ספטמבר המר
האלבום החדש של ארקדי דוכין "ספטמבר", המבוסס על שיעורי קבלה בהם נכח המוזיקאי, הוא חסר מעוף, מאכזב ונשמע בעיקר כמו הטפה דתית
ארקדי דוכין ושולי רנד- שער הדמעות
ארקדי דוכין לומד בשנים האחרונות קבלה אצל מיכאל לייטמן, המייסד והעומד בראשה של קבוצת "בני ברוך". בפניה למאזינים שממוקמת בתחילת חוברת המילים של האלבום החדש "ספטמבר", מסביר דוכין את השינוי הגדול שחל בחייו כאשר יום אחד קיבל טלפון מוזר מאוד מאלמוני ששאל אותו אם הוא רוצה לדעת מדוע הגיע לחיים הללו.
אין ספק שהמהפך שחל בחייו של דוכין השפיע גם על יצירתו, אחרת קשה להסביר איך אמן כל כך מוכשר מצליח להוציא תחתיו אלבום כל כך חסר מעוף.
כל שירי האלבום מבוססים על שיעורי קבלה שנכח בהם דוכין במהלך חודש ספטמבר ומרביתם נכתבו יחד עם לייטמן. לכן, לא מפתיע שהאלבום נשמע כמו קלטת מסיון של קבוצה דתית זו או אחרת, כשהוא מעוטר בלחנים קליטים ומילים גדולות.
כך למשל בשיר "מטרה" - "לאהוב אדם בלי אלוהים/ קליפה שלא תשיג דבר/ סם החיים יהפוך לסם המוות/ ויהיה כל כך קר", או בשיר "הפתעות" - "וכשאתה לוחש לעצמך/ אתה נמצא עם הבורא/ כי הוא בך / אתה קולט אותו בכל אותם החלקים/ שנמצאים בתוכך מאז ולתמיד/ תאמין לי הוא מקשיב!".
ארקדי דוכין
צילום: יח''צ עטרה ישראלי
בשנים האחרונות, אנחנו עדים להמון אמנים שמתקרבים לדת בדרכים שונות. חלקם מצליחים ליצור חיבור מחודש למקורות ולהביא את הדת לתוך המקום האישי שלהם, אך לא כך המקרה ב"ספטמבר".
האלבום נשמע כמו תקציר מולחן של ספר קבלה למתחילים ומשדר בעיקר חוסר אמינות משווע. השימוש המופרז במילים "אדם" ו"האל"/"הבורא" מנתקים את הטקסטים מהנימה האישית ונשמעים כמו שיעור דת. השיר היחיד שמצליח
ליצור אמינות מסויימת הוא "שער הדמעות" בביצוע משותף עם שולי רנד, וזאת בעיקר הודות להגשה המשכנעת של רנד.
על אף המיזם החדשני שיצר דוכין באלבום זה - מעין בלוג מוזיקלי שאליו הוא העלה שירים שנכתבו על בסיס יומי בחודש ספטמבר - התוצאה משעממת ומאכזבת. אולי כפי שכתב דוכין בעבר, קוק בצהרים זה חרא של הרגל, אבל נראה ששיעורי קבלה בבוקר הם לא רעיון הרבה יותר מוצלח.
ארקדי דוכין - "ספטמבר"
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
