורך מימון מגורים זמניים לנפגעי ההוריקן קתרינה ולהקמת מרכז קהילתי לבני נוער ביוסטון.
היא תרמה מאות אלפי דולר לקרן לסיוע לחיילים שחזרו מעיראק, וארגנה מבצעי איסוף מזון לנזקקים במהלך מסע ההופעות שלה. בנוסף, היא בילתה שעות רבות במרכז סיוע לנרקומנים, נושא שהתוודעה אליו כשהתכוננה לתפקידה כאטה ג'יימס, שהיתה מכורה להרואין במשך שנים.
אם נחזור לציטוט ההוא מ"פורבס" - מה זה המותג "ביונסה"?
"אני לא ממש אוהבת לקרוא לעצמי מותג ואני לא אוהבת לחשוב על עצמי כעל מותג. אני זמרת, כותבת שירים, מוזיקאית ופרפורמרית ושחקנית וכל שאר הדברים שאני עושה. כשמחברים את הכל יחד, יש מי שיקרא לזה מותג, אבל זה לא המוקד שלי. המוקד שלי הוא האמנות שלי וזה מה שאני אוהבת לעשות. אני צריכה להיות ממש מלאת תשוקה כדי לעשות משהו. דחיתי כל כך הרבה דברים שאני לא מאמינה בהם".
מה את חושבת על תוכניות כמו "אמריקן איידול", שהשתלטו על לוח השידורים?
"אני לא צופה הרבה בטלוויזיה אבל יצא לי לצפות בתוכניות האלה ומצאתי את עצמי בוכה ומוצפת רגשית. אמרתי, 'הלוואי שהם יזכו, אני מקווה שיש להם סיכוי'. כמי שבאה מיוסטון, לא היו הרבה הזדמנויות לי ולבנות".
אבל האם הם לא מקדמים את הרעיון שתהילה היא משהו שפשוט מגישים לך על מגש?
"תמיד יהיה אמן חדש שמרתק אנשים, ואני חושבת שכבר לא קשה להתפרסם, הקושי הוא להישאר מפורסם. אני אפילו לא אוהבת את המילה 'מפורסם'. להישאר סלבריטי זה לא כל כך קל, במיוחד כיום, כשלאנשים יש גישה לסלבריטיס אפילו כשהם לא רוצים. בסופו של דבר, צריך להיות לך כישרון כלשהו. כשחושבים על מייקל ג'קסון או על פרינס, בימים שהם היו מסתוריים, המסתורין הזה היה אטרקטיבי, והיום קשה להגיע לזה".
מה קורה עכשיו? האם היומן שלך מלא לעשור הבא?
"אני בדרך כלל יודעת מה אעשה בשנה הקרובה. השנה הבאה שלי מתוכננת. אבל בפעם הראשונה אי פעם, אחרי כמה הופעות בפברואר וכמה טקסי הענקת פרסים, הבטחתי לעצמי שהגיע הזמן לנוח על זרי הדפנה. אני אקח, אני מקווה, כמה חודשי חופש. אני לא מתכוונת לתכנן כלום. אולי אקח כמה שיעורי אמנות. אני אבקר במוזיאונים ואצפה בכמה מחזות זמר בברודוויי. אני רוצה לנסוע למקום כלשהו, אולי בחזרה למצרים, בלי אף אחד, בלי אנשי האבטחה שלי, ולהתמקד בדברים שתמיד רציתי לעשות".
האם נשאר מישהו שהיית רוצה להקליט איתו?
"איפה להתחיל? יש כל כך הרבה אנשים שהייתי רוצה לעבוד איתם, אבל הייתי רוצה אולי לפרוץ את הגבולות. אחותי, סולאנג', הדליקה אותי על להקות אינדי ממונטריאול וסוגים שונים של אמנים. הייתי רוצה לעשות משהו כזה באלבום הבא שלי".
ולהתחיל שושלת?
"אני לא יודעת. אני לא חושבת שאני כבר מוכנה. עדיין יש לי זמן לעצמי. עבדתי כל כך קשה ואני צריכה לנוח ולוודא שאני מוכנה לזה ואני לא חושבת שהגעתי למקום הזה. רק לדעת שיש לי זמן חופשי. אני אפילו לא יודעת מה אני מרגישה ביחס לזה. אני כל כך נרגשת".
נא להמתין לטעינת התגובות
