רן, מיכל, רן: "רביעיית רן" חוזרת
"רביעיית רן" חוזרת הערב לעונה שנייה כשהיא חמושה בסגנון אומנותי. התקריבים הלא נחוצים, הקצב האיטי והדיאלוגים המתחכמים לא ריגשו אותנו. המשחק של מיכל ינאי דווקא כן. ביקורת
''רביעיית רן'', ימי שני, 22:10, Yes Stars Drama
התמרדתם לנוכח סוגיות המוסר הכבדות שמונחות על כתפי הצופים כבר בפרק הראשון? עכשיו תתמודדו עם השתקפות פניה של ילדה קטנה בזגוגית בחושך, כאשר ברקע שוב גניחות. של אבא שלה. מתנה אהבים עם גבר.
אבל בואו נריץ את הקלטת אחורה. העונה הראשונה של הסדרה, המתעדת את הרביעייה הכי מפורסמת במדינה, הסתיימה בתאונת דרכים של אם המשפחה (נורית גלרון) והשאירה את ארבעת האחים בנקודות שונות בחייהם.
גלי, האחות הסוררת (הגר בן אשר), עמדה להלשין על אביה במה שנראה כשיא השיאים בקריירת הכבשה השחורה שלה. איתן, ההומוסקסואל ואיש המשפחה למופת (עודד לאופולד), סרב להיעלם לאחר שנשדד מתפקידו במפעל ומאשתו נטע והתמקם בחצר האחורית של הבית.
ניבו השחקן (יפתח קליין) לקח מידיו אחיו את תפקיד הגבר-גבר והתאחד עם האישה הזנוחה נטע (מיכל ינאי), וגור, במאי התיאטרון הנכה (אושרי סער), הציע נישואין לחברתו, שחקנית הטלנובלות שהפכה לסנסציית תיאטרון.
די לדבר. ''רביעיית רן''
יח''צ
החיים אחרי התאונה
העונה השנייה מתחילה כמה חודשים אחרי התאונה, כאשר האם שוכבת בבית החולים ללא הכרה. אפרת בוימולד, שהייתה אלונה, אשתו העתידית של גור רק בעונה הקודמת, מוחלפת ללא שום אזהרה בנטע גרטי בתפקיד "דנה", שחקנית תיאטרון גם היא, והבמאי יריב הורוביץ מוחלף בשלומי אלקבץ ("שבעה").
בעוד שהשינוי הראשון כמעט ואינו מורגש, גם אם הוא תמוה ומריח מפסימיות מסוימת לגבי זיכרון הצופים, התחלופה השנייה משמעותית ביותר. הקצב והשפה של אלקבץ, איתם פתחנו, מרגישים מלאכותיים בפורמט הנוכחי ומכבידים
על הצפייה.
אבל תחושת חוסר הנוחות המרחפת בסלון כאשר גלי מצלמת את אמה המורדמת בשקט ובאריכות (בהעדרו של המתעד מיכאל, היא זו שמקבלת את המצלמה) היא רק קצה הקרחון לעומת מה שמחכה לצופים כאשר הדממה מתמלאת בדיאלוגים.
סצינות השיחה המשפחתיות, העוסקות במתחים בין האחים והאב, צורמות עד כדי כך, שלעיתים מתעוררת הקנאה באם המשפחה על כך שאינה מסוגלת לשמוע אותם. הם בנויים לעיתים קרובות כשיח חרשים, מקלישאות שנזרקות אחת אחת לאוויר ללא הצדקה וללא בסיס רגשי.
תודה לך נורית. ''רביעיית רן''
יח''צ
מסתבר שהמשפט "מצעד המתרוממים הזה בחצר שלנו לא מתאים", שאומר ניבו לאיתן, הוא הדבר הכי מרענן ואותנטי בפרק הפתיחה, ובעולם בו קיימת "סרוגים" העניין הזה הוא מחדל לא קטן.
עושה בית ספר. מיכל ינאי ויפתח קליין יח''צ
הדלות התוכנית, שבעונה הקודמת עוד עבדה כ"מינימליזם" מרענן, מתורגמת גם לתסריט המפורש מדי, שגורם לנטע ואיתן המתקוטטים בחייהם האישיים להתחרות בנהיגה בדרך לבית חולים ומוריד את המים של דנה ההרה יחד עם מי הברז כשזו עושה כלים.
בסביבות הפרק השלישי חל שיפור קל – אולי בזכות ריבוי הסצנות של מיכל ינאי. רבות כבר נאמר על איכות המשחק של ינאי בעונה הראשונה, והעונה הייאוש והמירמור של נטע, האישה שתמיד תהיה אופציה ב', ממשיכים לחרוך את המסך בכנות ועומק שעושים בית ספר לחבריה לקאסט.
כשהפולניות הכבושה הזו מתחברת לנונשלט המובנה של ניבו, נוצרת כימיה לא חד משמעית ומסקרנת, שמצליחה להקפיץ את הדופק קצת מעבר לסדיר. מקפצה נוספת תגיע מנורית גלרון המצוינת, שמחדירה אל תוך המארג המשפחתי המנוון את הארסיות הדרושה ומזכירה לצופים שבבסיסה של "רביעיית רן" מונחת התעסקות כלל לא בנאלית בקרבה, משפחתיות, רוע וחוסר מזל.
מעבר לכך, כרגע מדובר במוצר טלוויזיוני שקצת קשה לאהוב. בדיוק כמו גלי האנדרדוג, אולי הדמות הכי מרעננת על הנייר, הוא מגושם למדי, נועז קצת מעבר לרצוי, נוגה ללא צורך ולא הכי סגור על עצמו. אם בהמשך העונה מישהו יהיה נחמד אלינו ויגביר את מדד האמינות, והדמויות יתחילו לדבר מהלב ויתעשרו בכמה שכבות, אולי בכל זאת יש מצב לרביעייה.
"רביעיית רן", ימי שני, 22:10, Yes Stars Drama
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם