אמונה תפלה

"הנבחר" מפספס את ההזדמנות לפתח את התמה המרכזית בו - אמונה - ונותר עוד סרט אקשן פוסט אפוקליפטי מסוגנן

ניב שטנדל | 27/2/2010 19:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אלה ימים טובים לרואי השחורות. היה נדמה שהחזונות הקודרים של שוחרי הסביבה מתחילים להיסדק תחת כוחות פוליטיים וכלכליים, ואפילו שפעת החזירים זה כל כך 2009. אבל הקולנוע בשלו. הוא חי את האפוקליפסה שלו עכשיו.

בזה אחר זה הוא זורק בפרצופנו את סופו של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו ואכלוסו מחדש בזומבים ("זומבילנד"), ערפדים (Daybreakers), קניבלים ("הדרך"), מלאכים ("לגיון המלאכים") או שבט אנושי רב גזעי באפריקה ("2012"). אבל אם אפוקליפסה זה מה שצריך כדי להחזיר אל המסך את האחים יוז, בואו נגמור עם העולם הזה כבר עכשיו.

האחים יוז נעלמו מהמפה מאז 2001, עת הציגו את גרסתם העקובה מדם לסיפור ג'ק המרטש ב"ממעמקי הגיהינום". כעת הם נוסעים אל העתיד שבו אמריקה (שהיא כמקובל בסרטי ז'אנר האפוקליפסה, העולם) נמצאת 30 שנה אחרי אסון טבע קולוסאלי שכמעט חיסל את האנושות. בודדים שרדו והם מאכלסים מתי מעט את המדבריות הלוהטות, אורבים זה לזה בצדי דרכים, חוטפים ובוזזים מכל הבא ליד וניזונים בשעת הדחק גם מבשר אדם. ובדרכים האלו מהלך נווד מסתורי, איליי (דנזל וושינגטון), שעושה את דרכו מערבה ונושא בצקלונו את הבשורה.


מתוך הסרט
עם הספר. ''הנבחר'' מתוך הסרט

מכל סרטי האפוקליפסה שהוזכרו לעיל, "הנבחר" דומה להפליא ל"הדרך". בשניהם נווד בן אנוש חוצה את אמריקה הפוסט אפוקליפטית והחרבה במסע אל הגאולה, תוך שהוא נשמר מאחיו שאיבדו כל צלם אנוש ונושא עמו את התקווה האנושית לעתיד טוב יותר.

מה שייצג ב"הדרך" ילד מקבל ב"הנבחר" גילום סמלי יותר, בעל משמעויות רוחניות, פילוסופיות וסוציולוגיות - ספר. המסר ההומניסטי של "הדרך" מומר במסר כמעט דתי. "הנבחר" אינו עוסק בתיאולוגיה שמציע אותו ספר, אלא בכוחה המכשף של אותה תיאולוגיה. ובמילים פשוטות - אמונה.
 

האמונה תנצח.
האמונה תנצח. "הנבחר" מתוך הסרט
למרבה הצער כוח האמונה אינו אלא מרכיב עלילתי שמופיע קצת פה, קצת שם ומגיע לידי ביטוי - מעט מדי, פשטני מדי - רק בסצנות הסיום של הסרט. זהו פספוס, מכיוון שהדיון באמונה יכול להיות מרתק, ועל פניו התסריט אף מציע התייחסות מורכבת אליו.

כפי שנרמז בסרט, יש המאמינים כי הספר היה הגורם לקץ האנושות. כעת הוא עשוי להתגלות כמושיעה. האמונה היא חרב פיפיות והמחזיקים בה - בני אדם - הם המכריעים אם היא תהיה מיועדת לשואה או לתקומה.

מלבד הופעותיה האקראיות, האמונה מלווה את הסרט מן הצללים. היא השמן בעצמותיו של איליי שיצא לדרכו בעקבות קול מסתורי כדי להוביל את הספר למקום שבו ינוצל כוחו למטרות ראויות (הוא
מחפש את הים, אגב, כבר 30 שנה. כך שלשמוע קולות זה אולי מאוד מרשים ומיסטי אבל עדיף שיהיה זה קולו של ה-GPS). זה - וכמוהו יכולת ההתמודדות המופלאה של הנווד עם קליעים - הם פנים מיסטיים-פנסטסטיים שמקהים את הדיון המעניין שיכול היה להתקיים ב"הנבחר".

מה שנותר הוא סרט אקשן פוסט אפוקליפטי עם איכויות מד"ביות קומיקסיות ומערבוניות, שבו מציגים האחים יוז את כישרונם המוכח בעיצוב אווירה ובסצנות קרב מוצלחות ומסוגננות. האחים יוז משתמשים בלא מעט קלישאות קולנועיות, תסריטאיות וויזואליות אך יודעים גם להעניק להן את הטוויסט המסוגנן שלהם, שמקנה ל"הנבחר", לצד רגעים ארוכים של אכזבה, גם רגעים של נחת.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים