בנות הקסם
מאחורי הלהיט הגדול ביותר של "ארץ נהדרת" בגלגולה הנוכחי לא עומד טל פרידמן וגם לא מאור כהן. מדובר בארבע תיכוניסטיות ממרכז הארץ, שמגלמות את בנות הכנופיה של "ליטל מעתוק" - ובמידה רבה את עצמן. מפגש פיסגה
"ארץ נהדרת", אחת התוכניות הוותיקות, המקצועיות והנצפות ביותר על המסך הקטן, עדיין מובילה בגדול באחוזי הצפייה - אך מתקשה, למרות השידור החי, לספק לצופים המיומנים של ערוץ 2 את תחושת ההתרגשות והאותנטיות שנלווית לפצצת הרייטינג השנייה של קשת, "האח הגדול" - שכל משתתפיה נאספו ברמה המילולית או המטאפורית מהרחוב, רגע לפני שנסגרו יחד בווילה המאובזרת והמצולמת.
לא פלא אם כך, שרגעי הקסם הבולטים ביותר בעונה הנוכחית של "ארץ נהדרת" הם אלה המכליאים בין שני התחומים שבהם קשת הכי חזקה: ריאליטי ובידור, סוג של דוקו-דרמה מתוסרטת היטב, בכיכובן של "המעתוקיות": חבורת תלמידות תיכון עם פה גדול וגישה מפוכחת לחיים, שלמעט מנהיגת החבורה ליטל מעתוק (היא-היא מריאנו אידלמן), מגולמות כולן על ידי תלמידות תיכון מעיר ממוצעת במרכז הארץ, שמשחקות פחות או יותר את עצמן.
כן, כן, החבורה המקיפה את אידלמן אינה מורכבת מבוגרות המחזור האחרון של בית צבי, גם לא של תלמה ילין. גם האיפור והסטיילינג ברובו תוצרת בית: הבנייה בציפורניים, העדשות הצבעוניות בעיניים והמחשופים - הכל אמיתי.
"היו אודישנים בעיר והם חיפשו בנות מוכשרות כמוני", מסבירה המעתוקית מזל אברהם כיצד הכל התחיל. "באודישן ביקשו מאיתנו לאלתר משהו וככה עשינו". מזל (18) לומדת בכיתה י"ב במגמת סוציולוגיה, בשום אופן לא משחק. לצדה בחבורה הצבעונית והמצחיקה עד דמעות הזו הזו אפשר למצוא את נוי מיארה (17, סוציולוגיה), אתי מסיקה (16, מגמת אמנות השיער) ורביד אברהם (17, חשבונאות).
השתתפותן של המעתוקיות בתוכנית עתירת הרייטינג היא חלק מפרויקט "יוצרים עם קשת ומפעל הפיס", חוג ללימוד מקצועות הטלוויזיה והקולנוע בקרב בני נוער ברחבי הארץ הפועל זו השנה העשירית. מטרת הפעילות היא לאפ? שר לבני נוער מפריפריות ייחודיות, מכל רחבי הארץ, ללמוד ולהשתמש בכלים קולנועיים על מנת לבטא רגשות אחרות. מלבד יצירת סרטים מקבלים התלמידים שיעורים מיוחדים בכתיבה, צילום סטילס, משחק, איפור ותנועה.
רגע לפני שהן הופכות רשמית לחבורת הבנות הכי לוהטת שנראתה כאן מאז ימי שוקולד-מנטה-מסטיק (אם לא סופרים את להקת מנגו, כמובן), כינסנו אותן לשיחת בנות צפופה על תהילה, גברים, הומור והשד העדתי.
מה היה באודישנים?
נוי: "שאלו אותנו שאלות אישיות כי רצו קצת להכיר אותנו. שאלו אותנו מה התחביבים שלנו, מה אנחנו רואות בטלוויזיה ואיזה שירים אנחנו שומעות.
איך היה יום הצילום הראשון?
מזל: "אני הייתי לחוצה כי לא ידעתי לקראת מה אני הולכת. כל הלילה פחדתי וחששתי".
רביד: "אני לא כל כך זוכרת אבל הייתה התרגשות".
אתי: "היו לי כאבי בטן מהלחץ, זו פעם ראשונה שאני עושה דבר כזה".
מה לדעתכן רצו לבדוק כשעשו לכן את האודישן?
מזל: "רצו לבדוק אם יש לנו ביטחון מול מצלמה, ואני בטוחה בזה כי הייתה שם מישהי שצילמה. בשביל מה היה צריך את זה, אם זה לא מה שרצו לבדוק?".
אתי: "גם אמרו לנו שיש כאלה שמקבלים שוק מצלמה כשהמצלמה מולם. גם רצו לראות אם אנחנו זורמות, כי יש כאלה יבשות".
מזל: "תשתמש במילה יבשות בעיתון".
איך היו הצילומים עם החברה הכי טובה שלכן במערכונים, מריאנו אידלמן?
מזל: "הכרנו אותו והוא אותנו והיה אחלה".
נוי: "כולם אנשים חברמנים".
ואיך עם עידו רוזנבלום, שמביים אתכן?
נוי: "הוא חמוד, הוא מפרגן".
מזל: "כשהוא מביים אותנו הוא אומר, 'תנו כמו שאתן יודעות לתת', והוא גם לא כועס עלינו. תכתוב שאסי כהן גם חמוד, כיף איתו. אנחנו יושבות איתם לאכול צהרים. פעם הבאתי את אחותי הקטנה וטל פרידמן התחיל לשיר לה שירים. הלחיץ אותה".
מי הכי חתיך?
אתי: "אסי הכי חתיך".
מזל: "הם לא חתיכים לדעתי. אף אחד לא עושה לי את זה שם חוץ ממריאנו שהוא סקסי, אבל הוא לא חתיך בכלל. אם הוא קורא את זה, שידע שמזל אמרה את זה. אסי כהן חמדמד".
רביד: "אני לא מסתכלת על הדברים האלה, אבל בוא נגיד שאף אחד לא מכוער".
אפילו שהן מכחישות כל קשר, הדמיון בין ארבע הבנות במציאות לדמותה של ליטל מעתוק הוא לא מקרי. בכל אחת מהבנות יש מן המעתוק במידה כזו או אחרת. מאז חשיפתן בפריים טיים של ערוץ 2 נאלצות המעתוקיות להתמודד עם תגובות מורכבות ברחוב ובבית הספר.
מצד אחד אי אפשר להתעלם מהכישרון המתפרץ, מהחן הטבעי ומהכריזמה. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהתחושה הלא נוחה, שלפיה ליהוקן של הבנות בתפקיד עצמן לא תמיד עושה עמן חסד. גם המורים שלהן לא ממש מתים על כך שהן הפכו בן רגע לכוכבות של סדרת מערכונים שמציגים תמונת מצב לא מחמיאה, בלשון המעטה, של מערכת החינוך הישראלית.
באילו תגובות שליליות נתקלתן?
נוי: "יש אחד-שניים שעוקצים, אבל בעיקרון מפרגנים. אומרים לנו שצוחקים עלינו, אבל מי רואה אותם".
רביד: "אני נתקלתי בזה שאמרו 'לקחו אתכן כדי לצחוק עליכן', אבל בקטנה. אנחנו לא מתייחסות, כי על כל אחד שאומר משהו לא טוב מאה מפרגנים".
מזל: "תקרא לפה למי שצוחק. לי לא יצא לקבל הרבה תגובות שליליות, חוץ מפעם אחת כשמישהי ברחוב אמרה לי שאני פרחה או ערסית. אבל זה רק כי הם קנאים. זה לא מזיז לי. הם לא יעשו את זה גם בעוד מאה שנה. היא לא תצליח כמונו".
נוי: "מישהי באה אליי ברחוב וצעקה עליי. אמרה שאנחנו מביישות את העיר שלנו ומאיפה שאנחנו באות. היא צעקה עליי שאני מסכימה להצטלם".
איך הגבת?
נוי: "אמרתי לה 'את יכולה להגיד מה שאת רוצה', ובדיוק בן דוד שלי בא ותקף אותה".
איך המורים בבית הספר מגיבים?
רביד: "המורים חושבים שאנחנו יורדים עליהם, אבל הם לא מבינים שבמערכון רוצים להראות את מצב החינוך. זה לא בא לצחוק על המורים אלא על הרמה של התלמידים".
אתי: "אצלי כולם מפרגנים. המורה שלי למדעי המחשב אמר שהוא לוקח אותי איתו הביתה, כי הבן שלו חולה עליי".
נוי: "אני באתי לשיעור של מורה אחרת והיא עוד שנייה אכלה אותי, אבל אני סולחת, כי היא נראית כמו המורה ממשפחת סימפסון".
איך אתן בלימודים?
מזל: "קיבלתי תעודה עם ממוצע 87".
אתי: "אני לומדת ספרות. לומדים קצת ביולוגיה, כימיה, אנגלית, מתמטיקה ותנ"ך, וכל הזמן זה עבודה על שיער של בובות. הלכתי לבית הספר הזה במיוחד בשביל זה".
מזל: "איך את מסוגלת לגעת לאנשים בשיער. איכס".
נוי: "שני כהן סידרה לי לעבוד אצל ספר בחופש. הכל אני יודעת לעשות".
רביד: "נוי חבל על הזמן. היא עושה לי הכל בשיער".
נוי: "אחותי עובדת במספרה. הסתכלתי עליה ולמדתי. יום אחד יצאתי מהמקלחת ובדיוק חברה שלי באה אליי, אז היא אמרה לי 'בשביל מה את עושה פן?', כי השיער שלי ממש חלק".
ואתן חושבות שיש דמיון בין האופי שלכן לדמות בסדרה?
מזל: "לא, ממש לא".
נוי: "אין קשר".
מזל: "אנחנו גם לא לועסות כמו ליטל מעתוק".
אתי: "אנחנו לא מקללות ולא מדברות בשפה הזו ביומיום".
רביד: "אין לי את השפה והדיבור הזה ואני גם יותר תמימה ממנה".
מה לגבי הציפורניים, אני רואה שהן מתחוזקות לתפארת גם מחוץ לצילומים?
מזל: "זה היה לפני המערכון. אני כבר שלוש שנים עם בנייה וזה היה על הדרך".
נוי: "גם שלי היו קודם. לפני הצילומים הן היו אפילו יותר ארוכות".
מה המכנה המשותף בין ארבעתכן?
מזל: "אין".
שמתן לב שכולכן ממוצא מזרחי, לא חסרה לכם אשכנזייה בקאסט?
מזל: "כשעשינו את הריקוד אז עידו רוזנבלום אמר בצחוק שאם היו פה אשכנזים הם לא היו משתפים פעולה".
אתי: "יכול להיות שיש כאלה שכן היו משתפים פעולה אבל אחדים. אני מכירה אחת שלא נראית אשכנזית, אפילו שהיא אשכנזית והיא מתנהגת כמו מרוקאית".
מזל: "אולי הליהוק שלנו קשור למוצא אבל לא התעניינו".
רביד: "בטח שיש קשר. לנו יש נקודת מבט אחרת משל אשכנזים".
מזל: "איזה אשכנזייה תגיד 'לא, את!'. אשכנזייה תשתתף בדבר כזה? וויילי וויילי".
נוי: "מזל, להזכירך זה משחק".
המערכון , מלבד היותו מצחיק, רוצה להראות תופעה מסוימת, ניסיתן לחשוב על זה?
נוי: "מה אכפת לי?".
רביד: "אתה חשבת על זה?".
מזל: "אני חושבת שהחינוך הוא של ההורים והכל בא מהבית. הברבריזם מהבית. ילדה טובה בבית היא ילדה טובה בחוץ".
אתי: "לא רק. כמה ילדות פרחות יש שבאות מבתים טובים, שגדלו טוב טוב טוב ופתאום בגיל המרד הן נגררות?".
מזל: "עד כיתה י' זה בא מהבית ולא מהסביבה".
לאחרונה עלה הנושא של תלבושת אחידה, מה דעתכן בנושא?
נוי: "כל החיים הייתי עם תלבושת אחידה".
מזל: "אצלם מי שלא באה עם תלבושת אחידה חוזרת הביתה".
נוי: "אצלנו יש תלבושת אחידה אבל ציפורניים, שיער, צבע, איפור - הכל מותר".
אתי: "אצלנו גם מותר אבל בבית ספר אסור".
נוי: "נזכרתי שאני צריכה לקנות מסקרה חדשה".
כמה פעמים ביום אומרים לכן "לא, את"?
נוי: "כל הזמן הלכתי ברכבת ומישהי צעקה לי 'לא, את'".
מזל: "גם כשאנחנו הלכנו ברכבת צוחקים איתנו ואומרים לנו 'לא, את' ושאנחנו אלופות. אתמול מישהי אמרה לנו, עברנו לשבת איתה ועם חברה שלה והיה צחוקים".
אתי: "זה היה כשעברנו את התחנה של השלום, ופתאום הוא אומר שזאת רכבת מהירה לנהריה. היינו בטוחות שהתחנה הבאה זו נהריה. זה היה מלחיץ".
מזל: "מה הקשר עכשיו? מה השאלה הבאה?".
איך בני הזוג והמשפחה מגיבים?
מזל: "אמא שלי מאושרת. הורדתי לה את כל הצלצולים לטלפון".
נוי: "בפעם הראשונה כל התוכנית אני עברתי מממתינה לממתינה. אין אחד שלא התקשר".
מזל: "חבר שלי כל הזמן שואל אם אני אוכלת בצילומים".
אתי: "חבר שלי דואג לי והוא גם לארג'".
נוי: "מה קשור לארג'?".
רביד: "זה חשוב אבל זה לא הדבר העיקרי".
אתי: "אני לא סובלת שקרנים".
מה הוא צליל ההמתנה שלכן בטלפון?
מזל: "רגב הוד, כי הקלידן שלו חבר של חבר שלי".
רביד: "לי יש של שלומי שבת מבצע שיר של יהורם גאון".
אתי: "תמיר גל, 'אני עוד רגע משתגע'".
נוי: "דודו אהרון".
אפרופו תמיר גל, אתן רואות דמיון בין ליטל מעתוק למעיין חודדה, המעריצה מספר אחת שלו?
רביד: "עכשיו באמת העלבת אותנו".
מזל: "אנחנו עושות את זה פרחה והיא באמת כזאת".
אתי: "ב'האח הגדול' זה כל אחד מי שהוא באמת".
מזל: "בריאיון היא אמרה שהיא ממש לא כזו. אולי זה אמיתי".
נוי: "היא חמודה".
רביד: "מעיין חודדה חמודה?".
נוי: "כן, היא חמודה".
רביד: "אני מעדיפה את עינב בובליל".
מזל: "שתיהן פרחות, אבל עינב בובליל פרחה בטעם".
רביד: "עינב התנהגה טבעי. היא לא ידעה על גודל התהילה שבחוץ. מעיין ידעה וניסתה להיות כמוה ולא הצליח לה פשוט. היא יותר מדי שיחקה ונסחפה".
אם כבר "האח הגדול", מה לגבי אלירז, גם אתן חושבות שהוא המתמודד הכי הורס בווילה?
מזל: "אלירז, כפרה עליו".
נוי: "אמא, אמא, אמא".
רביד: "שיעשה לי ילד. אם הייתי רואה אותו ברחוב זה כמו עוד אחד, אבל בגלל האופי שלו התאהבתי בו".
תרצו להמשיך בתחום הבידור?
מזל: "אם יציעו לנו בעוד מקומות אז אנחנו פנויות".
אתי: "בעזרת השם יציעו".
יש עוד משהו שחשוב לכן שיהיה כתוב או שאתן רוצות להגיד ולא אמרתן?
רביד: "כן, אלירז, תעשה לי ילד, ושאנחנו הורסות ולא עלובות".
אתי נוי ומזל ביחד: "לא, את".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם