אלה החיים
הסרט "חיים ואדם" מנסה לבדוק לאן התגלגל האליל לשעבר, אבל אדם, מתברר, לא חושב שהתגלגל לשום מקום והוא מצליח לחשוף את האנושיות שלו בלי להיקלע לקלישאות רבות מדי
אדם צילום: בייגל
זה אדם שהיה היסטריה מהלכת על שתיים. נערות התעלפו בהופעות שלו, עשרות חיכו תחת החלון שלו רק כדי לראות אותו יורד להוציא זבל. בשנה אחת הוא נאלץ להחליף ארבע דירות וארבעה מספרי טלפון.
הוא היה זמר שנה, להיט שנה, אלוף שנה, ועכשיו זה. עכשיו הוא ליצן שמרקיד מאה סבתות ומאתיים נופשים מוועד עובדים, מארחת שמקדמת אותם על כבש אונייה, מצהיל פנים, מחייך עד השיניים הטוחנות - גם כשבמקום להתעלף בהיסטריה הם צורחים לו במקהלה באמצע שיר, מזגן, מזגן, תפתחו את המזגן; ובמקום לנשק לו את הבגדים הם אומרים שזאת אונייה חרא, איפה השירותים, אני לא יכולה לעשות פיפי.
זהו הציר המרכזי של הסרט "חיים ואדם". לאן התגלגלת, יא אדם. איך אתה חי עם זה, חוזרת ושואלת יוצרת הסרט מירי פרלמן. ואדם, מתברר, לא חושב שהתגלגל לשום מקום. מתקרב לגיל 50 בלי שהקים משפחה, עם בן זוג שעתיד להיפרד ממנו, הוא מצליח לחשוף את האנושיות שלו בלי להיקלע לקלישאות רבות מדי. התובנות שלו מהירות, אינטליגנטיות, נעימות. אלה החיים, הוא אומר. לא אהבתי להיות אדם, לא אהבתי את כל הרעש. אני לא מתגעגע. התסכול הוא בכמויות שאפשר לחיות איתן.
אתה מאמין לו. אתה לא מאמין לו. כל הזמן מרחפת השאלה איזה כאב הוא מסתיר. איך אפשר לא להשתגע מנפילה כזאת. מהבמות ההן אל האונייה הזאת. בא לך לצקצק בשפתיים, איזה מסכן אדם, אבל רגע. את מי מזמין אדם לבמה על האונייה? את שימי תבורי. ואחריו בתוכנית האמנותית עולה איציק קלה. ואחריו מי באה אם לא הענקית גליקריה. כולם באים להופיע בפני קייטני ועד העובדים שתובעים מזגן וחושבים שהאונייה חרא כי אין מקום לעשות פיפי.
זה לא רק גורלו של אדם. אלה הם חייו של אמן. לא כל יום זה הופעות נוצצות בקיסריה. בשביל הפרנסה צריך גם להלביש את האגו בגדי עבודה כחולים ולעלות לאונייה. ויש כאן גם לקח לאמן צעיר ולאמא של אמן, שאחרי הסרט הזה תגיד לבנה: ראית, אינגל'ה, מה קרה לאדם? אז עכשיו לך תעשה שיעורים כדי שתהיה לך תעודה טובה, ואחר כך תלך לאוניברסיטה ותהיה מהנדס. או עורך דין. ואת הגיטרה תן לי מהר ואני אזרוק לזבל.
"חיים ואדם", יס דוקו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם