בין שמיים וארץ
"תלוי באוויר" מצליח להפוך לראי הולם בעבור אמריקה התאגידית החרדה והמבולבלת של סוף העשור
תלוי באוויר מתוך הסרט
לאדם הזה קוראים ריאן בינגהאם והוא ראוי לג'וב שלו. משלח ידו הוא פיטורים. הוא מבצע את העבודה המלוכלכת בעבור המנהלים הפחדנים שנמנעים מלהביט בעיני עובדיהם. הוא טס מעיר לעיר מתייצב בפני עובד מזדמן כזר מוחלט מודיע לו על הפסקת העסקתו ושב לשייט בשמים להביט על בני האדם ממעוף הציפור. בעולם התאגידי שבו הוא פועל ריאן בינגהאם הוא מלאך המוות.
לתפקיד מלאך המוות ליהק הבמאי ג'ייסון רייטמן את ג'ורג' קלוני. זהו ליהוק חכם - קלוני הורג עם חיוך עם קסם עם כריזמה שמצליחה להמס גם את מי שזה עתה חרב עליו עולמו - וגם אירוני. דווקא קלוני ההומניסט שזה עתה פיזר את ערב הצדקה לנפגעי האסון בהאיטי ושמקפיד לנהל הן את חייו הציבוריים והן את אלו המקצועיים על פסים הומניטריים ושוחרי טוב מוצא את עצמו בתפקידו של בינגהאם רוצח שכיר בשירות אנשי עסקים קרי לב.
תלוי באוויר
מתוך הסרט
בינגהאם הוא העובד המושלם לחברה בת זמננו ו"תלוי באוויר" הוא הסרט המושלם בעבורה. דרך דמותו של בינגהאם מציע לנו רייטמן הצצה אל טבעו הברוטלי של העולם התאגידי באחד מרגעיו המכוערים ביותר - הרגע שבו בעל חיים הופך מיותר למערכת האקולוגית וזו יורקת אותו החוצה.
בשרשרת מזון זאת החוליות העליונות ממלאות את תפקידן ללא שאלות ותהיות. כמו העקרב שעקץ את הצפרדע בינגהאם טורף כי זה טבעו. הוא אינו יודע מה עולל הקורבן וזה גם לא רלוונטי. וכפי שהבוס שלו מציין קריסת המערכות באמריקה היא שעתם הגדולה של טורפי העל הללו משרתיהם של מייעלי הארגונים. ספרו של וולטר קירן שעליו מבוסס הסרט פורסם ב-2001. רייטמן הפך אותו לראי הולם בשביל אמריקה החרדה והמבולבלת של סוף העשור.
רייטמן חוזר כאן להפגין משהו מהלהט הרענן שהציג ב"תודה שעישנתם" ושאבד לו בין מפלי השנינות של "ג'ונו". גיבור "תודה שעישנתם" היה אף הוא נציג חייכן של תעשיות
המוות - לוביסט חד לשון של חברות הטבק. אבל בעוד "תודה שעישנתם" היה סאטירה מושחזת ומשתוללת ניכר ב"תלוי באוויר" שרייטמן התבגר וסרטו לובש נופך מעודן יותר ואף עובר במהירות מהסאטירה לדרמה בואכה רומנטיקה.
ודווקא כאן על אף שהוא צולף פחות מ"תודה שעישנתם" ומתוחכם פחות מ"ג'ונו" הופך "תלוי באוויר" לסרט חכם ועמוק מהם. הוא נוגע בלב האנושיות. הוא מציג באופן חד את התניידותו של ערך הנאמנות מהמשפחה לעבודה. הוא כורך את ההמולה הסואנת של נמל התעופה עם הבדידות האנושית של מי שמבלה בו את רוב ימיו. הוא מעיב על חיוכו של ג' ורג' קלוני ומציג את בדידותו של הטס למרחקים ארוכים.
אף שהתנהלותו צפויה רוב הזמן ומסריו אינם חתרניים ומסעירים יש ב"תלוי באוויר" תמהיל נכון של צחוק דמע וחום אנושי מין קוקטיל חם ונאיבי שכמו עומד בהתרסה נגד העולם המוצג בסרט. אחרי מנה הגונה מהקוקטיל הזה גם מלאך המוות יכול להפוך לעוד מלאך מן השורה.
תלוי באוויר, ארה"ב, 2009
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם